ספירת הכתר בנפש

שידור לפתיחת מרכז גל עיני מקסיקו

ט"ז חשון ע"ב – כפר חב"ד

ערב טוב ושבוע טוב לכולם. מאד-מאד שמחתי לשמוע על פתיחת מרכז גל עיני במקסיקו. יש שיעורים מזה זמן, אך כעת הולך להתפתח בצורה הרבה יותר רצינית וטובה ורחבה, שהרבה-הרבה אנשים יבואו ויהנו מלימוד הקבלה האמתית. שזה ישפיע על החיים של כל אחד ואחד, שיוכל לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב – הוא בעצמו, כל המשפחה שלו, כל הידידים שלו.

כחות הנפש הפנימיים והכתר שמעליהם

כאשר לומדים קבלה מתחילים ללמוד על הספירות, שהן בעצם כחות הנפש של האדם. יש כחות פנימיים, מהחכמה ולמטה – חכמה-בינה-דעת, הרגש וכו' – אבל למעלה מהכל יש את הכח המקיף שנקרא כתר, "כתר עליון". הכתר מקיף את הכל ומשפיע בתוך הכל, ובדרך כלל לא מרגישים כל כך את הנוכחות שלו, בהיותו מקיף ולא פנימי. אבל, במיוחד את הרובד התחתון שלו – מבין שלשת רבדיו – כן אפשר להרגיש, בהיותו מקיף קרוב. הרובד הנמוך הוא רצון, למעלה ממנו יש תענוג ולמעלה ממנו יש אמונה.

שלשת פירושי הכתר – המתנה, עטרה, הקפה

כתוב שלמלה "כתר" יש שלשה פירושים. כולנו מכירים את המושג כתר על הראש, עטרה. אבל חוץ מזה כתר פירושו גם להמתין, להתאפק – "כַתַר לי זעיר ואחוך". מישהו בחשך, אבל עם אמונה חזקה שהאור עתיד להתגלות, והוא ממתין. תוך כדי האמונה שלו הוא עושה כלי שהאור יתגלה בקרוב. לכך קוראים כתר מלשון המתנה, והפסוק באיוב הוא "כתר לי זעיר ואחוך". מי שאומר את הפסוק הוא אליהוא בן ברכאל, המופיע בסוף ספר איוב. חברי איוב מתווכחים עמו ולא מצליחים ובסוף מופיעה דמות משיחית, אליהוא בן ברכאל שעולה בגימטריא משיח, ואומר לרעים – אתם לא הצלחתם לתרץ לאיוב את קושיותיו, אבל אני אוכל בהשראה אלקית להסביר לו מה קורה לו בחייו. הוא מתחיל "כתר לי זעיר ואחוך", המתן, ותוך כדי ההמתנה האדם עושה כלי לגילוי אור אין-סוף. אחר כך יש את הפירוש של כתר על הראש, אבל יש עוד פירוש של כתר. בתנ"ך יש פסוק "כתרו את בנימין" – כתר הוא לשון סיבוב. יש אור של ה' שנקרא "סובב כל עלמין" – הוא נמצא בהעלם, אבל מקיף את הכל.

שלשת הפירושים כנגד אמונה, תענוג, רצון

כתוב ששלשת הפירושים של כתר הם כנגד שלשת הרבדים-הראשים של הכתר:

כתר לשון המתנה הוא אמונה. כתר לשון עטרה הוא תענוג. אחד הדברים שקורים כאשר המלך יושב עם הכתר על הכסא הוא גילוי תענוג עליון בתפקיד שלו. הוא שופט את העם ברחמים ומנהיג את המדינה בחסד ומשפיע לעם כי יש לו כתר של תענוג עליון על הראש, גילוי תענוג גדול מעל ראשו. כתוב שלעתיד לבוא הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם – לכל צדיק יש עטרה, כתר על הראש – ונהנים מזיו השכינה. דרך הכתר הזה מקבלים תענוג עליון, שהוא זיו השכינה, האור של השכינה – אור שמורגש כתענוג בנפש. לכן הכתר על הראש הוא סמל של תענוג. אבל רצון הוא מלשון "כתרו את בנימין" – הרצון סובב את הנפש וכאילו מכריח את הנפש לפעול לפי מה שהרצון רוצה. אם הרצון אומר שצריך להיות חכם, צריך לגלות חכמה, הוא פועל על הנפש לגלות את כל תעלומות החכמה. יש לאדם בנפש תעלומות שאינו מודע להם כלל – יכול לחשוב שאין לו שכל, אבל יש לו אין-סוף תעלומות של חכמה, אלא שצריך רצון חזק שיכריח את אוצרות החכמה לבוא לידי גילוי. הלשון לכך הוא "כתרו את בנימין" – שסובב את הכח ומכריח אותו לצאת לגילוי.

תוקף הרצון – גילוי הכחות הפנימיים

כתוב ש"אין תקיף כרצון" ו"אין דבר העומד בפני הרצון". כתוב ש"מקיף" ו"תקיף" מאותו שרש בלשון הקדש – הוא חזק מאד, כדי להכריח את הכחות הפנימיים להתגלות, לפי הרצון והצורך. כמו ש"אין תקיף כרצון", הלשון השני אומר "אין דבר העומד בפני הרצון" – שום מונע ומעכב לא יכול לעצור את הרצון, הוא פורץ את כל העיכובים והאדם מצליח להגשים וליישם ולממש בחיים את כל הדברים הטובים שהוא רוצה.

כמובן, צריך לרצות מה שה' רוצה. כדי לדעת מה לרצות צריך ללמוד הרבה תורה – גם תורת הנגלה וגם תורת הקבלה. צריך ללמוד הרבה תורה כדי לדעת מה לרצות, ואחר כך צריך לרצות חזק מאד, והרצון פועל – בטוח – שמה שצריך להתגלות בנפש, גם בחכמה וגם במעשים, אכן יתגלה. אם אני רוצה לבנות בנין, פיזי, גשמי, בעולם הזה, צריך הרבה רצון לשם כך. אם יש מספיק רצון, גם מי שחושב שלא יכול – אין לי כסף ואין לי כשרונות – אם יש רצון יהיה לו הכל, גם כסף וגם את היכולת והכשרון וידיעת כל התהליכים שצריכים לשם כך. רק צריך לרצות.

שה' יתן לנו את הרצון הטוב, הרצון על פי תורה, וגם יתן לנו את כל הכתרים – כל שלשת הפירושים – היכולת לעשות כלים על ידי אמונה חזקה, והתענוג להשפיע טוב לכל העולם כולו, והרצון החזק כדי לגלות את כל כחות הנפש ולממש את כל שאיפות החיים. שהסמינר יהיה בהצלחה רבה ומופלגה, שתלכו מחיל אל חיל, עוד אנשים ועוד אנשים, עד שיקיף את כל העולם כולו.