"ותרם מעל הארץ"

אור לכ"ט תשרי תשפ"ב – רשימת הרב

פעולת לימוד התורה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ.

וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם.

(בראשית ז, יז-יט)

סופי התיבות של המלים "ותרם מעל הארץ" יוצרים את המלה צלם (למפרע) – סוד "צלם אלהים" שבישראל ("ותרם מעל הארץ" עולה ישראל-ישראל, סוד ישראל סבא וישראל זוטא, פרצוף אבא ופרצוף ז"א, עליהם נאמר "מה שמו ומה שם בנו כי תדע"): ה-צ, סוד הנר"נ, מדרגות המודע-הפנימי של הנשמה, רמוזה ב"הארץ", "עלמא דאתגליא" של הנשמה; ה-ל, סוד החיה, המקיף הקרוב ש'נוגע ואינו נוגע' ביחס למודע, רמוז ב"מעל", מה שמרחף מעל ובסמוך לארץ-למודע; ה-ם הסתומה, סוד היחידה, המקיף הרחוק, רמוז ב"ותרם", המרומם בעצם.

התבה כאן היא האדם עצמו, על כל "צלם אלהים" שבו, כאשר בכל תבה שהוא אומר הוא מכניס את כל הנרנח"י שלו.

"אין מים אלא תורה". ריבוי מי התורה, "וירבו המים", נושא את האדם הישראלי, "וישאו את התבה", ואזי הוא מתרומם כולו ומתגלה הצלם שלו, "ותרם מעל הארץ".

מתוך כך מתקיים "ויגברו המים וירבו מאד", ופרש רש"י "ויגברו מאליהן" – מיניה וביה גוברים מי התורה בתוך האדם ומתחדשים לו חידושי תורה "כמעין המתגבר". לימוד התורה מגלה את הצלם של האדם, כפי שעמדה לפני ה' קודם שירדה נשמתו לעולם, אך על ידי חידושי התורה שלו הוא הופך למהלך (המוסיף בתורה 'מלמעלה', מכח מעלת נשמות ישראל על מעלת התורה) – "ותלך התבה על פני המים".

חידושי התורה של האדם המהלך מוסיפים עוד ועוד בתורה – "והמים גברו מאד מאד וגו'".

שלשת הפסוקים מבטאים שלשה שלבים של התגברות המים, כנגד שלשת הראשים שבכתר – "ותרם" כנגד הרצון, "ותלך" כנגד התענוג ו"גברו מאד מאד" כנגד האמונה – המכוונים גם כנגד שלש המדרגות קדמון-אחד-יחיד לפני הצמצום, ודוק.