אמונה, תורה ומדע

ש"ק פרשת בהר, י"ג אייר תשפ"ב – כפר חב"ד

שבת בהר (ח"א)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

קיצור מהלך השיעור

בשבת האחרונה, אחרי התפלה, התוועד הרב ב'קידוש' לרגל הולדת נכדתו. אחרי התייחסות לשם הנכדה, רחל, הוא עסק בשני ימי הילולא סמוכים – י"ג אייר, בו ציינו השנה 70 שנה לפטירתו של הרה"ח ישראל אריה ליב, אחיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, וי"ד אייר, פסח שני, בו חלה הילולת רבי מאיר. הנושאים חרזו זה את זה: פרק א פתח בקשר בין דמותה של רחל, "יפת תאר ויפת מראה", לאמונה במשיח – האמונה במשיח היא היפי היהודי המושך, בחינת רחל שבכל אחד. פרק ב עמד על ההבדל בין עמדה נפשית של עיסוק באמונה ומדע, הנובע מתוך יראת שמים, לבין הדחף לחבר תורה ומדע, הנובע מאהבה. פרק ג עוסק בדמותו של רבי מאיר כדמות עיקרית העוסקת בחיבור התורה והמדע. לשיעור היה חלק נוסף, שעסק בתיקוני זהר, והוא קובע ברכה לעצמו – בהמשך החוברת.

[אחרי מנחה.]

הקדמה

שבת שלום. אנחנו מתוועדים לכבוד הולדת הנכדה, רחל תחי'. חוץ מזה, היום י"ג אייר, היארצייט של הרה"ח ישראל אריה ליב שניאורסאהן ז"ל, אחיו של הרבי – 70 שנה לפטירתו. היום בערב כבר יהיה פסח שני. לכן נאמר קודם כל משהו לכבוד רחל, אחר כך נאמר משהו לכבוד ר' ישראל אריה ליב ואז לכבוד י"ד אייר.

מקובל שפסח שני הוא גם יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס[ב]. רבי מאיר בעל הנס הוא התנא רבי מאיר, ויש כמה פירושים איך זכה לתאר "בעל הנס"[ג]. הכי פשוט הוא משום מעשה שהיה[ד], שהציל את בת רבי חנינא בן תרדיון מקובה של זונות ואמר לשומר שאם יהיה בסכנה יקרא "אלהא דמאיר ענני" וינצל, וכך היה. סיפור שלם. דבר מיוחד מאד, שקוראים לה' על מישהו, תנא, "אלהא דמאיר". אנחנו אוהבים את רבי מאיר שאמר על עצמו שהוא משיח[ה]. עליו נדרש ש-מאיר ר"ת "רוח אפינו משיח הוי'"[ו], רמז מאד חשוב. המסר של פסח שני הוא "אין אבוד"[ז], ורבי מאיר הוא שאומר "בין כך ובין כך קרויים בנים"[ח]. אמנם קראנו בפרשה "עבדי הם", שקוראים לנו עבדים וזה למעליותא – "'עבדי הם' ולא עבדים לעבדים", בא למעט שאיננו עבדים לעבדים, אבל לא מוריד את השבח של בנים. לגבי מי רבי מאיר נקט ש"אין אבוד" ולא התייאש ממנו? הרבי שלו לשעבר, אלישע-אחר, מקברו עלה עשן. בסופו של דבר רבי מאיר הצליח והוא נתקן, יצא מהגיהנם[ט]. בכל אופן, מקובל בעם ישראל שפסח שני הוא ההילולא של רבי מאיר, אז גם אנחנו מקבלים את זה ונדבר עליו היום.

א. רחל – האמונה במשיח

"רוח אלהים" – רחל ורוחו של משיח

נתחיל מלדבר על רחל, השם של הנכדה החדשה:

איפה הרמז הראשון של רחל בתורה? בפסוק "ורוח אלהים מרחפת על פני המים"[י]. כתוב אצלנו באריכות[יא] ש-רחל נוטריקון "רוח אלהים". חוץ מהנוטריקון, יש כאן דילוג פשוט – רחל מופיעה בכל אות שניה בביטוי "ורוח אלהים". [אז יש כאן גם את הכינוי רחלי...] נכון שאם ממשיכים את הדילוג עוד אות אחת יש שם עוד י – מתבקש להוסיף את ה-י, רחל ועוד י בגימטריא אברהם – ואז גם הדילוג של כל אות שניה הוא בשני הכיוונים, רחלי משתקפת בשני הכיוונים בכל אות שניה מההתחלה וגם מהסוף.

מהי ה"רוח אלהים"? חז"ל אומרים "זו רוחו של מלך המשיח"[יב]. לרחל אמנו יש מסירות נפש על משיח – היא מוכנה להקבר רחוק מיעקב אבינו בשביל להתפלל על הגולים[יג] ו"יש שכר לפעֻלתך"[יד], תפלתה פועלת את הגאולה. איפה עוד רמז שקושר את רחל ל"ורוח אלהים"? "ורוח אלהים" בגימטריא אשה[טו] – דווקא לאשה יש כח להביא את רוחו של משיח, הגאולה באה בזכות נשים צדקניות[טז].

הרמב"ם מונה יג עיקרי אמונה, אבל בכללות אפשר לומר שיש לעם ישראל שתי אמונות עיקריות – אמונה בה' ואמונה במשיח. האמונה בה' מתחילה מאברהם אבינו, "ראש כל המאמינים"[יז] עליו נאמר "והאמִן בהוי'"[יח], ואילו רחל היא האמונה במשיח (במרכבת האבות, אברהם-יצחק-יעקב-רחל, שתי האמונות הן תחלת המרכבה וסוף המרכבה). אמנם משיח בן דוד בא מיהודה, שאינו מצאצאי רחל – מצאצאיה משיח בן יוסף – אבל היא האמונה במשיח. אשה עולה ג"פ אמונה, ממוצע כל אות, ו"ורוח אלהים" היינו האמונה במשיח. גם אמונה, גם אשה וגם רחל – הכל כפולות של טוב ("טוב לגנוז"[יט] שנגנז ביסוד הנוקבא או ביסוד אמא). על רחל כתוב שהיא היתה "יפת תאר ויפת מראה"[כ]. היפי של האשה מושך, ואצל רחל – האשה בקדושה – היפי הזה הוא האמונה במשיח. האמונה במשיח היא דבר מושך. האמונה במשיח היא רחל שיש בתוך כל אחד מאתנו.

הפסוק הוא "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". מה הם המים כאן? הרבה פעמים כתוב ש"אין מים אלא תורה"[כא], אבל כאן המדרש אומר[כב] שהמים הם תשובה וגם שהמים הם תפלה, "שפכי כמים לבך"[כג]. התפלה כאן היא הרצון במשיח – "רוח" הוא גם במובן של רצון – וזו תפלה שהיא גופא תשובה, התשובה שמביאה את הגאולה[כד].

חמש עליות המשיח

יש עוד רמז מובהק של רחל שקשור למשיח. על המשיח כתוב "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"[כה]. הפסוק מונה חמש עליות של המשיח, שהן עצמן נרנח"י של המשיח.

המשיח הוא היחידה הכללית[כו], סוד ה-ם של הצלם – לכן במשיח כתוב "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ"[כז], עם ם סתומה באמצע מילה. תיכף בע"ה נראה מה כתוב בתיקוני זהר על ה-ם הסתומה[כח]. בכל אופן, בתוך היחידה הכללית יש נפש-רוח-נשמה-חיה-יחידה, חמש העליות בפסוק הזה. הכל מתחיל מ"ישכיל" – להיות 'משכיל' בחסידות, כמו רבי אייזיק מהומיל, אבל זו רק ההתחלה. אחר כך יש "ירום", אחר כך "ונשא", "וגבה" ובסוף עוד עליה של "מאד".

והנה, כל הפסוק – "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" – הוא בגימטריא חמש פעמים רחל (1190). כלומר, רחל היא הממוצע של כל עליות המשיח.

עד כאן אמרנו משהו לכבוד רחל.

ב. אמונה ומדע

היום היארצייט של הרה"ח ר' ישראל אריה לייב ע"ה, אח של הרבי. אני לא יודע כל כך הרבה על החיים שלו, אבל מפורסם שהוא היה איש מדע רציני יחד עם היותו מאמין וירא שמים. הצירוף הזה לא היה כל כך מקובל. היום, בזכותו ובזכות עוד רבים, התופעה הזו יותר רווחת – אנשים מאמינים ויראי שמים שהם גם מדענים רציניים.

אני יודע שהוא היה גם ירא שמים וגם מדען, היו לו חידושים במדע והרבי מאד העריך את העבודה שלו ורצה שהיא תתפרסם, אבל איני מכיר שהוא עסק בחיבור של תורה ומדע. אצל הרבי יש גם כמה דוגמאות של תורה ומדע, בעיקר ברשימות מלפני הנשיאות[כט] – שהוא לוקח כלל מדעי ומסביר את המשמעות הפנימית שלו לפי תורה. מבחינתנו אלה כבר 'כללים' שאפשר ללמוד מהם על הדרך של תורה ומדע.

אנחנו אוהבים לדבר על תורה ומדע, אבל כעת נגיד איזו הבחנה בענין שאיני יודע אם דברנו עליה בעבר: יש אנשים מאמינים שעוסקים במדע, שאין אצלם סתירה בין הדברים, אבל גם אין אצלם חיבור של תורה ומדע – הם גם מאמינים וגם מדענים, המדע לא פוגע באמונה השלמה והאמונה לא פוגעת בכך שהמדע רציני, אבל הם לא מדברים על חיבור בין התחומים. אדרבא, לפעמים אנשים כאלה הכי מתנגדים ליומרה לחבר תורה ומדע – זה נשמע להם משחק לא רציני. בימים שלמדנו בויצמן היו יהודים יראי שמים שממש התקוממו. מבחינתם, יהודי מאמין שהוא גם מדען רציני זהו קידוש השם – והם צודקים – אבל היומרה לחבר תורה ומדע עושה חילול השם, היא נראית כמו משחק.

מה הגימטריא של אמונה ועוד מדע? מספר מאד חשוב – ריו, שהוא בגימטריא יראה (גבורה). המניע של חיבור האמונה והמדע הוא יראת שמים – אדם מאמין ששומר, מתוך יראה, שהמדע לא יפגע בכי הוא זה באמונה שלו. [מתאים גם לשם של אח של הרבי, אריה אותיות יראה...] אם המניע של אמונה ומדע הוא יראה, מהו המניע של חיבור תורה ומדע? אהבה. מי שרוצה לעשות יחוד בין שני תחומים, בוודאי כשהם נדמים הפוכים, פועל מתוך מניע של אהבה. החיבור של אמונה ומדע הוא הבסיס, ההבנה שאין סתירה בין מדע רציני לבין התורה, אבל על גבי הבסיס של היראה צריך גם אהבה כדי להגיע לחיבור – לסיפור אהבה בין התורה והמדע[ל].

[מה ישכנע את אנשי האמונה והמדע בחיבור של תורה ומדע?] משהו מוצלח... השפה של המדע היא המתמטיקה, ולכן זה המקום הראשון בו מתאים לעשות את החיבור הזה, כמו שאנחנו אוהבים. שם גם הכי קל, כי כמו שהמתמטיקה היא השפה של המדע גם את כל התורה אפשר לתרגם למספרים.

עד כאן עוד רעיון, לכבוד בעל היארצייט, רבי ישראל אריה לייב ע"ה.

רבי מאיר – מקור חיבור התורה והמדע

כעת נעבור לבעל ההילולא, רבי מאיר בעל הנס. בהמשך למה שדברנו, מתאים לומר שרבי מאיר הוא המקור של חיבור התורה והמדע. למה? מי היה אבא של רבי מאיר? לא יודעים, כי רבי מאיר הוא גר. הרבי שלו, רבי עקיבא, הוא בן גרים – הוא עקיבא בן יוסף, שאביו היה גר, אבל רבי מאיר הוא בעצמו גר[לא]. לגבי שמעיה ואבטליון יש דעות[לב]. מי עוד גרים? יש אונקלוס הגר ועקילס הגר. מי שמתרגם את התורה גם לשפה של האומות הוא גר, כאן רבי מאיר מביא את המדע להתחבר עם התורה. הוא גר שבא עם מטען, חכמת רומי וגם חכמת יון. כמו שהזכרנו, רבי מאיר סובר ש"אין אבוד" ביחס לאלישע-אחר ומנסה לתקן אותו (והוא בעצמו גם נקרא "אחרים"[לג]) – עליו כתוב שהיו נושרים ספרי מינות מחיקו, הוא עסק בחכמה יונית. רבי מאיר מתעסק עם האפיקורסים, מקרב אותם ורואה מה אפשר לתקן בהם. מי עוד אהב להתעסק עם אפיקורסים? רבי נחמן מברסלב והרבי ר' בונים מפרשיסחא. כתוב שחבריו של רבי מאיר לא עמדו על סוף דעתו[לד] – לא הבינו איך הוא יכול לקרב את אלישע-אחר ומה הוא רוצה לתקן אצלו. כמה שוה אלישע-אחר? כתר, שעולה גם סוף דעת. כשמחברים לזה את רבי מאיר (שעולה תבונה) מקבלים "כתנות אור", כפי שהיה כתוב בספר התורה של רבי מאיר[לה]!

רבי מאיר הוא אחד מחמשת תלמידי רבי עקיבא אחרי פטירת כד אלף תלמידיו[לו]. יש מחלוקת מי הגדול שבהם – בדרך כלל אומרים שרבי שמעון בר יוחאי[לז], אבל לפעמים אומרים שרבי מאיר[לח]. במקום אחד האריז"ל מסביר[לט] שרבי עקיבא הוא סוד העקב של אדם הראשון. כתוב שתפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה[מ], והאריז"ל אומר שרבי מאיר הגדול בחמשת תלמידי רבי עקיבא הוא סוד התפוח בעקבו של אדם הראשון, ורבי יוחנן הסנדלר הוא הקטן שבהם והוא בסוד הסנדל שמלביש את העקב. [מהו גלגל חמה?] כנראה חכמת אומות העולם שמונים לחמה[מא]. [למה צריך את הסנדל?] אור גדול צריך לבוש – או כדי שלא ישרוף את העולם (אם הוא גדול מדי) או כדי שלא תהיה יניקת החיצונים (אם הוא לא מספיק גדול)[מב]. כמו שאדם הראשון צריך "כתנות עור"[מג] (ואצל רבי מאיר כתוב "כתנות אור", כנ"ל). רבי יהודה הנשיא הוא מתלמידי רבי מאיר, והוא אומר שעדיף מחבריו מפני שראה את רבי מאיר מאחוריו, ואם היה רואה אותו מפניו היה עדיף יותר[מד]. גם זו סוגיא גדולה באריז"ל, מה פירוש שראה אותו מאחוריו – הוא מסביר[מה] שהוא מבחינת קשר של תפילין, סוד האחור שראה משה רבינו[מו].

הזכרנו שרבי מאיר רמוז בראשי התיבות של הביטוי "רוח אפינו משיח הוי'". על מי הפסוק מדבר? יאשיהו המלך, זו קינה שמקונן עליו ירמיהו[מז]. יאשיהו הוא ממלכי בית דוד – זהו סוד של מאיר כמשיח בן דוד. יש לו גם רמז של משיח בן יוסף – מאיר רמוז בראשי תיבות "משם רועה אבן ישראל"[מח] שכתוב בברכת יוסף. אם כן, רבי מאיר – שאמר על עצמו שהוא משיח, כנ"ל – כולל גם את משיח בן יוסף וגם את משיח בן דוד, גם מרחל וגם מלאה. אבל באריז"ל[מט] הרמז העיקרי שלו הוא אחר, שייך להיותו גר. בפרשת נצבים, בהמשך לתוכחה של פרשת כי תבוא, כתוב "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבֹא מארץ רחוקה וגו'"[נ]. רבי מאיר רמוז בראשי התיבות של "אשר יבֹא מארץ רחוקה"[נא] – מתאים לגר צדק, "והנכרי אשר יבֹא מארץ רחוקה". כמה שוה "והנכרי"? ארץ, ג"פ מהיטבאל (זמן, יחוד מה-בן)[נב]. יש כאן רמז יפהפה, ש"אשר יבא מארץ רחוקה" עולה ד"פ ארץ, "והנכרי" – כלומר, זהו ממוצע כל מלה, והנכרי-והנכרי-והנכרי-והנכרי[נג]. למה אתה מהנהן? אתה מכיר את זה? [הרב לימד פעם[נד] שזהו הרמז העיקרי של רבי מאיר... לא זוכר את הרמז בפרט.] רציתי לדעת אם כבר אמרתי את זה, רמז מאד יפה. שרש נכר הוא גם השרש של הכרה, כמו שרואים אצל רות שאמרה "מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני [להתחתן איתי[נה]] ואנכי נכריה"[נו], לשון נופל על לשון. חוץ מראשי התיבות, שאר האותיות ב"אשר יבא מארץ רחוקה" עולות "בראשית" – כל העולם נברא בשביל רבי מאיר...

גלגולי רבי מאיר

עד כאן דברנו על דברי האריז"ל שמופיעים אצל רבי חיים ויטאל, אבל יש גם רבי ישראל סרוג. הגלגולים שהוא מסר בשם האריז"ל מופיעים אצל הרמ"ע מפאנו, והוא כותב[נז] על השרש של רבי מאיר. הוא אומר שרבי מאיר הוא גלגול של נירון קיסר, שיש אומרים שהוא עצמו התגייר, ורבי מאיר היה מצאצאיו[נח]. נירון קיסר עצמו, כך הוא אומר, הוא הגלגול של שמלה ממשרקה, ממלכי אדום שמתו. כתוב ששמלה היה מלך אכזרי מאד, הוא נקרא "שמלה ממשרקה" משום שכל מי שהיה רואה את מעשיו היה שורק על האכזריות שלו. גם נירון היה מלך אכזרי מאד.

מיהו המלך שמלה במלכי התהו? הוא המלך החמישי – הראשון הוא בלע בן בעור, השני יובב בן זרח, השלישי חֻשם, הרביעי הדד בן בדד, החמישי שמלה ממשרקה. אחריו יש את שאול מרחובות הנהר ואת בעל חנן בן עכבור. אחר כך כבר בא המלך הדר ואשתו מהיטבאל. מיהו המלך שמלה בספירות? [נצח והוד.] יש שתי שמועות באריז"ל, בדרך כלל אומרים[נט] שבלע בן בעור הוא דעת ואז המלך החמישי הוא נו"ה, סוד הכליות, אבל לפעמים מקבילים אותם מחסד עד מלכות – זו אחת הכוונות באריז"ל לספירת העומר[ס] – ואז מה יוצא? [שפסח שני הוא בלע שבשמלה.] נכון, ו-לג בעומר יוצא שמלה שבשמלה – היום לתקן את שמלה ממשרקה, שמתגלגל בנירון קיסר שמתגלגל ברבי מאיר. כשמחברים אותם – שמלה ממשרקה נירון קיסר רבי מאיר – מקבלים שלמות של 47 (בטול) ברבוע[סא].

[רבי מאיר אומר ש"מניח אני כל אמנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה"[סב], כי אצלו כל המדע כלול בתורה – חולין על טהרת הקדש...] נכון.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• רחל היא האם-טיפוס של הנשים הצדקניות בזכותן תבוא הגאולה.
• עיקרי האמונה מסתכמים בשנים עיקריים – האמונה בה' והאמונה במשיח.
• יפיה המושך של רחל הוא האמונה במשיח.
• האמונה במשיח של כל יהודי היא בחינת רחל שבתוכו.
• עליות המשיח מתחילות מ"ישכיל" – להיות 'משכיל' בחסידות.
• אנשי אמונה ומדע פועלים מתוך יראה – יראת שמים אמתית שלא נותנת למדע לפגום באמונה.
• אנשי אמונה ומדע חוששים לעתים מהיומרה לחבר תורה ומדע.
• חיבור תורה ומדע נובע מתוך אהבה – הרצון לעשות יחודים בין הפכים.
• רבי מאיר גר הצדק מביא מטען של חכמה חיצונית ומתאמץ לחברו עם התורה.
• רבי מאיר מאמין ש"אין אבוד" ועוסק גם בתיקון האפיקורסים.
• יש ברבי מאיר ניצוץ משיח בן יוסף ("משם רֹעה אבן ישראל") וניצוץ משיח בן דוד ("רוח אפינו משיח הוי'") אך הסוד העיקרי שלו הוא גר-הצדק – "והנכרי אשר יבֹא מארץ רחוקה".
• רבי מאיר מתקן את נירון קיסר שהוא גלגול מלך התהו החמישי – שמלה ממשרקה.