תיקון אמנות הציור

אור ל-ט' תשרי תשפ"ב – ניחום טלפוני

ניחום משפחת ר' ברוך נחשון ע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

קיצור מהלך השיעור

בדברי ניחום למשפחת הצייר ר' ברוך נחשון ע"ה ציין הרב את הידידות רבת השנים של שניהם ואת משימת החיים שהטיל הרבי על ר' ברוך – תיקון אמנות הציור; הסביר כי תיקון האמנות החזותית הוא הכנה לבית המקדש דווקא, ותאר באופן ציורי את התערוכה הגדולה בשמים שעורך כעת ר' ברוך נחשון. דברים קצרים ומרגשים.

אבא שלכם היה חבר מאד טוב שלי. אנחנו היינו בידידות אמתית – משהו לא רגיל. יש הרבה סיפורים, שגם קשורים לציורים שלו – שחשבנו עליהם יחד. יש הרבה מה לספר, אבל אולי קודם אתם תספרו משהו...

תערוכה גדולה בשמים

עכשיו אבא עושה תערוכה למעלה, בשמים, כמו שהרבי אמר לו לעשות תערוכה בקראון-הייטס, והרבי פתח את התערוכה –  בִקר בה, הצביע על כל פרט והעיר על ציורים. ביחידות הרבי אמר לו שהוא בא לעולם כדי לתקן את הציור היהודי – עכשיו הדבר קורה בממד אחר, אבל חשוב לדעת שהוא מתרחש עכשיו ממש. צריך לצייר במחשבה שלמעלה פותחים כעת תערוכה עצומה של הציורים שלו – איני יודע כמה, אולי אלף ציורים – וכל הצדיקים עוברים בה. הבעל שם טוב עובר ומצביע על התמונות, המגיד, אדמו"ר הזקן וככה כל הצדיקים – והתערוכה עושה שם שמחה גדולה.

יש בציורים של אבא הרבה את בית המקדש, ובסוף אותו בית מקדש יורד באש מן השמים[ב]. אז נתראה עם אבא, יחד עם הרבי, יחד עם כל הצדיקים, יחד עם משיח צדקנו – נראה אותם כאן אתנו. בינתים, עד שלא נראה אותם כאן בעיני בשר שלנו, בשבילנו "חבל על דאבדין ולא משתכחין"[ג].

פעולה נמשכת

שוב, קשה לי לבטא במילים מה היה הקשר עם אבא – כמה שאהבנו אחד את השני. הסימן של אהבה אמתית שחושבים ביחד, מתכננים דברים ביחד. בשבילכם זו אבידה גדולה מאד, גם בשבילי וגם בשביל כל המכרים והידידים שלו.

בנוסף, הוא ואמא, שתהיה בריאה, הם המייסדים של קהלת חברון וקרית ארבע, קהלה יהודית בעלת מסירות נפש מתוך אהבת ה' התורה העם והארץ, כן ירבו. ביחד הם פרצו את הדרך ו"מהם יראו וכן יעשו" (לא בכדי ששמו של אבא, ברוך נחשון שוה נחשון בן עמינדב – ברוך שוה בן עמינדב, המתנדב עבור עמו).

יש ביטוי של הרבי שכל פעולה טובה צריכה להיות "פעולה נמשכת" – הפעולה של אבא ואמא תחי' נמשכת, ובמובן מסוים ביתר שאת ויתר עז. שיהיו הרבה גלים של יהודים שבונים ומפתחים, וגם שמורשת הציור תעבור הלאה. לא סתם הרבי אמר שהתפקיד של אבא הוא לתקן את האמנות היהודית.

תיקון האמנות – הכנה למקדש

האמנות היהודית היא בעצם בית המקדש – כל ענין בנין בית המקדש הוא תיקון האמנות היהודית, תיקון הדורש הרבה חכמה תבונה ודעת, כמו שכתוב[ד] אצל בצלאל. בצלאל יושב בצל אל[ה] ורואה בעין השכל שבלבו[ו] את תבנית המשכן וכליו. זהו תיאור המזכיר את תיאורו של אבא איך היה מקבל השראה לציורים שלו – הוא ראה כל ציור בעין השכל שבלבו ועליו היה רק לבצע מה שראה, להוציא מן הכח אל הפועל. בעצם, בצלאל רואה בעין השכל שבלבו את קיום מצות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[ז], השראת השכינה בישראל באמצעות האמנות המתוקנת (אמנות מלשון אמונה כנודע[ח], ביטוי מוחשי של האמונה היהודית הטהורה).

כתוב[ט] שמאז חורבן הבית נשארה הנגינה, אבל הציור נעלם. תיקון אמנות הציור הוא בעצם ממש התחלת בנין בית המקדש. אתם במיוחד, הילדים, צריכים להמשיך – כל אחד בדרך שלו – את הפעולה של בנין המקדש, את ההחדרה של היפי, החן וטוב הטעם שהיה לאבא בתוך המעשים. אתם צריכים גם לדאוג, כפי שהרבי רצה, שיראו את הדברים – לא לשמור כסוד בפנים, אלא שיהיה "אור המאיר לזולתו", שהרבה אנשים יראו את הדברים היפים, את הבנין שכל אחד בונה.

מעגל של חסידים

שוב, אולי יש לכם משהו לספר לי?

[אבא רצה קבורה כמנהג ירושלים.]

שלחו לי וידאו ששרים ארבע בבות בלויה. צריך לחבר את הציור והנגינה יחד, שני החושים – שרואים את הקולות ושומעים את הנראה במתן תורה[י], "תורה חדשה"[יא] של משיח[יב].

איפה אבא היה בסוף? [בארבעת החדשים האחרונים היה בשערי צדק. לצערנו הזדכך ביסורים. בשבוע האחרון היה נראה כמו מלאך.]

הוא דבר בשבוע האחרון? [לא, חדש וחצי לא יכל לדבר. הוא הסתכל עלינו. הייתי משמיע לו את הרב, את הניגונים של הרב, והוא ישב ושמע. לא יכל לדבר.] עוד מעט אבא יבוא, נראה אותו יחד, נשיר יחד ונראה תמונות יחד – ונשמח יחד עם משיח. צריך להתחזק באמונה. עכשיו הוא מצטרף לכל הצדיקים למעלה – בפרט הרבי, כמובן – וביחד ירימו קול גדול שכבר כלו כל הקצים וצריך שמשיח יבוא למטה מעשרה טפחים. כמו שהרבי אמר לו, שבכל תמונה ישים חסידים רוקדים – שכולנו, כל עם ישראל, נהיה אותם חסידים שרוקדים סביב האש הגדולה של משיח.

שוב, כמו שאמרנו לגבי התערוכה שהרבי יזם ופתח ובקר בה והעיר עליה – בטוח שזה מה שקורה עכשיו למעלה בשמים, ככה מקבלים אותו. [הוא זכה להאיר הרבה בתים, בכל העולם.] אכן, אני יודע על התמונות שתכננו יחד שהגיעו לכתובת שלהן ופעלו את הפעולה הרצויה. [אני זוכר את השנה שאבא למד אצל הרב בכולל, ישן בלילה בשובו בנים. מה שהוא למד אצל הרב ביום – ירד בלילה לבד-הציור, שנה שלמה שהוא עזב את הבית. הציורים כאן בבית, "קול ה' על המים".] זה נמצא? לדעתי זו התמונה הכי יפה. [זה עומד בסלון, בבית כנסת בבית.] משמח אותי לשמוע – זו תמונה מיוחדת, הוא ממש השקיע את הנשמה שלו בתמונה הזו. יש את התמונה הזו ואת התמונה של "ואהבת לרעך כמוך"[יג] ו"אך צדיקים"[יד], שער שנכנס ושער שיוצא – שתי תמונות שדברנו עליהן הרבה מאד יחד.

בית הכנסת בבית עדיין פועל? [בית הכנסת פועל, ואבא רצה לדעת שכל שבוע יש מנין. ברוך ה' הבית כנסת פועל וימשיך לפעול, נמשיך לעשות פעולות טובות.] זהו, שתהיה פעולה נמשכת – בכל הפעולות הטובות שאבא יזם ופעל. [שנה שעברה התחלנו ספר תורה – איך שהוא חלה התחלנו, בי"א ניסן, ומקוים שיהיה מוכן עד סוף השנה.] זה דבר טוב מאד, גדול מאד, שיהיה ספר תורה ושאבא יבוא להכנסת ספר תורה.

[שיהיה גמר חתימה טובה.] גמר חתימה טובה לכל המשפחה ולכל תושבי חברון ולכל עם ישראל בכל אתר ואתר. שוב, ברור שעכשיו אבא יחד עם כל הצדיקים למעלה מעורר רחמים רבים שיבוא משיח תיכף ומיד ממש.

[אני יכול להגיד לרב שהוא תמיד הזכיר בבית שהוא חושב שהוא היחידי שקורא לך יצחק...] זו הנקודה בה פתחתי – החברות שלנו. באידיש אומרים א אמתע גוטע פריינד – חבר טוב באמת. אלו המלים שבאו לי לראש. [הוא אמר 'כולם קוראים לו הרב וכל מיני תארים, אני היחידי שקורא לו יצחק...'] כן ירבו, שידבק הלאה. העיקר הוא להרגיש חבר. "כל ישראל חברים"[טו]. בתמונות, גם החסידים הרוקדים, הוא מחבר את כולנו במחול אחד – כולם בשויון. השויון הוא הענין של מחול, בו כולם שוים[טז]. בזכות האחדות תבוא הגאולה.

שוב, יהי זכרו ברוך, ואני מאד מקוה שגם נוכל להפגש ביחד בשמחות, ובפרט בשמחה הכי גדולה של "הקיצו ורננו שוכני עפר"[יז] והוא בתוכם, ושה' ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ומכאן והלאה אך טוב וחסד ימצא אתכם כל הימים, כל אחד ואחד. גמר חתימה טובה.