סוד ספר מלאכי

ב. מלאכי – סוף הנביאים (והשייכות לחדש אדר)

הדבר העיקרי שרצינו לדבר הערב, לכבוד החתן והכלה, רמז אחד. לפעמים עושים הרבה רמזים מהשמות והגימטריאות שלהם, אבל נסתפק ברמז אחד שהוא מאד חזק, וסביבו נפתח מהלך שלם, מה שאנחנו קוראים לבנות פרצוף שלם, סביב הרמז שלהם. כשמחשבים את גימטריאת החתן והכלה יוצא 879.

מלאכי – סוף הנבואה עד ביאת משיח

כמו שאמרנו הרגע, בכל מספר יש הרבה דברים יפים, פסוקים יפים, אבל כאן נקח רק ביטוי אחד, שהוא פתיחת הנביא מלאכי – הנביא האחרון שעמד לעם ישראל. כמו שחג פורים של חדש אדר הוא "סוף כל הנסים", כך סוף הנבואה עד ביאת הגואל, עד זמן המשיח, שאז יקוים בעצם הסוף של מלאכי – "הנה אנכי שֹלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום הוי' הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".

ממלאכי עד קיום הפסוק הזה, על פי פשט, אין נבואה – נתעלמה נבואה מעם ישראל. יש עדיין רוח הקדש, אבל נבואה ממש – "כה אמר הוי'", ועוד יותר "זה הדבר אשר צוה הוי'", נבואת משה – נעלמה בינתיים. הנבואה נמצאת, אבל לא רואים ולא שומעים אותה בינתיים. אבל כל הכח של הנבואה להתחדש, וביתר שאת, בימות המשיח – הוא מהנביא מלאכי.

תחלת מלאכי – "אהבתי אתכם"

איך הוא מתחיל? בהתחלה יש את פסוק הכותרת, שמתחיל במלה "משא" – "משא דבר הוי' אל ישראל ביד מלאכי". יש רק עוד נביא אחד שמתחיל ב"משא", נחום, גם מבין התרי-עשר נביאים, אבל שם זה "משא נינוה" – נבואה רעה על נינוה. אחרי נחום בא הנביא חבקוק, שלא מתחיל "משא" אלא "המשא", אבל הנביא האחרון – שבהחלט אפשר לומר עליו "אחרון אחרון חביב" – הוא מלאכי, שמתחיל ב"משא" טוב מאד, "משא דבר הוי' אל ישראל ביד מלאכי". למה הדגשנו "משא"? כי הוא כמו "כי תשא". כנראה שכל ה"משא" שלו הוא משא של תשובה ונישואין.

אחרי פסוק הכותרת, איך מתחיל ה"משא"? "אהבתי אתכם". שתי המלים האלה הן הגימטריא של החתן והכלה – יהודה וחנה שולמית. גימטריא כל כך יפה שאמרנו שנסתפק רק בה ונדבר עליה הרבה. שוב, אתם, עליכם ה' אומר "אהבתי אתכם" – מה יכול להיות יותר מזה?!

איפה אנחנו פוגשים את הביטוי הזה בחסידות? בווארט המפורסם של אדמו"ר הזקן שמובא בלוח "היום יום", ששאלו את אדמו"ר הזקן מה גדולה יותר – אהבת ה' או אהבת ישראל. הוא ענה שאהבת ישראל גדולה יותר, כי תכלית האהבה היא לאהוב את מה שהאהוב אוהב, וה' אוהב את ישראל, שנאמר "אהבתי אתכם אמר הוי'".

אז משתי המלים הראשונות של נבואת מלאכי אנחנו לומדים מה ה' אוהב באמת, ומכך אנחנו לומדים מה שלמות אהבת ה', כי השלמות (כמו השם השני של הכלה, שולמית) היא לאהוב מה שהאהוב אוהב. אם כן, רואים שלומדים יסוד גדול בחסידות מהנבואה הזו, משתי תבות הפתיחה של נבואת מלאכי.

הביטוי ל"אהבתי אתכם" – נתינת ארץ ישראל לעם ישראל

מה המשך הפסוק? "אהבתי אתכם אמר הוי', ואמרתם במה אהבתנו" ואז אומר ה' בפי הנביא "הלא אח עשו ליעקב ואהב את יעקב. ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר וגו'". המפרשים מסבירים, וזה קשור לארץ ישראל, שהסימן שה' אוהב אותנו שהוא נותן לנו ארץ טובה ורחבה, ואילו לעשו – שהוא שונא – הוא נותן נחלה שממה וחרבה. כלומר, הסימן המובהק לאהבת ה' הוא ארץ ישראל. כך המפרשים מסבירים את פשט הפסוק.

כמו שכתוב אצלנו בתיקון המדינה, שגם בימינו אנו – לפני ביאת משיח – הביטוי העיקרי של אהבת ישראל הוא לתת ליהודי את הנחלה שלו בארץ ישראל, הנחלה שלו בארץ הכי טובה והכי יפה, "ארץ זבת חלב ודבש". היות שה' אומר לחתן ולכלה "אהבתי אתכם", כי זו הגימטריא שלהם, ממילא יש לו בשבילם נחלה הכי יפה שהוא עומד לתת להם בארצנו הקדושה.

תרי עשר כנגד חדשי השנה – מלאכי באדר

הזכרנו הרגע שיש תרי-עשר נביאים – כל התרי-עשר הם ספר אחד מבין כד הספרים. מהמלה "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו" בפרשתנו מביא רש"י ש"ככלתו" כתוב חסר, מלשון כלה, וכותב שה' מסר את התורה למשה רבינו ככלה שמוסרים לחתן – קשור לנישואין של "כי תשא" – וגם מביא את הרמז של חז"ל, שכשם שכלה מתקשטת ב-כד קישוטי כלה, כך על כל תלמיד חכם להיות גם מקושט (בקי) ב-כד ספרי תנ"ך, ואחד מהם הוא תרי-עשר. תרי-עשר היינו שתים עשרה נבואות של שנים עשר נביאים שונים, ואף על פי כן הכל קישוט אחד מ-כד קישוטי כלה.

לפני כן יש שלשה נביאים שכל אחד הוא ספר גדול בפני עצמו – ישעיהו הנביא, ירמיהו הנביא, יחזקאל הנביא. כתוב ששלשת הנביאים הגדולים הם כמו שלשת האבות, ואחר כך באים 12 נביאים שהם כמו 12 השבטים. גם כתוב שהשבטים הם כנגד חדשי השנה.

אם תרי עשר הנביאים הם כנגד השבטים שהם כנגד החדשים, והחדשים מתחילים מניסן – "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" – הושע הוא כנגד ניסן, ולפי הסדר יוצא שכעת אנו בחדש אדר, סוף מעגל השנה מניסן, מ"החדש הזה לכם", והחדש שלנו הוא כנגד הנביא מלאכי, הנביא האחרון. כמו שאמרנו קודם על הקשר בין "סוף כל הנסים" לסוף כל הנבואה של עם ישראל.

סוגית דמות מלאכי במסכת מגילה

מתוך החדש הזה, מתוך הנבואה הזו, עתידה הנבואה להתחדש ועתיד המשיח לבוא – שזה בעצם סיום נבואת מלאכי, שיבוא אליהו הנביא ומשיח ו"הוא יגאלנו". עד כדי כך, כמו שנסביר, רמוז שהנביא הזה בעצמו – מלאכי – הוא-הוא אליהו הנביא ואולי הוא-הוא המשיח. הדבר מתחדד בכך שחז"ל בעצמם לא בטוחים בזיהוי הנביא מלאכי.

על כל הנביאים אנו יודעים, לא שואלים על אף אחד מיהו – מיהו ישעיהו, ברור, וכך כל הנביאים. פתאום מגיעים לנביא האחרון ולא ברור מי הוא הנביא הזה. מה, באמת יש אחד שקוראים לו מלאכי?! הסוגיא הזו, מיהו מלאכי, היא במסכת מגילה – כבר אומר ששייך לפורים, למרבין בשמחה של חדש אדר. עוד יותר, הדעה הראשונה בגמרא היא שמלאכי הוא מרדכי. הפלא ופלא, יש לנו כבר מרדכי היהודי, הגבור של פורים.

שוב, איך הגענו לכל זה? שלא נשכח לרגע – הגענו לכך מכך שפתיחת נבואת מלאכי היא "אהבתי אתכם". שוב, כמו שנראה יותר ויותר, הנבואה של מלאכי היא נבואת משיח. הכל מתחיל מ"אהבתי אתכם", ומכאן שאהבת ישראל היא אפילו יותר מאהבת ה'. כמו שאמרנו, הביטוי המעשי של אהבת ישראל הוא שנותנים לכל יהודי נחלה הכי טובה בארץ ישראל.