בע"ה

כינוס ילדים י"ב סיון

יב סיון סז – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב. היום זה עדיין היום האחרון של ימי התשלומין של חג שבועות, של מתן תורה, אז צריך לחשוב עדיין על מתן תורה. מי זוכר איך הרבי היה מברך על קבלת התורה? קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. זו הברכה המקורית, המסורתית, של הרבי וגם של הרבי הקודם. מי הסתלק בחג שבועות? דוד המלך וגם הבעל שם טוב. יש עוד אחד, צדיק מאד גדול, שלא מכירים כל כך. בעולם הגדול הרבה מכירים את השם הזה, ודווקא משום מה בין חסידים לא כל כך מכירים את השם שלו. זה "הגר צדק" שקראו לו הגרף מפוטוצקי, וכשהוא התגייר הוא קבל את השם "אברהם בן אברהם". זה השם שמקבלים כל הגרים, כי הגר הראשון שהתגייר זה אברהם אבינו, עליו נאמר "מי יתן טהור מטמא", יצאה מטומאה והתגייר, ולכן הרמב"ם אומר שהוא האדם הכי גדול בעולם. הפסוק מתאר אותו כ"אדם הגדול בענקים", כי יצא מטהרה לטומאה, ולכן יותר גדול גם מהכי צדיק שנולד יהודי. למה קוראים מגילת רות בשבועות? יש שני טעמים – טעם אחד כדי לייחס את דוד המלך (שבסוף המגילה כתוב "וישי הוליד את דוד", המלה האחרונה של המגילה זה דוד), ועוד טעם כי זה הסיפור של רות, שהיתה מואביה והתגיירה (בשרש כל הגרים יהודים, אבל בעוה"ז נולדה להורים גויים והתגיירה), ובחג השבועות צריכים להרגיש כולנו גרים. שעד כה לא היינו אפילו יהודים, ורק בזכות התורה שאנו מקבלים – כמו רות שקבלה על עצמה תורה ומצוה – אנו מתגיירים. צריך לקבל את התורה ולומר "נעשה ונשמע", כמו שאמרו אז, וכל חג שבועות זה חג של גיור.

זה משמעותי שגר הצדק הכי מפורסם בדורות האחרונים, מאז חורבן בית שני ודאי, זה אחד שנהרג על קידוש ה' בחג שבועות, זה היארצייט שלו. זה בשבועות תק"ט. אדה"ז נולד בשנת קה"ת, ובתק"ט הוא היה בן ארבע. הבעל שם טוב נולד בשנת נח"ת, אז בתק"ט הוא היה בן חמישים ואחת. בחג שבועות כעבור אחת עשרה הסתלק הבעש"ט בעצמו באותו יום. הסיפור הזה קרה בולינא, שאז היתה חלק מפולניה. היו תקופות בהסטוריה שליטא היתה שייכת יותר לרוסיה והיו תקופות שהיתה שייכת יותר לפולין, ובזמן הזה היתה חלק מפולין רבתי. שם היתה משפחה של גוים, רוזני הארץ, אצילי הארץ הכי קרובים למלכות, והיו אחד שקראו לו פוטוצקי – זה אביו הגוי של הגר הזה – הוא היה העשיר הכי גדול בפולין. פעם האצילים הללו היו בעלי כפרים ועירות, וכל הכפר היה שייך להם (כמו שנאמר שכל תל אביב שייכת למישהו, כרכושו הפרטי), ולאותו פוטוצקי היו 999 כפרים כרכושו הפרטי. הוא היה יכול לקנות עוד אחד, אך לא רוצה שיהיה לו אלף – תנחשו למה (זה ראש של גוי, אבל גם יהודי הוא חכם ויכול להבין זאת). הוא הסביר שיותר מרשים ולוקח יותר זמן לומר שיש לו תשע מאות תשעים ותשע כפרים מאשר לומר, בנשימה אחת, שיש לו אלף כפרים. בכל אופן, בני אצילים היו מאד מלומדים – היו לומדים את כל התרבויות, את כל מה שידעו אז, והיו לומדים כמובן גם את התנ"ך. זה היה חלק חשוב מאד, גם מי שהלך להיות כומר צריך ללמוד תנ"ך. ל"גר צדק" (כשקוראים סתם "הגר צדק" מתכוונים אליו) היה חבר, שהם למדו ביחד, והתחילו ללמוד תורת ישראל. הוא מיד נדלק – כמו שאמרנו קודם שגר בשרש הוא יהודי, רק שנולד להורים גוים, וברגע שרואה קצת את האור, מתחיל לטעום מטעם התורה, מיד מכיר שזה האמת ושכל מה שהורישו לו אבותיו זה שקר. גם החבר נדלק, והם ידעו שבפולניה על גוי שמתגייר יש עונש מות על ידי הכמרים. זה לא כמו היום, אז, במיוחד אחד במעמד חברתי כזה, להתגייר זה לגמור את החיים שלו. שניהם הלכו לאמסטרדם, שם לא היה סכנת נפשות להתגייר, ושניהם התגיירו שם, וידעו שאם יחזרו למקומם – לפולניה או לוילנא – זה סכנת נפשות. לכן החבר לא חזר, ונשאר באמסטרדם כיהודי טוב, אבל הגר צדק אמר שהוא דווקא חוזר למקומו, כי יש לי ענין דווקא לכפור מול התרבות והארץ ששם גדלתי, לכפור בגילולי אבי. זה כמו אברהם אבינו, שהסיפור הראשון שיש עליו – אפילו לפני התורה, זה חז"ל מספרים לנו – הוא ששבר את פסלי אביו. אותו גר הרגיש שחובתי קודם כל היא לשבור את הפסלים של בית אבא, את התרבות, את הגילולים והע"ז ששם. ודאי בפנים, בלב, ידע מה הולך לקרות לו. הוא חזר, ונתגלה שהאיש הזה, הכי חשוב בחברה, התגייר. הוריו, ובפרט אמו, התחננו בפניו שיסתיר זאת או שיחזור בו כי זה סכנת נפשות. אך הוא דווקא הפגין זאת, והחל להתווכח עם הכמרים ולהוכיח את הכזבים שלהם. אם היה עושה מאמץ מינימאלי לשמור על עצמו היה ניצל, אך הוא התעקש עד שעצרו אותו. היו מעלים אנשים כמותו על המוקד, וכך עשו גם לו. יש הרבה סיפורים על כך, ונספר רק קצת, אבל בסוף – עם כל הפצרות הוריו וחבריו וכו' – העלו אותו על המוקד, בחג שבועות תק"ט. צדיקי אותו דור אמרו עליו דברים הכי הכי גדולים, על מה שפעל בקידוש ה' שלו. למשל, קודם כל, הוא נשרף, אבל יהודי הקהילה של וילנה שיחדו את הכמרים בהרבה כסף וקבלו את האפר שלו. נשאר ממנו רק אפר, כי שרפו אותו. מי אמר על עצמו שהוא אפר? אברהם אבינו. רש"י מסביר על "ואנכי עפר ואפר" שהייתי אמור לההרג במלחמת המלכים ולהיות לעפר, והייתי ראוי להיות אפר בכבשן האש של נמרוד, אלמלא נסי ה' הגלויים. קבלו את האפר שלו בהון רב, וקברו אותו בבית הקברות של וילנא, וכעבור חמישים שנה נקבר לידו הגאון מוילנא. זה רק שנבין את הרקע של אותו גר צדק.

כשהוא עלה על המוקד באו כולם לראותו, כולל גם היהודים, כי בקידוש ה' ברבים יש ענין גדול מאד. תוך כדי שנשרף, המלים האחרונות שיצאו מפיו היו "משה אמת ותורתו אמת" – כך צעק בקול גדול תוך כדי שנשרף. כשהוא נשרף ראו כולם יונה עולה ממנו – את הנשמה שלו בתור יונה עולה עם להבות האש לשמים. יש הרבה סיפורים והרבה דברי חכמה שאמר, ונאמר שני דברים:

אחרי שפסקו את דין המות שלו הוא היה עצור בבית סהר שם. כל זמן שחשבו אולי ישכנעו אותו לחזור בו לא הרשו לרבנים לדבר איתו, או כיו"ב, אבל אחרי שפסקו את דינו למות הרשו שם, מטעם הממשלה, שרבנים יכנסו לדבר איתו. אחרי שהפסק היה גמור כמה רבנים נכנסו והתחילו לדבר איתו, והם ספרו שרבנים "חכמים" ניסו כאילו לחזק אותו, אמרו לו שכאשר יגיע לשמים ודאי יתבע נקמה מאלו שתפסוהו ושרפוהו. הוא חייך, קצת בצחוק עליהם, ואמר אמשול לכם משל למה הדבר דומה – פעם היו שני ילדים בגן, בן המלך ובן השר הכי גדול במלכות, ויש להם כל הצעצועים לשחק, ויש להם גם דגם שבונים ארמון. בן המלך השקיע מאד מאד ובנה ארמון מאד גדול, ואחרי שהוא גמר לבנות את הארמון בא חברו בן השר והרס את כל הארמון. הילד בן המלך אומר לבן השר – כשאני אהיה גדול, ואני אהיה מלך, אוי ואבוי מה שאעשה לך. אחר כך, מספר הגר, גדלו שני הילדים, ובן המלך נעשה מלך, והשני נעשה השר הכי גדול – אתה חושב, הרב, שבן המלך ינקם ממנו? דבר כזה, שהוא מעשה ילדות, אין לו שום חשיבות כלל וכלל כשעולים לגדולה. כל הדבר הזה נשכח מהלב, ואפילו אם הוא זוכר את הסיפור זה חוזר להיות צחוק ובדיחה גדולה. וכך אני, אעלה כעת לאבי שבשמים ואתענג בכך, אז יהיה לי זמן לחשוב על נקמה באלו שהרגו אותי?! המחשבה הזאת, שאני עולה לשמים כדי שאוכל להנקם מאלו שהרגו אותי, זה קטנות מוחין כילד קטן שאין לו שום השגה באמת מה זה להיות מלך ולהיות גדול. זה סיפור אחד, ווארט מאד יפה, שהתגלתה ההשגה שלו.

השגה זו היתה כבר כשהוא חזר להתגרות בכמרים, הוא אמר שמזמן, מאז שטעם את טוב הטעם של היהדות ושל התורה, הוא רוצה להפטר מגופו העכור שניזון משקצים ורמשים. צריך להבין לפי חסידות איזו נשמה אומרת כזו דבר. לשיטתו, הוא שמח מאד למות. כך ה' רוצה מכולם? לא, הכלל הוא "וחי בהם", אבל אין כלל שאין בו יוצא מהכלל. דווקא גר הצדק הוא יוצא מהכלל, ויודע איך גופו העכור ניזון משקצים, אז אומר שמזמן רוצה את הדבר הזה. לכן כשהרב אומר לו שעוד מעט תוכל להנקם מהגוים הרשעים הוא אומר שזה כלל לא חשוב – אני עולה לאבי שבשמים, שלכך השתוקקתי מעמדי על דעתי, אני אתעסק בשטויות.

כשישב בבית הסהר הגיעו אליו קבוצה חשובה – כל הכתה שלו באוניברסיטה הכי יוקרתית, של כל בני האצולה. מתוך כתה זו הוא ועוד אחד התגיירו, אבל כולם באו לבקר אותו, ולהפרד (אולי זה היה לפני שפסקו לו את הדין, ורצו לשכנע אותו שיחזור בו). אלו שבעבר היו חבריו שאלו אותו – מה ראית? גם אנחנו למדנו תנ"ך, הכל למדנו ביחד אותו דבר, ומה הביא אותך לשגעון הזה ואותנו לא? הוא ענה להם שני דברים, ואנו נספר רק דבר אחד. הוא ענה להם שאני זכיתי לראות ולטעום את החן של שבת, מה שאתם לא זכיתם לו. ומה זה החן של שבת? זה סיפור מאד חשוב במיוחד לבנות – הוא אמר איזה חן יש כשמסתכלים על הנרות של שבת ברגע שהם נכבים, ונשאר הפחם על הפתילה כשעדיין יש בתוכו אור. אני זכיתי לראות את החן הזה, ואתם לא, לכן אני התגיירתי ואתם נשארתם גוים. זה משהו מדהים הווארט הזה. אם הייתי שואל איזה חן יש בשבת, אז כל בת יכולה לומר שהכי יפה בשבת זה נרות שבת – זה מובן. אבל הוא לא אמר שנרות שבת הם הכי יפים, אלא שהכי יפה וחן יהודי זה הפחם שנשאר כשהנר נכבה. איך זה קשור למה שספרנו קודם? הפחם שנשאר אחרי שהנר נכבה זה כמו מה שנשאר אחרי שהנשמה מסתלקת מהגוף, אחרי שהיונה עולה ועפה עם השלהבת לשמים, אז מה שנשאר זה החן היהודי האמיתי, החן של האפר והפחם, שזה מה שנשאר ממנו.

ספרנו כמה סיפורים – כנראה רוב האנשים בכלל לא מכירים שהיה אחד כזה.

צדיקי אותו דור אמרו שהוא עלה על המוקד ונשרף על קידוש ה', אז חלק גדול מאד מהטומאה שבכל העולם התבטל. אנו יודעים שאחד הדברים כשיבוא משיח בקרוב ממש זה "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". כשהוא עלה על המוקד אז חלק גדול מאד מהטומאה שבכל העולם התבטלה – זה היה שלב מאד חשוב לקראת ביאת המשיח ומילוי היעוד של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לחלוטין. עד כאן על הגר צדק, שנקבל ממנו את ההשראה הראויה. כמו שאמרנו, אנו כעת מסיימים את זמן מתן תורתנו, בשמחה ובפנימיות, וצריך להרגיש כמו גר שנתגייר. עם כל העוצמה הזאת, בזכות העצמה שלו, נזכה להתגלות מלך המשיח תיכף ומיד ממש.