הכנה ליום כיפור והילולת הרבנית חנה

ביקור במוסדות החינוך בירושלים

ח׳ תשרי ע"ב – ירושלים

א. גן עיני – בנים: כתיבה וחתימה טובה

שרו "כתיבה וחתימה טובה".

ילדים, מתי כותבים אותנו לחיים טובים? מתי הכתיבה? שרנו עכשיו "כתיבה וחתימה", מה הפירוש של המילים? לכתוב ולחתום. מה הכוונה לחתום? אני יודע מה זה לכתוב, שכותבים משהו, כותבים מכתב. מה זה לחתום? יודעים מה זה חותמת? כששמים חותמת... אחרי שכותבים, או שאני חותם את השם שלי או שיש לי חותמת ואני שם על המכתב, וזה אומר ש'זהו זה', שככה זה. באיזה יום ה' כותב אותנו לחיים טובים? בראש השנה. ומתי הוא חותם? [בחג סוכות]. לפני חג סוכות. מה יהיה מחרתיים, מחר בלילה? איזה חג? זה גם שבת, אבל קוראים לזה "שבת שבתון", השבת של כל השבתות. איזה שבת? איך קוראים ליום הזה? [יום כיפור]. נכון. ומה ה' עושה ביום כיפור? [קוראים בתורה]. גם קוראים בתורה, וה' גם חותם אותנו לחיים טובים, חותם שיהיה משיח וגאולה וכל הברכות הוא חותם ביום כיפור. זה מה שצריכים לחשוב, שעכשיו אנחנו בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום כיפור, בין מה שה' כותב למה שה' חותם. יפי, אז עכשיו נשיר את זה עוד הפעם, ונחשוב על זה שהחתימה היא ביום כיפור.

"כתיבה וחתימה טובה". שתהיה שנה טובה לכולם, תלמדו הרבה תורה ותשירו הרבה שירים של קדושה ותהיו בשמחה, תעשו הרבה מצוות בשמחה. נכון שצריך לעשות מצוות בשמחה? מה החג הכי שמח? איזה חג בא אחרי יום כיפור? [סוכות]. ואיך הוא נקרא? זמן? "זמן שמחתנו". כל הכתיבה והחתימה זה בשביל לשמוח, לקיים מצוות בשמחה. מה לוקחים בידים בסוכות? [פטיש ומסמר]. זה בשביל לבנות את הסוכה. אבל איזה מצוה עושים? [ארבעה מינים]. זה הכי שמח, "ושמחתם לפני ה'" – שנה טובה לכולם, תצליחו.

רוצים לקבל לקח – זה עוגה מתוקה, עוגת דבש. מי לא אוהב דבש? [אני אוהב דבש]. גם אני אוהב דבש. מה אוכלים בראש השנה? טובלים תפוח בדבש. גם בהושענא-רבה טובלים תפוח בדבש, וכל החודש הזה טובלים את הלחם בדבש.

ב. גן עיני – בנות: מסירות נפשה של הרבנית חנה

מי יודעת מי היתה הרבנית חנה? [אמא של הרבי]. מתי היה ההילולא (היארצייט) שלה? לא דברו על זה לפני יומיים? זה היה שלשום. עכשיו התאריך הוא ח' תשרי וההילולא היתה שלשום בו' תשרי. איך היא זכתה להיות האמא של הרבי, שצריך ללמוד ממנה להיות צדיקה. מה היא עשתה? היא עשתה הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, כי כל מי שהוא צדיק לא יודעים רוב מה שהוא עושה. [היא עשתה בשקט מצוות, כשאף אחד לא ראה]. נכון, אבל יש כמה דברים שכן רואים שצדיק עושה. למשל, איזה דבר ראינו שהיא עשתה? היתה לה מסירות נפש. איך קראו לבעלה, האבא של הרבי? [רבי לוי-יצחק]. הוא היה בגלות כי עשה כל כך הרבה מצוות שהרשעים שלחו אותו לגלות, ואז אשתו באה להיות איתו יחד, ומה הוא רצה לעשות יותר מכל דבר אחר בגלות? רצה לכתוב חידושי תורה, הוא למד הרבה תורה, אבל לא היה לו ניר ודיו לכתוב. אז מה אשתו עשתה? [היא לקחה עלה ופרחים ושמה אותם באש ואחר כך היא עשתה דיו, והביאה לו דף והוא כתב]. יפה מאד. היא הכינה לו דיו במסירות נפש, מאד קשה. היא עשתה לבד דיו, שיוכל לכתוב על עלים ודפים קטנים חידושי תורה. בזכותה יש לנו הרבה ספרים של חידושי תורה. היא היתה בעלת מסירות נפש עבור בעלה ועבור עם ישראל, ולכן זכתה לבן כזה. מי הבן שלה? [הרבי]. הרבי, נכון. היא זכתה. ככה כל אחת צריכה ללמוד ממנה, להיות כמו הרבנית חנה. [יש לי אח לוי-יצחק].

יש כאן ילדה שקוראים לה חנה? [הצביעו]. חנה הוא שם מאד יפה, לשון חן. יעלת חן. מה זה יעלת חן? [אחות שלי היא ביעלת חן]. נכון. מה זה יעלת חן? שכל הבנות עולות ליעלת חן. חן זה יפי, שמוצאים חן בעיני ה'. כשעושים הרבה מצוות ומעשים טובים ה' מאד אוהב אותנו. תמיד ה' אוהב אותנו, אבל במיוחד כשעושים מצוות בשמחה ובצניעות, אז ה' מאד אוהב אותנו ואנו מוצאים חן בעיניו. הרבנית חנה מצאה חן וזכתה לבן כמו הרבי. מי היתה חנה הראשונה? קראנו עליה בראש השנה. מי היה הבן שלה? שמואל. יש למישהי אח ששמו שמואל. לחנה הראשונה, לבנה קראו שמואל. לרבנית חנה הבן הוא מנחם-מענדל, יש מישהי שיש לה אח כזה? יפי. שכל הבנות תזכינה להיות כמו הרבנית חנה עם בעל שמוסר את נפשו וגם האשה מוסרת את נפשה וגם בן שהבן הוא בחינת משיח, כמו הרבי. שכל אחת תזכה. אז שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם, שתלמדו הרבה תורה ותשירו הרבה שירים של חסידים ותקיימו מצוות בשמחה. מתי הזמן הכי שמח? איזה חג הכי שמח? [חג סוכות]. נכון, קוראים לזה "זמן שמחתנו". שכולם ישמחו בתוך הסוכה ועם הלולב, שיהיה הרבה שמח. שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם.

אפשר לחלק לקח.

ג. בית ספר יעלת חן:
יום כפור – שבת שבתון של מועדי השנה

שבעה ימים טובים בשנה

קודם כל, שנה טובה ומתוקה. איזה חג מחר? [יום כפור]. ומה אחר כך? [סוכות]. מי יודעת כמה ימים טובים יש בשנה? נתחיל מפסח. למה אני מתחיל מפסח? [כי בתורה סופרים את החדשים מניסן]. נכון, כתוב "החדש הזה לכם ראש חדשים", וזה גם "ראש השנה לרגלים". מה החג הראשון? [פסח]. כמה ימים טובים יש? כל השבוע חג, אבל יום שאסור לעבוד. יש את היום הראשון [והיום השביעי]. איך קוראים לו? שביעי של פסח. קוראים לו גם עצרת. כל יום שהוא סוף של חג נקרא עצרת. מה יש בשביעי של פסח? [סעודת משיח]. אז בפסח יש שני ימים טובים. מה אחר כך? מה מתחילים לעשות מיד אחרי היום הראשון של פסח? לספור? [ספירת העומר]. כמה ימים סופרים? [49]. ואיזה חג מיד אחר כך? [שבועות]. "זמן מתן תורתנו", שקבלנו את התורה. זה חג? מותר לעבוד בשבועות? [אסור]. אז זה חג, גם נקרא עצרת, ממש הסוף. [גם בראש השנה אסור]. אז יש לנו שני ימים של פסח, ועוד יום של שבועות – שלשה ימים. אחר כך בא ראש השנה. כמה ימים כתובים בראש השנה בתורה? אנחנו עושים שני ימים של ראש השנה, אבל כמה יש בתורה? [1]. נכון, אז יש לנו 4. מה אחרי ראש השנה? [יום כיפור]. זה כבר חמש. מה אחרי יום כיפור? [סוכות]. כמה ימים טובים יש בסוכות? [2]. אחד בהתחלה, היום הראשון [ואחד שמחת תורה]. מאד מענין. היום השביעי של סוכות הוא ממש חג? יש לו שם מיוחד, הושענא רבה. יש לו שם מיוחד, אבל מותר לעשות מלאכה. זה מאד מענין, היום השביעי של פסח אסור לעשות מלאכה, אבל היום השביעי של סוכות מותר. אבל מה היום השמיני? [שמיני עצרת]. הוא כבר חג לגמרי, שמחת תורה, אסור במלאכה. לכמה הגענו? [7]. זה אחד הדברים החשובים בתורה במספר 7. מה כתוב? כל השביעין... ["כל השביעין חביבין"]. אנחנו אוהבים את 7. [גם שבת זה שבע]. נכון.

כל בת – בת שבע

בכלל, כל הבנות הן שבע, כי הספירה השביעית היא המלכות, והיא הבת. לכן יש אפילו בת שקוראים לה בת-שבע. [לסבתא שלי וכו']. מי היתה בת שבע? [אני עכשיו בת שבע]. יש שנה שלמה שכל הבנות הן בת-שבע. מי היתה בת שבע, הבת שבע הראשונה? האשה של מי? האמא של מי? [של הרבי?]. האמא של הרבי זו הרבנית חנה, שלפני יומיים היה היארצייט שלה, בו' תשרי. אבל בת שבע היתה אמא של מי? של מלך מאד חשוב, שבנה את בית המקדש [שלמה המלך]. מי האמא שלו? [בת שבע]. אז ממילא מי הבעל שלה? מי האבא של שלמה המלך? [דוד המלך]. אז בת שבע היא האשה של דוד המלך.

יום כפור – שבת של המועדים (וסדר המועדים על פי הספירות)

אז כל הבנות הן שבע, כי שבע זה מלכות. לכן כל החגים, שבעה ימים טובים, גם שייך ל"כל השביעין חביבין". אבל, מכולם, יש רק חג אחד שהאיסור שלו הוא כמו שבת ממש, שכל מה שאסור לעשות בשבת אסור לעשות באותו חג. בכל שאר החגים אסור לעשות עבודה, אבל מותר לבשל. זה גם שייך מאד לבנות. בכל החגים מותר לבשל, זה נקרא "אוכל נפש". בשבת מותר לבשל? [לא]. ביום הראשון של פסח מותר לבשל? [כן]. אסור להדליק אש, אבל אם יש כבר אש מותר להעביר [וגם בראש השנה]. אבל באיזה חג אסור לבשל, שהוא כמו שבת ממש? [יום כיפור]. לכן ליום כיפור קוראים "שבת שבתון". אז מכל השבעה ימים טובים, אם אנחנו מתחילים מניסן ראינו שיום כיפור הוא החמישי, אבל אם אנחנו רוצים לסדר את הימים טובים לפי השכל, מהראשון עד השביעי, אז באמת השביעי – השבת של כל הימים טובים – זה יום כיפור, הוא השביעי. לכן קוראים לו "שבת שבתון".

הבנות כבר למדו את כל הספירות? [עוד לא, נגיע גם לשם]. לא יודעים מה זה חסד וגבורה וכו'. את זה המורות תלמדנה, שהיום הראשון והאחרון של פסח זה קו ימין. יש ימין-שמאל-אמצע. קו ימין הם חסד ונצח. עכשיו אני אומר מילים סתם, אבל אחר כך המורות תסברנה את המילים האלה. היום הראשון והאחרון של פסח הם חסד ונצח. שבועות הוא בצד שמאל, זה גבורה. היום הראשון והאחרון של סוכות הם באמצע – תפארת ויסוד. וראש השנה הוא הוד ויום כיפור מלכות לפי הסוד הזה. הוא המלכות, השביעי, הבת. לכן יש משהו מאד מיוחד מחר בלילה, יום כיפור, שזה יום של בנות, חג של בנות במיוחד. לכן, שיהיה יום כיפור שמח.

שמחת יום כפור לילדים מתחת גיל מצוות

הדבר הכי שמח שיש זה בנות, וגם בנים, שעוד לפני גיל בר מצוה ובת מצוה, שיכולים לעשות קידוש ביום כיפור. אנחנו הגדולים לא יכולים לעשות קידוש ביום כיפור. למה? בכל החגים עושים קידוש, אבל ביום כיפור אי אפשר לעשות קידוש – למה? [אסור לאכול ולשתות..]. נכון, אבל ילדים יכולים לאכול, לא רק שיכולים אלא צריכים וחייבים. לכן יש מי שאומר שאם צריך לאכול גם אפשר לעשות קידוש. יפי, אז יוצא שלילדים הזמן הכי כיף הוא יום כיפור, במיוחד כמו שיוצא השנה הזו – גם יוצא בשבת. יום כיפור הוא שבת של כל החגים, שבת שבתון, גם יוצא בשבת ממש, וגם ילדים יכולים לאכול, אז אין יותר שמח.

מה ה' עושה ביום כיפור? מה הוא נותן לנו? הוא חותם אותנו לשנה טובה ומתוקה. מה הכוונה לחתום? הוא חותם את השם שלו. קודם הוא כבר כתב אותנו בספר שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. אבל יכול לבוא מישהו ולפתוח את הספר ולשאול, מי כתב את זה? אני לא מאמין שה' כתב את זה, אולי מלאך. אז מה ה' עושה ביום כיפור? [חותם את החותמת שלו, שלא ימחקו]. הוא חותם, שאף אחד לא יאמר שלא אני כתבתי, כתבתי שלכל היהודים מגיעה שנה טובה ומתוקה יחד עם מלך המשיח וכל עם ישראל, וגם הגאולה של כל העולם. שתלמדו הרבה תורה. הכי חשוב זה ללמוד תורה בשמחה.

[עכשיו הרב יחלק לקח]. יודעים מה זה לקח? [עוגת דבש]. כאן הבנות בעצמן אפו לקח? [לא]. למה לא? צריך לאפות לקח. מה זה לקח? כמו "לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזֹבו". אבל מה הפירוש של 'לקח' באידיש? 'לקח' הוא עוגת דבש, ובעברית 'לקח' היינו שה' נותן לנו ואנחנו צריכים לקחת ממנו.

קודם כל, צריכים להיות מאד שמחות בנות, שיש כאן מקום כל כך נחמד, ב"ה שזיכה אתכן.

[אחרי חלוקת הלקח] למדתן את "היום יום"? תמיד טוב ללמוד, אבל היום במיוחד טוב ללמוד בפנים – מדובר על "הצנע לכת", שייך במיוחד לבנות, שצריך לקיים את כל המצוות בצניעות.

ד. תלמוד תורה תורת חיים: עבודת "כל נדרי"

נגנו ניגון הקפות לרבי לוי-יצחק.

של מי השיר הזה? מי יודע? [שלך]. לא. [של האבא של הרבי]. נכון, האבא של הרבי, איך קראו לו? [רבי לוי-יצחק] איך קוראים לזה? זה שיר של מה? [של הקפות]. נכון, זה שיר של הקפות של האבא של הרבי, שהרבי מאד אהב לשיר אותו בכל התוועדות, לא רק בשמחת תורה. בפעם הראשונה שאני הגעתי לרבי נכנסתי וראיתי אותו מעודד את השירה עם הידים מאד חזק ושר את השיר הזה, בשיא התלהבות הקדש מהשיר הזה. זה שיר ההקפות של רבי לוי'ק, רבי לוי-יצחק, אבא של הרבי. איזה עוד שיר מכירים, של יום כיפור או של החגים? [נשיר "ונסלח"]. יודעים?

שרו "ונסלח".

כל נדרי – להוריד את כל המחסומים מהנפש

מתי שרים את זה? [ביום הכפורים]. מחר בלילה. מתי ביום כפור? בהתחלה? בסוף? באמצע? באיזה שלב? קודם כל, כמה תפלות יש ביום כפור? [5]. יש עוד יום שמתפללים חמש תפלות? לא, רק יום כפור, היום שהכי הרבה מתפללים. מה השמות של התפלות? מה הראשונה? [ערבית]. מה השניה? [שחרית]. מה השלישית? [מוסף]. מה התפלה הרביעית? [מנחה]. ומה התפלה המיוחדת שרק ביום כפור? [נעילה]. באיזה תפלה שרים את השיר הזה? [ערבית]. מה הדבר הראשון שאומרים בערבית? תפלה מאד מפורסמת. יש יהודים, ואפילו לא יהודים, שמכירים בכל השנה שם של תפלה אחת – הדבר הראשון שמתפללים ביום כפור. דבר כל כך חשוב, שיש אנשים שיודעים רק את זה ולא שום דבר אחר. איך קוראים לו? ["כל נדרי"]. למה "כל נדרי" כל כך חשוב ובכך מתחילים את יום כפור מחר בלילה? מה זה? מה עושים? מה מתפללים ומבקשים מה'? [שכל הנדרים שנדרת יתבטלו]. מה זה נדר? לפעמים אני אפילו לא יודע מהנדרים שלי. נדרים הם כל מיני דברים שעוצרים אותי, שלא נותנים לי לעשות את כל מה שאני יכול לעשות בחיים, כל הדברים הטובים. יודעים מה זה מעצור? מה זה מחסום? שיש מחסום בכביש. ככה גם בנפש שלי יכולים להיות כל מיני מחסומים. מה זה מחסום? שאיני חופשי, לא יכול להתקדם ולנסוע. זה נקרא נדרים. יש כל מיני נדרים שעוצרים אותי. הדבר הראשון שמבקשים מה' ביום כפור – שיוריד את כל המחסומים, יבטל את כל המחסומים, אין יותר מחסומים. זה מאד חשוב.

מיד אחרי כל נדרי, כשה' כבר מוריד את הנדרים, המחסומים, מה הדבר שאומרים מיד אחר כך? [נעילה?]. נעילה זו התפלה האחרונה, עוד יום אחרי זה. אחרי כל נדרי מתפללים ושרים "ונסלח", מה ששרנו עכשיו. כלומר, שמה ששרנו עכשיו "ונסלח" זה בעצם בהתחלה, אפילו עוד לפני תפלת ערבית, הקדמה לתפלת ערבית של יום כפור. מה שרים אחר כך? גם לכל נדרי יש מנגינה מיוחדת, אבל לא בדיוק שיר אלא 'חזנות'. כמעט בכל העולם שרים כל נדרי אותו הדבר, לכן זה הדבר הכי מפורסם שבעולם, אבל השיר הראשון ששרים אחרי "כל נדרי" הוא "ונסלח". אחר כך מתפללים תפלת ערבית ואחר כך, מיד, כשהחזן מתחיל אחרי תפלת ערבית, יש עוד פיוט. איזה? [אלו ואלו אומרים]. לא, זה יותר מאוחר, וזה גם לא חלק מהתפלה. יש פיוט שמתחיל "יעלה". לא למדו את המחזור בכלל? לא הסתכלו על המחזור? קוראים לפיוט "יעלה תחנוננו". אבל את המנגינה אולי מכירים (הרב התחיל לשיר) – אם לא מכירים אני רק אומר. את זה שרים מיד. קצת אחרי זה שרים שיר שמח. "יעלה" זה שיר דבקות, כי זה פיוט, אבל אחר כך שרים עוד שיר שמח – "דרכך אלהינו" (שרו).

תיקון עשרת הניגונים ב"כל נדרי" וערבית

כמה שירים שרים מחר בלילה, בתפלת ערבית? [9]. ניחשת או שספרת? אשאל שאלה, נראה אם מישהו ידע. יש שיר אחד שבדרך כלל שרים אותו בסוף תפלת ערבית של יום כיפור, אבל מחר בלילה לא נשיר. איזה שיר זה? ["ונסלח"]. "ונסלח" נשיר, הראשון אחרי כל נדרי. יש עשרה שירים (אמרת כמעט נכון, תלוי איך סופרים), כמו שבעולם בכלל יש עשרה שירים. יש אחד ששרים כל שנה בסוף ערבית, אבל מחר לא. כל פעם בסוף ערבית ביום כפור פותחים את ארון הקדש ואומרים תפלה, איזו? שרים שיר, ניגון של אדמו"ר הזקן, לפני שאומרים את התפלה [הרב התחיל את המנגינה]. מה התחלנו לשיר? [אבינו מלכנו]. זה "אבינו מלכנו", אבל מחר לא נשיר אותו, למה? למה לא נשיר אבינו מלכנו מחר? כי יום כיפור יוצא בשבת. בכל יום כיפור בשבת לא אומרים אבינו מלכנו, או שאומרים פעם אחת? אם זה שבת, כל הזמן לא אומרים, אבל יש פעם אחת שכן אומרים? היות שזה רק פעם אחת, אומרים את זה הכי חזק. כן אומרים אבינו מלכנו פעם אחת, מתי? ממש בסוף יום כיפור, בסוף נעילה. ואז במקום לומר "כתבנו לחיים טובים" מה אומרים? מה משנים בנעילה? [חתמנו]. נכון, אז עיקר החתימה שה' חותם אותנו לשנה טובה ומתוקה. אבל בערבית, שאר התפלות, שחרית ומנחה שככה היינו אומרים "כתבנו", אבל בשבת לא אומרים. מחר בלילה לא ישירו את זה, אבל בכל אופן אפשר גם להגיע – תלוי איך סופרים – לעשרה שירים ששרים בערבית.

לכל תפלת ערבית של יום כיפור קוראים "כל נדרי", על שם ההתחלה – יש סך הכל עשרה שירים בכל נדרי, ומי ששר את כל השירים עושה תיקון מאד גדול. לכן היה מן הראוי מאד-מאד ללמד את כל עשרת השירים של כל נדרי. בכל אופן, עצם זה שיודעים שיש עשרה שירים – כבר טוב. כבר יודעים שיש עשרה שירים מחר בלילה. שה' יתן לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של לימוד תורה מתוך שמחה וגם בעומק, שתלמדו הרבה תורה בעומק. מה זה עומק? הרבה מחשבה, הרבה הבנה. יש גם הרבה ללמוד, הרבה פסוקים, אבל גם צריך להבין מאד לעומק את מה שלומדים. ככל שמבינים יותר לעומק כך יותר שמחים.

[כתה ב' מסיימת חומש שמות – רוצים לקרוא יחד]. טוב, תוך כדי שנחלק את הלקח.

מה זה ראשי תבות שמות? כל שבוע יש מצוה של שמות, מי יודע? אתם מסיימים שמות, אבל כל שבוע יש לכל אחד שמות. איך קוראים לסוג הרמז הזה? ראשי תבות, "מאמר". למדתם על תיקון-צרוף-מאמר-מכלול-חשבון, והמלה "שמות" היא "מאמר" של משהו. מה צריך לעשות בפרשת שבוע כל שבוע? אולי אף אחד עדיין לא עושה את זה, אבל צריכים לקרוא "שנים מקרא ואחד תרגום" – ראשי תבות שמו"ת. כל פסוק צריך לקרוא פעמיים במקרא ואחר כך פעם אחת את תרגום אונקלוס, זה נקרא שמו"ת – שנים מקרא ואחד תרגום. תלמדו על זה.

בכל אופן, עכשיו נחלק לקח – "לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזבו". שתהיה שנה מתוקה, הרבה תורה ומצוות בשמחה, הרבה תורה לעומק והרבה שמח.

[הוספה:]

ה. עשרת הניגונים של ליל יום כיפור

עשרת הניגונים – תיקון הברית של השנה (הרעיון הוא אחרי התפלה – לבד בבית או משהו – לנגן את הניגונים בינו לבין עצמו, או עם המלים או רק הניגון):

כתר: כל נדרי

חזנות תפילת "כל נדרי" (הכתר של יו"כ; בכלי נגינה הכתר הוא השופר – קול פשוט ופראי, תהו – וב"כל נדרי" החזנות הכי מסולסלת, איזו השלמה בין השופר וכל נדרי; ידוע שנוסח ניגונים אלה מיוחס למהר"ל, והשרש עוד יותר קדום, ועצם הנוסח ממתיק דינים. אפשר לומר שבזכות המנגינה של "כל נדרי" יש את ה"ונסלח").

חכמה: ונסלח

"ונסלח לכל עדת בני ישראל" (צמוד ל"כל נדרי", קוצו של י ו-י דבוקים יחד).

[בשבת שרים "לכה דודי" – במקום "אבינו מלכנו" בסוף – אבל לא נכלל כאן בסדר, כי לא מיוחד ליום כיפור].

בינה: יעלה

"יעלה תחנוננו" (לפני התפלה "עמק ראשית" ואחרי התפלה "עמק אחרית").

דעת: דרכך

"דרכך אלהינו להאריך אפך" (המשכה מכתר לדעת, "דרכך אלהינו להאריך אף לרעים ולטובים" – "תרין עטרין שבדעת" – "למענך אלהינו עשה ולא לנו ראה עמידתנו דלים וריקים").

חסד־גבורה־תפארת: סלח נא, אמנם כן, כי הנה כחמר

"סלח נא", "אמנם כן", "כי הנה כחמר" (שלשה פיוטים שהולכים יחד; ל"סלח נא" ו"אמנם כן" יש ניגונים שהרב רגיל לשיר – "אמנם כן" הוא כנראה הניגון הראשון שהרב 'קלט' בחיים, בהיותו ילד קטן בבית הכנסת, החזן שר אותו על "הנה כחמר" אבל הרב אומר שעל "אמנם כן" הולך יותר טוב, "סלח נא" הרב שמע מאביו וזה נמצא בואריציה כ"ניגון שמחת תורה" בניגוני ר' זלמן לוין, שהיו שרים בנעוויל תוך כדי הקולות, אבל אותו ניגון ממש יכול להיות ניגון דבקות, וב"סלח נא" יש בו קצת תוספת על מה ששרים שם בדיסק, ואכ"מ – ו"כי הנה כחמר" המוכר).

נצח והוד: כי אנו עמך

שני הניגונים של הרבי על "כי אנו עמך" (זוג ניגונים, וכל הלשונות בפיוט מתאימים לזוג – "איהו בנצח ואיהי בהוד"; מכיון שיש גם דעת, אז כאשר שרים "אבינו מלכנו" נצח והוד נחשבים כאחד – "תרין פלגי גופא").

יסוד: רחמנא

"רחמנא" (תיקון הברית הוא "תבירי לבא" – תבירי אותיות ברית – והיסוד נקרא "עני").

מלכות: אבינו מלכנו

"אבינו מלכנו" (גם בשבת, אפשר לזמזם את הניגון בלי המילים).

[בהרבה מקומות – וכך נהגתי לפני שהגעתי לחב"ד (ועוד כמה שנים אחרי שהגעתי לחב"ד, עד שדחיתי הכל לטובת מנהגי חב"ד) – אומרים שיר היחוד. אצל הרבי שלי מנדבורנא היו שרים בניגון ששרים בויזניץ על "י-ה ריבון" (עם ואריציה יותר יפה, עד שקשה לי לשמוע איך ש'העולם' שרים) – הוא היה שר את "אז ביום השביעי נחת" כל ליל שבת, ומשם אני מכיר את זה. אפשר לשיר גם את זה].

ו. הישיבה בנחלאות: "[מלך] אחד" פעמים חיים

לחיים לחיים, שתהיה שנה טובה ומתוקה, הצלחה בלימוד. שתהיינה הערב כפרות שמחות. שוחטים פה? אין פה קורס לשחיטה? אחת התוכניות שלנו, מזמן, היא "עוף שכם". היום המיוחד הוא הערב. בכל אופן, בערב ראש השנה, בסליחות שני הפיוטים העיקריים הם "המלך" ו"החיים" – אלה לכאורה שני הצירים של הימים הנוראים, מלך וחיים. ה' מלך ומבקשים חיים. צריך להיות קשר ביניהם. מה הקשר בין מלך לחיים? כתוב[1] "באור פני מלך חיים", שהחיים הם האור של פני המלך, זה מקור החיים. העיקר ה"אור פני מלך" הוא מחר, ביום כיפור, וממילא זה חותם את החיים – החיים הטובים בשנה הבאה עלינו לטובה. בכל תפילת שמונה עשרה של יום חול בעשרת ימי תשובה, עם ח"י ברכות, יש לנו כוונה של יג פעמים "חיים" שאומרים. המלה "חיים" לא מופיעה הרבה בתפלה, יש "מכלכל חיים", "וכל החיים יודוך סלה" "תורת חיים" (ועוד שתי פעמים "חיים" בברכת שים שלום), אין הרבה. ב-יג ברכות האמצעיות, בהן מבקשים דברים, אין בכלל את המלה "חיים". בעשי"ת מוסיפים בעיקר חיים – ארבע "חיים" ב"זכרנו", עוד אחד ב"מי כמוך", "וכתוב לחיים טובים", "ובספר חיים... לחיים טובים ולשלום". סה"כ, עם כל ההוספות של עשי"ת אומרים בדיוק יג פעמים "חיים" בתפלה, כנגד יג מדות הרחמים. יג בגימטריא אחד. אחת הכוונות של "אחד" בר"ה ש"אחד" הוא מלך, לכן הלכה כרבי יוחנן ש"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" הוא מפסוקי מלכויות. היות שאומרים אחד פעמים חיים – זה קשר מאד חזק בין מלך לבין חיים. כשיהושע כבש את הארץ כתוב על כל מלך "אחד", וה"אחד" האמתי הוא המלך האחד – "אחד העם". יש משנה למלך, שליש, אבל ה"אחד" הוא המלך. זה אחד פעמים, שהן באמת "באור פני מלך" – יג מדות הרחמים, שתיקון "ואמת", המדה השביעית, הוא עצם אור הפנים. ה"חיים" השביעי הוא "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". שה' יתן לנו הרבה חיים, תורת חיים, תורה עם חיות – הכל תלוי במלך, שנראה את המלך, שיהיה אור פני מלך חיים. "לחיים" (אפשר לומר 13 פעמים).

זה הקטן גדול יהיה, בכמות ובאיכות. כל כך הרבה אנשים שיעשו פה פירמידות עד התקרה. אמרו שהשנה ב-770 היו הפירמידות הכי גדולות מאי פעם, טוב לעשות פירמידות של אנשים.