הקלטת סרטונים (אנגלית)

י"ב כסלו ע"ז – כפ"ח

ווארטים קצרים לפרשות השבוע ולמועדים

וישלח-ויצא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. וישלח

בכל מצוה יש שתי מצוות

שלש המלים הראשונות של פרשה זו, פרשת וישלח, הן "וישלח יעקב מלאכים" – יעקב שלח מלאכים-שליחים לאחיו עשו. "וישלח יעקב" שוה 536 בגימטריא מצות. המלה הבאה, האובייקט, מלאכים, שוה 101, בגימטריא מצוה. שתי מלים שוות מצות, בלשון רבים, ומלה אחת שוה מצוה, בלשון יחיד.

בהמשך לכך יעקב אומר לעשו "עם לבן גרתי" וחז"ל אומרים ש-גרתי אותיות תריג, מספר כל מצוות התורה, והפירוש הוא שאף ש"עם לבן גרתי" בכל זאת "ו-תריג מצוות שמרתי". הפרשה מתחילה עם מצות-מצוה ואז מופיע מספר כל המצוות. הסבה שהכל מתחיל עם שתי ומצוה אחת, כי הבעל שם טוב מלמד שבכל מצוה אחת יש שתי מצוות – מצוה במעשה ומצוה בכוונה. בכל מצוות התורה יש כח רוחני מיעקב.

עשו שוה שלום

שני התאומים בפרשה הם יעקב ועשו, על יעקב נאמר "תתן אמת ליעקב", מדתו היא אמת, ועל עשו נאמר "על חרבך תחיה", הענין שלו מלחמה. יש גימטריא מדהימה[ב], ש-עשו שוה שלום, הפוך ממלחמה – יש גימטריאות של הפכים, כמו ש-משיח שוה נחש. הפסוק אומר "והאמת והשלום אהבו", שלום ואמת צריכים להיות נאהבים. "וישלח יעקב מלאכים לפניו" שוה אמת ועוד שלום. עשו, כשהוא מתהפך, ומגיע ממלחמה לשלום – כמו שכתוב בקהלת "עת מלחמה ועת שלום" – שניהם האחים מתחברים ומתקיים בהם "והאמת והשלום אהבו".

ב. וישב

פרשת השבוע הזה, וישב, מספרת על מכירת יוסף ועל עמידתו בנסיון של אשת פוטיפר. אין לה שם מפורש בתורה, אלא רק אשת פוטיפר, בגימטריא 1086, מה שמדהים שמספר זה הוא ערך שמות כל האמהות, שרה-רבקה-רחל-לאה. מה זה אומר? שהיא הלעומת-זה שלהן, של כל היפי הקדוש של אמהות ישראל. כשיוסף עמד בנסיון הוא קבל את כל היפי והחן של אמהות האומה.

ג. י"ט כסלו

לפני שהמגיד ממעזריטש הסתלק בי"ט כסלו הוא קרא לתלמידו האהוב, הרבי הראשון של חב"ד, רבי שניאור זלמן, ואמר לו 'זלמניו, היום הוא היום-טוב שלנו'. עבור המגיד זה יום טוב כי ביום ההסתלקות שלו כל העבודה שלו עולה ומאירה. בדיוק 26 שנים אחר כך, באותו יום, אדמו"ר הזקן השתחרר מהכלא וקבל כח להפיץ חסידות שתביא את המשיח. לכך התכוון המגיד כשאמר לו 'היום הוא היום-טוב שלנו'.

ד. מקץ

יש שני צדיקים גדולים שבתורה שבנוסף לצדקותם וגדלותם בתורה ייחדו את התורה והמדע. לשלמה המלך היו אלף נשים, דבר לא טוב, וליוסף היתה אשה אחת ששמה כתוב בתורה – אסנת. הפלא ש-אסנת בגימטריא אלף נשים, היא כללה את כל העצמה והטוב שיש באלף הנשים. שלמה רצה לקבץ את כל הניצוצות של כל העולם ולכן רצה אלף נשים, אבל הוא טעה כי לפי התורה למלך יכולות להיות לכל היותר 18 נשים, אבל אסנת כוללת את כל אלף הנשים והיא עולה בגימטריא 7 פעמים חכמה, היא כוללת את כל שבע החכמות, והיא אשת יוסף, דמות הצדיק בתורה.

ה. חנוכה

בחנוכה אנו מדליקים 8 נרות, זכר לנס בו מנורת המקדש דלקה באופן נסי שמונה ימים אף שהיה שמן שהספיק רק ליום אחד.

נר שוה 250 וח' פעמים נר שוה בדיוק 2000, הערך של ה-ב הגדולה שהיא האות הראשונה של התורה, "בראשית", תופעה מאד לא מצויה בתורה. התורה מתחילה ברמז לשמונת ימי חנוכה, העולם נברא בשבעה ימים של מעשה בראשית אבל תכלית המהפכה של התורה רמוזה באות הראשונה.

ו. ויגש

70 נפש

המלה הראשוה של קריאת "שמע" היא בת שלש אותיות, ה-ע היא אות רבתי, וכך המלה מחלוקת ל"שם" ול-ע גדולה. ה-ע הגדולה רומזת ל-70 נפשות יוצאי ירך יעקב שירדו עמו למצרים. שם רומז לשם, בנו של נח, שהיה גם הרבי של יעקב. האות השניה של יעקב היא ע, הרומזת ל-ע נשמות צאצאיו.

יש שתי נשמות שמלמדות תורה לפני עם ישראל, שם ועבר, הדור ה-11 והדור ה-14 לאדם הראשון. הם למדו תורה והיו צדיקים ולכן עם ישראל נקראים על שמם 'שמיים' ו'עבריים'. השמות שלהם יחד - שם ועבר, עם שלשת האבות – אברהם, יצחק ויעקב, עולים 1250, הרבוע כפול של 25, כך שהממוצע שלהם הוא 25 ברבוע (25 הוא הרבוע של 5). הן שתי הנשמות שקודמות לעם ישראל ומלמדות תורה לצדיקים. המספר הזה שוה לשש האמהות. למה אני אומר שש אמהות? כי חוץ משרה רבקה רחל ולאה יש גם בלהה וזלפה. שבעים הנפש שירדו למצרים נולדו משש האמהות האלה, ששוות בדיוק למספר הזה.

אם לוקחים את כל 13 ילדי יעקב, 12 ילדי השבטים ודינה, עם הילדים שלהם ויעקב (לפי שיטת האבן עזרא) מקבלים בדיוק 70 נפשות. אם מצרפים את אברהם ויצחק ואת שם ועבר ל-69 הנפשות[ג] הכל שוה 18200, 100 פעמים יעקב, 10 פעמים 1820, מספר הופעות שם הוי' בתורה.

צירוף ויפס

המלה הראשונה בפרשה הזו היא "ויגש", המתארת את מפגש יהודה ויוסף. המילוי של "ויגש" – וו יוד גימל שין – בגימטריא יוסף (כשמילוי כל אות שוה לאות אחת בשם יוסף), ה'אובייקט' אליו נגש יהודה. זו כבר תופעה מאד יפה, אך אפשר להבין אותה יותר – הצירוף ויפס (למי שמכיר את חכמת הצירוף) הוא הצירוף של יוסף שמכוון כנגד חדש טבת, בו קוראים בתורה את פרשת ויגש.

גילוי ה-ד'

כשמסתכלים בפסוק הראשון של פרשת ויגש, "ויגש אליו יהודה", יהודה נגש אל יוסף (בלי לדעת שזהו יוסף), האות הראשית של יהודה היא ד, ממנה באות שתי אותיות ה-ד של דוד, הצאצא שלו. ד היא האות ה-12 בפסוק. כעת נראה כמה פעמים מופיעה האות ד בפסוק הזה – בדיוק 7 פעמים, 7 הוא מספר מקודש. אם נקח את מיקומי האות ד ונצרף אותם נקבל רלא, שהוא משולש 21, והוא עולה ז"פ גל, בדיוק המיקום של ה-ד האמצעית של שבע אותיות ה-ד, ה-ד של "עבדך".

גל הוא לשון גילוי. מה מתגלה? ה-ד של יהודה, ממנה יוצא דוד שממנו המשיח, היא גילוי היחידה הבא על ידי מסירות הנפש של יהודה באה לידי ביטוי כשיהודה נגש אל יוסף[ד].

ז. ויחי

חי את ממוצע האמת

בפרשת השבוע הזה, פרשת ויחי, יעקב משלים את חייו ומגיע לגיל 147, שהוא ג"פ ז ברבוע. על יעקב כתוב "תתן אמת ליעקב". במלה אמת יש שלש אותיות. אמת שוה 441, אבל אם מחלקים אמת לשלש מקבלים את ממוצע כל אות – 147. זה רמז מאד יפה, שיעקב חי את הערך הממוצע של שלש אותיות אמת, מדתו של יעקב.

נון

בחמשת חומשי התורה יש כב פסוקים שמתחילים באות נ. האות נ היא מאד מסתורית. המלה נון משמעותה דג, צורת חיים שמכוסה בים. הפסוק הראשון מכ"ב הפסוקים הוא "נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שפר". נתן מתחיל ונגמר ב-נון. זהו הפסוק ה-אלף מבין כב פסוקים כאלה, אלף-פלא, כך שיש משמעות מיוחדת מאד לברכה הזו[ה].

ח. ויצא

שתי בריתות

אחרי חלום יעקב בתחלת פרשת ויצא הוא אומר "אכן יש הוי' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". "אכן יש הוי' במקום הזה" שוה ברית. מדהים ש"ואנכי לא ידעתי" שוה בדיוק אותו מספר. יש כאן משוואה – "אכן יש הוי' במקום הזה" = "ואנכי לא ידעתי". יעקב הוא אחד משלשת האבות, אבל לפני האבות היו שתי נשמות ששייכות לעם ישראל, שם ועבר, ששווים יחד ברית. אברהם-יצחק-יעקב שוים ברית הוי'. כל נשמות ישראל מתחילות משתי בריתות, הברית של שתי נשמות שלא היו עדיין יהודיות, וברית הוי' של שלשת האבות. כל זה מתגלה ליעקב בחלומו בו הוא רואה סלם שעולה לשרש נשמתו, שם הוא שרש נשמת יעקב, ואז הוא אומר "אכן יש הוי' במקום הזה [= ברית] ואנכי לא ידעתי [= ברית]", אמירה שבמקום המודע משתקפת מדרגה שלמעלה מטעם ודעת.

י"ב מקום

בפרשת ויצא המלה "מקום" מופיעה בדיוק 12 פעמים[ו]. יעקב אסף 12 אבנים לשים תחת מראשותיו, והן רומזות ל-יב השבטים שמופיעים בהמשך הפרשה ובפרשה הבאה. בלשון הקבלה המקום עצמו מורכב מ-12, יב גבולי אלכסון, לכן מדהים שהמלה מקום – שמתארת מקום פיזי – מופיע יב פעמים, כנגד יב האבנים שיעקב אסף וכנגד יב בניו.

ששה כיוונים למקום

בפרשת ויצא המלה "מקום" מופיעה 12 פעמים. המלה מקום עצמה שוה 6 פעמים א-ל, אחד משמות ה'. המלה אל בעברית אומרת גם כיוון. למקום יש ששה כיוונים אבל יש 12 גבולות כמוסבר בקבלה. לכן יש כאן 12 פעמים מקום, אבל כל מקום הוא 6 כיוונים, ששה שמות של ה'. הפסוק אומר "חסד א-ל כל היום", והנה חסד פעמים א-ל שוה בדיוק 12 פעמים מקום שמופיעים בפרשת ויצא.

ויפגע במקום

פרשת שבוע הזה, ויצא, היא הפרשה השביעית בתורה. המספר שבע מופיעה מיד בתחלת הפרשה, "ויצא יעקב מבאר שבע", הבאר של השבע. העובדה שזו הפרשה השביעית משמעותית בהופעה שלה בתחלת הפרשה. נתבונן במלה השביעית של הפרשה, שהיא הראשונה בפסוק השני (כי בראשון יש שש מלים) – "ויפגע", יעקב פגע-פגש "במקום". "ויפגע במקום" שוה שלש עשרה ברבוע. בקבלה 7 ו-13 הם בני זוג, כשבדרך כלל 13 הוא הזכר ו-7 הנקבה. לכן יפה ש"ויפגע במקום" שוה 13 ברבוע, ויעקב התפלל במקום.