כא. שנים שנים איש ואשתו באו אל התיבה

ב. אות כא: זכר ונקבה בתבה

נמשיך לקרוא את התורה הבאה. בתורה זו הבעש"ט חוזר ליסוד היסודות אצלו, שתבת נח רומזת לתבות התורה והתפלה:

למוד בתודעת "משפיע" ולמוד בתודעת "מקבל"

כא. [והנה יש בתוך התיבה בחיות שנים זכר ונקבה [חיוֹת גם מלשון חיוּת, כמו שמוסבר על הפסוק "והחיוֹת רצוא ושוב"[יד], ובכל תבה יש שני סוגי חיות כמו שנראה.],

האות הזו קשורה למה שלמדנו באות ז על הפסוק במלכים אודות נשות שלמה המלך ש"הטו את לבבו". נקרא אותה:

[דכתבתי במ"א ששמעתי ממורי] <מבעש"ט פי' ע"פ> נשיו הטו לבבו, שאין לך שום תיבה בתורה שאינו סובל ב' משמעות שהוא בחי' דכר ונוק' כו', [יעו"ש]. א"כ אין לך שום דבר נברא בעולם שלא יהי' כלול מהכל, והבחירה נתונה לו להטות לאיזה בחינה שירצה, לכך נשיו הטו לבבו.

באות ז הוא לוקח את הדברים שלב נוסף ואומר שכיון שהכל נברא מתבות התורה, לכן בכל דבר בעולם יש צד זכר וצד נקבה וזה מה שמאפשר את הבחירה. למה מתכוונים בדרך כלל כשאומרים צד של זכר וצד של נקבה (באות שלנו, הוא מסביר שזה דין ורחמים, אבל יש הבנה פשוטה יותר)? משפיע ומקבל. הרבי מסביר שההבדל בין יהודי לגוי הוא שיהודי הוא "משפיע בעצם" ואילו גוי "מקבל בעצם"[טו]. איך קוראים את התורה כמשפיע ואיך כמקבל? אני יכול ללמוד תורה על מנת להשפיע, כדי ללמד עוד יהודי, כדי לקיים את התורה בפועל וכו', ואני יכול ללמוד את התורה כדי לקבל ממנה ידע או כבוד, שיקראו לי רבי וכו'. יהודי יכול להיות משפיע בתורה ויכול להיות מקבל. למוד מתוך מודעות של מקבל (כמו גוי) מעורר את 'הגוי אשר בקרבך' ויכול לדרדר את האדם לעברות, עד כדי עבודה זרה (כמו שלמה, שלמרות שלא עבד בפועל עבודה זרה איפשר ונתן מקום לעבודה זרה של נשיו). עבודה זרה היא קודם כל פולחן עצמי. החטא של שלמה היה מעין פולחן עצמי, 'אני הכי חכם וכו''.

זכר ונקבה – חסד ודין

דכתבתי במ"א בשם מורי זלה"ה ביאור פסוק לעת זקנותו של שלמה המלך ע"ה נשיו הטו את לבבו, כי בכל תיבה יש ב' פירושים, א' רחמים בחינת זכר, ב' בחינת דין הנקרא נקבה, וזה שנאמר נשיו הטו את לבבו וכו' ודפח"ח. ובזה יובן כי בתוך התיבה] שנים שנים איש ואשתו <באו אל התיבה, כי יש> ב' פירושים בכל תיבה, א' בחי' זכר, רחמים, ב' בחי' <נקבה> דין [כל תבה אפשר לקרוא אותה באופן של דין או באופן של רחמים. לדוגמה, דיין שרוצה להוכיח את כולם (והלואי שהוא בכללם) קורא את התורה באופן של דין. אבל אפשר לקרוא את התורה, אפילו את הדברים הכי קשים בתורה, מתוך מדת הרחמים. לדוגמה, רצח עולה בגימטריא רחמים. מה ההסבר? כמו שנתבאר במדור טעם מצוה בואביטה לפני שבוע, בדין "לא תבערו אש", שכאשר בית דין ממיתים הם נקראים רוצחים טובים. זהו רצח מתוך רחמים על נשמת הרשע, כדי לפעול תקון וכפרה לנשמתו. ככה כל עונש בתורה הוא בפנימיותו רחמים – כך הופכים את התבה מדין לרחמים, כמו שהוא ממשיך ואומר:] וצדיקים מהפכים מדה"ד ל<מידת> רחמים [והבן] [להפך את מדת הדין לרחמים, נקרא "להמתיק את הדין בשרשו". אפשר להעזר בכך על ידי גימטריאות, כמו שעשינו, אבל להמתיק את הדין בשרשו פירושו לגלות איך שבכל דין יש רחמים בפנימיותו (כנ"ל במשמעות הרצח של בית דין).

לפי זה, בעצם הצדיקים הופכים את הנקבות לזכרים (על דרך הנאמר על ימות המשיח "איש ואיש יולד בה"). היום יש בעיה של בלבול זהות. ישנה תופעה, בעיקר אצל גברים, שרוצים לשנות את מינם להיות נשים. לפי מה שראינו, הצדיקים עושים להפך והופכים את הנשים לגברים...

התכללות הזכר והנקבה

כעת נתבונן איך יש כאן התכללות אמתית בין הצדדים:

יש כאן שני זוגות – זכר-רחמים, נקבה-דין. כמה עולה זכר רחמים? 525, 7 פעמים 75. כמה עולה נקבה דין? 221 מספר השראה של אחת עשרה, 10 ברבוע ועוד 11 ברבוע. לפי הכלל, זו גם הנקודה האמצעית של אמת, 21 (= סכום שרשי ההשראה: 10 ועוד 11) ברבוע.

כעת נראה את ההתכללות שיש בין הזכר לנקבה: יש לנו כלל, שכאשר יש זוג מושגים בהם מושג אחד הוא יחסית זכר והשני יחסית נקבה, הגימטריא של המושג הזכרי תהיה כפולה של 13 (גיל בר-מצוה, ורומז למדות הרחמים השייך לזכר כנ"ל) ואילו הגימטריא של המושג הנקבי תהיה כפולה של 7 (ספירת המלכות, "כל השביעין חביבין"[טז]). אמנם, במקרה שלנו הכלל מתהפך. זכר רחמים (525) עולה 7 פעמים כהן (שבעה כהנים, אף על פי שכהן שייך בדרך כלל לחסד-זכר, "איש חסד", "זכר חסדו", כאן הוא מוכפל ב‑7, נקבה). לעומת זאת, נקבה דין (221) עולה 13 פעמים טוב, אהבה (בחינת חסד – שפנימיותו אהבה – זכר) פעמים טוב, או אחד פעמים טוב (= אחד בחילוף אטב"ח).

מהם ראשי התבות של זכר-רחמים? זר. מהם ראשי תבות של נקבה-דין? דן (בעצמו לשון דין). על מי נאמר "דן ידין עמו"[יז]? שמשון. לפי זה, שמשון כמה שהוא גבור (היינו חושבים שהוא גבר-זכר) והוא משיח דתהו, הוא בחינת נוקבא, כי הוא שייך לדן – ראשי תבות דין-נקבה – ולדין, מהות הנקבה.

לפי ספר התמונה, תמונת כל אות מורכבת מכמה אותיות שונות. איזו אות מורכבת מאותיות ז ו-ר? ק. איזו אות מורכבת מאותיות ד ו-נ? ת. בכל ת יש ארבע ק, לפי זה, בכל נקבה יש ארבעה זכרים. ת היא אות זוגית (סיום האלף-בית) ואילו ק היא אות אי-זוגית (הראשונה באותיות המאות). כתוב שהאותיות הזוגיות הן בחינת נוקבא ואילו האי-זוגיות בחינת דכורא. האות ק יכולה לרמוז לקדושה או לקליפה (כמו שמבואר במאמר "באתי לגני"). האות ת גם יכולה להיות תו חיים או תו מות (כמו שכתוב ביחזקאל "והתוית תו על מצחות האנשים"[יח]), "תיו תחיה תיו תמות"[יט]. כמה עולה ז פעמים ר? 1400. כמה עולה ד פעמים נ? 200 (שביעית של 1400). ביחד שלמות של רבוע, 1600, 40 ברבוע.

נמצא שהזכר כולל ג אותיות זרק (סוד "זרקא סגול") והנקבה כוללת ג אותיות דתן (ואבירם), ביחד – 761, מספר ההשראה של 20 = "לעיני כל ישראל".