"לספר בציון שם הוי'"

אור לכ"ה תשרי תשפ״ו – ציוץ

לכבוד שחרור החטופים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם הוי' וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם"[ב].

המלבי"ם מפרש כי "לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה" הוא בשביל "לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם הוי' וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם". כאשר ה' שומע אנקת אסיר ופותח בני תמותה לחיים – כפי שזכינו בשחרור האסירים – יש "לספר בציון" את "שם הוי'".

"שם הוי'" ב"ה הוא שם הרחמים[ג], התגלות יג מדות הרחמים[ד] – הפותחות "הוי' הוי' אל רחום וחנון"[ה] – "שאינן חוזרות ריקם"[ו].

"לספר בציון שם הוי'" (894) עולה רחמים-רחמים-רחמים, סוד "רחמים רבים"[ז], "רחמים גדולים"[ח] ו"רחמים עצומים"[ט], כמבואר במ"א[י] (רבים גדולים עצומים ר"ת רגע – "רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ"[יא]).

ג"פ רחמים הנ"ל ("לספר בציון שם הוי'") עולים בגימטריא גם עצם מיוחד מפורש, שלשת התוארים העצמיים של שם הוי' ב"ה[יב], שהוא "שם העצם"[יג], "שם המיוחד"[יד] ו"שם המפורש"[טו]!

שלשת התארים, עצם-מיוחד-מפורש הם בסוד חש-מל-מל[טז] – כך יש לספר בציון כאשר ה' שומע אנקת אסיר ופותח בני תמותה לחיים, וד"ל.