1

כ"ה אדר ע"ז – כפ"ח

תורות בבא-סאלי לפורים

כינוס ילדי "תורת חיים"

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. סמיכת אדר לניסן

שרו "ממצרים גאלתנו" ו"על אחת כמה וכמה".

כ"ה אדר – יום בריאת-הבראת העולם הפנימי

היום הוא יום מיוחד, כ"ה באדר, גם יום ההולדת של הרבנית חיה-מושקא ע"ה וגם יום בריאת העולם לדעתו של רבי יהושע. יש שתי דעות מתי נברא העולם – או בכ"ה באלול, כך אומר רבי אליעזר, או היום, בכ"ה באדר, כך אומר רבי יהושע. כתוב ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים", רק שרבי יהושע מדבר בבריאה הפנימית. לפעמים אומרים שהעולם נברא במחשבה היום ובדבור בסוף אלול, אבל אפשר לומר עוד יותר פשוט – שיש עולם פנימי ועולם חיצוני.

כתוב "גם את העֹלם נתן בלבם"[ב], ה' נתן את העולם בלב של האדם, כל העולם נמצא בלב. גם בלב יש את פנימיות הלב ואת חיצוניות הלב. חיצוניות הלב עם כל מה שמסתעף ממנה היא כל המעשים שאדם עושה, הכח שמניע ואומר תעשה כך ואל תעשה כך, אבל עבודת ה' הפנימית, התפלה, היא פנימיות הלב, עליה נאמר "שפכי כמים לבך נכח פני א-דני". יש באדם את חיצוניות הלב, שהוא שומר תורה ומצוות, מדייק בשו"ע כל מה שצריך לעשות – בריאת החיצוניות שלי, העולם המעשי שלי, היא בתשרי, מתחילה בכ"ה אלול. אבל בריאת העולם הפנימי שלי (שהוא עיקר החידוש שלי, "החדש הזה לכם", לישראל דווקא) היא בניסן, מתחילה בכ"ה אדר.

בריאה היא גם הבראה, שמישהו חולה וצריך להבריא – כל אחד הוא חולה במדה זו או אחרת (בגלות כולנו חולים, "כי חולת אהבה אני"). היום שבוראים ומבריאים את הפנימיות שלי הוא היום, כ"ה אדר, והיום שבוראים ומבריאים את החיצוניות שלי, הכח בלב שאומר לי לעשות רק טוב בפועל ממש הוא כ"ה אלול, לפני ראש השנה (שינוי ראש לטובה). אז יוצא שאנחנו יושבים כאן ביום מאד חשוב, כ"ה אדר.

סמיכת שמחת גאולת פורים לגאולת ניסן – מימוש "בניסן עתידין להגאל"

נחזור אחורה קצת, לפורים. אנחנו עכשיו בין פורים לפסח וחז"ל אומרים שיש מצוה מיוחדת "למיסמך גאולה לגאולה", לחבר בין שתי הגאולות. כלומר, מתקרבים לפסח, אבל צריך להתקרב לפסח עם הכח, עם המטען הרוחני, שקבלנו מפורים. אם נכנסים לפסח עם השמחה של פורים באמת זוכים בפסח ל"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שבפסח זוכים לביאת המשיח.

כל מה שאנחנו עושים, כך הרבי מלמד אותנו, הכל הוא "להביא לימות המשיח". צריך שתבוא הגאולה בפסח הזה. כתוב "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידים להגאל" – גם זה, כמו הבריאה באדר-ניסן, לפי דעת רבי יהושע. רוצים שנגאל, שלא סתם יהיה עוד פעם, אלא שהחויה שלנו תהיה התחדשות לגמרי, ניסן הוא ההתחדשות, וגם הגאולה תהיה חדשה. איך זוכים לזה? שמסמיכים-מחברים גאולה לגאולה, שלוקחים את השמחה הכי גדולה של פורים, "עד דלא ידע", וממשיכים ב"מרבין בשמחה" הלאה (כמו שהרבי אומר), ומחברים לפסח, אז פסח יהיה הגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו. זה דבר מאד חשוב בתקופה הזו, כל הזמן לחשוב שכעת זה הזמן לחבר את פורים לפסח.

ב. "'אלי' בים, 'אלי' בסיני" – הישועה בזכות ילדי ישראל

כעת נאמר כמה דברים שמבוססים על פי כמה חידושים מאד יפים של הבבא-סאלי. מי יודע מי היה הבבא סאלי? איך קראו לו? [רבי ישראל אבוחצירא.] נכון, הסבא שלו היה רבי יעקב אבוחצירא, צדיק מאד מאד גדול, וכן הוא. היה לו קשר מאד חזק עם הרבי. אפילו היתה פעם שהבבא סאלי רצה לעבור לאמריקה, לגור ליד הרבי. הרבי אמר לו שלא יבוא, שהוא צריך להנהיג את כל העדה המזרחית כאן בארץ, זה התפקיד שלו, השליחות שלו, כל אחד צריך לקיים את השליחות. בכל אופן, היה קשר מאד הדוק בינו לבין הרבי. הוא אומר ככה:

"אלי אלי למה עזבתני"

פרק כ"ב בתהלים מתחיל "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד". מי יודע מי היא "אילת השחר"? "אילת השחר" היא אסתר המלכה. כמו כוכב השחר, לפני אור הבקר, כך אסתר היא לפני הגאולה הגדולה של פורים ואחר כך חזרת היהודים לארץ ישראל מבבל ובנין בית המקדש השני. חז"ל אומרים שאסתר היא "אילת השחר", וכל הפרק הזה הוא פרק שאסתר אמרה. איך הוא מתחיל אחרי פסוק הכותרת? "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. אלי אלי למה עזבתני".

חז"ל מסבירים שכאשר אסתר נכנסה לאחשורוש, שלא קרא אותה – היה לא פשוט, היה מסוכן להכנס למלך בלי להקרא, היה מסוכן והיא עשתה זאת במסירות נפש, אפילו אמרה "כאשר אבדתי אבדתי" – כתוב "ותלבש אסתר מלכות" וחז"ל אומרים ש"מלכות" היא רוח הקדש. אבל, בדרך הכניסה לאחשורוש היה בית הצלמים, מקום פסלי עבודה זרה, וכאשר היא עברה בהכרח דרך המקום הטמא הזה היא הרגישה שהשכינה, רוח הקדש, עוזבת אותה, לכן צעקה לה' "אלי אלי למה עזבתני". אחר כך חזרה לה רוח הקדש.

"'אלי' בים, 'אלי' בסיני" – הישועה בזכות הילדים

בכל אופן, יש הרבה מדרשים מה רמוז בתוך המלים שהיא צעקה לה' – "אלי אלי למה עזבתני". אחד המדרשים אומר "'אלי' בים 'אלי' בסיני". חז"ל אומרים משפט לא מובן, ובתוך המדרש המקורי גם אין עליו פירוש, רק כתוב "'אלי' בים, 'אלי' בסיני", מה זה אומר? כבר מקשר לעתיד, מה שבא אחרי פורים, שביעי של פסח בסיום פסח, ואחר כך מגיעים להר סיני, חג שבועות. לפי המדרש הזה היא אומרת לה' אתה "אלי" בים ואתה "אלי" בהר סיני "למה עזבתני" כעת (בסמוך מובא במדרש שהיא התפללה במשך שלשה ימים, ביום הראשון היא אמרה "אלי", ביום השני היא אמרה "אלי" וביום השלישי היא אמרה "אלי אלי למה עזבתני". וי"ל שביום הראשון היא אמרה "אלי בים" וביום השני היא אמרה "אלי בסיני"[ג]).

מה פירוש? שוב, בתוך המדרש אין פירוש, לכן יש הרבה ראשונים ואחרונים שכל אחד מפרש בדרך אחרת. הבבא סאלי אומר פירוש מאד יפה[ד]. הוא אומר, בקיצור – רציתי לומר זאת, כי שייך לילדים – שאסתר התפללה לה' בזכות הילדים. הרי מרדכי היהודי כנס, קבץ, יב אלף תינוקות של בית רבן, ילדים, כמוכם, ובמשך שלשה ימים התפללו לה'. כתוב שפתאום ה' שמע ואמר 'מה קול הגדיים האלה?', כל אחד מכם הוא גדי[ה] ("בן עשר קופץ כגדי"[ו], מזל גדי ומזל דלי אותיות ילד סמוכים[ז]), שקולו מעורר רחמים – גדי הוא גם רחל[ח], שקולה מעורר רחמים – ובזכות קול הילדים ה' בטל את גזרת המן וזכינו לנס של פורים, השמחה הכי גדולה בשנה, "עד דלא ידע", הכל בזכות הילדים.

"'אלי' בים" – "הם הכירוהו תחלה" ב"זה אלי ואנוהו"

מה זה קשור ל"'אלי' בים 'אלי' בסיני"? בים כתוב "זה אלי ואנוהו". מי אמר את הפסוק הזה? כתוב שמי שאמר אותו קודם אלו הילדים הקטנים, עוד לפני כולם. לכן ב"'אלי' בים" אסתר מתפללת לה' לזכור את זכות הילדים ש"הם הכירוהו תחלה", הם הכירו את ה' לפני הגדולים, לפני כולם, והם אמרו "זה אלי ואנוהו". איך הם הכירו? מכירים מישהו כי ראית אותו פעם וכעת שוב אתה רואה אותו.

איך הם הכירו אותו? כתוב בשיר השירים "תחת התפוח עוררתיך" וחז"ל מסבירים שבמצרים האמהות ילדו את הילדים שלהם "תחת התפוח", בחוץ, בשדה, כדי להבריח את הילדים מגזרת פרעה. ה' עשה נס שהארץ נבקעה ויצאו שני עוקצים מהארץ וכל תינוק שנולד שם מתוך עוקץ אחד הוא ינק חלב ומתוך העוקץ השני הוא ינק דבש – הפסוק הוא "ויניקהו דבש מסלע" – וכל ילד ראה לפניו בחור "צח ואדום", גם פסוק משיר השירים. מי הוא בחור צח ואדום? כך נתגלה לכל תינוק ה', וגם על הים ה' נתגלה כבחור. בהר סיני ה' התגלה כזקן מלא רחמים, אבל בקריעת ים סוף, שה' נלחם – "הוי' ילחם לכם" – הוא נגלה כ"איש מלחמה" שהוא בחור "צח ואדום", כמו שכתוב בשיר השירים.

בקריעת ים סוף כל אחד הסתכל ואמר – הנה, זה הבחור שראיתי כשהייתי תינוק ממש, הבחור שהיה האומן שלי (כמו שכתוב "ויהי [מרדכי] אמן את הדסה היא אסתר"). מה למדנו מכאן? ש"'אלי' בים" היינו גילוי "זה אלי ואנוהו" שבו "הם הכירוהו תחלה", הילדים, ואסתר מתפללת לה' שיעשה נס בזכות הילדים.

"'אלי' בסיני" – "בנינו ערבים בעדנו"

מה לגבי הר סיני ("'אלי' בסיני")? בהר סיני לא כתובה בפירוש המלה "אלי", בים סוף כן בדיוק אותה מלה, "זה אלי ואנוהו"[ט], אבל יש כמה רמזים. למשל, אם תספרו כמה אותיות יש בדבור הראשון של עשרת הדברות – "אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" יש "אלי" אותיות[י]. גם ה'סימן' של פסוק זה (האות הראשונה והאות האחרונה), "אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" = "אלי". גם שלש המלים הראשונות, "אנכי הוי' אלהיך" (עיקר גילוי האלקות, "אנכי מי שאנכי" כו', של עשרת הדברות) שוות 173, שהוא המספר הראשונים ה-"אלי" (לא יודע אם כבר למדתם מספרים ראשוניים). אז רק בדבור הראשון יש שלשה רמזים מובהקים של "אלי".

מה היה שם? כתוב שה' לא הסכים לתת לנו את התורה בלי שנבטיח לו, בלי שנתן לו ערבון. מי זוכר איזה ערבון נתנו לה' כדי שיתן  לנו את התורה? [הילדים.] בדיוק, "בנינו ערבים לנו", הילדים היו הערבון – בלי הילדים ה' לא היה נותן לנו תורה בכלל. ככה מסביר הבבא סאלי את "'אלי' בסיני"[יא].

כח הילדים להביא את הגאולה

כעת יש פה יב אלף ילדים שצמים ומתפללים וצועקים לה', ואסתר אומרת "אלי אלי", "'אלי' בים 'אלי' בסיני", זכור לנו את זכות הילדים, וגם הילדים של היום, בדור שלנו, יעוררו את הרחמים הרבים להביא את הגאולה. זה הכח שלכם, לא של המבוגרים כאן אלא דווקא של הילדים, אתם יכולים להביא את הגאולה ואתם תביאו את הגאולה, "אלי אלי".

ג. שלשת מלאכי אסתר

פעולות שלשת המלאכים שנכנסו עם אסתר

נאמר עוד ווארט שלו: כשאסתר נכנסה לאחשורוש, אחרי שהיא עברה את בית הצלמים והשכינה חזרה לה, כתוב שבאו שלשה מלאכים – כתוב שמלאך אחד הגביה את צוארה, מלאך שני משך עליה חוט של חסד ומלאך שלישי מתח את שרביט הזהב של אחשורוש עד שהגיע אליה והיא נגעה בקצה השרביט, סימן שהיא מרוצה להכנס והמלך ימלא את הבקשה שלה. משהו נפלא, שלשה מלאכים שכל אחד עושה משהו[יב].

מה פירוש להגביה את צווארה? שהיא תופיע בהופעה מאד מרשימה. מלאך שני משך עליה חוט של חסד, חסד היינו אהבה – שתשא חן וחסד בעיני כל רואיה. מה אומרים כשרוקדים לפני הכלה? [כלה נאה וחסודה.] נכון, חסודה היינו "חוט של חסד", שמשוך עליה חוט של חסד. ככה המלאך השני בא ומשך על אסתר חוט של חסד[יג], שתהיה נאה וחסודה. המלאך השלישי מתח את השרביט. יש כאן שלשה פעלים: הגביה, משך, מתח – הראשון בא להגביה את צווארה, השני למשוך עליה חוט של חסד והשלישי למתוח את השרביט.

חמש דעות במתיחת השרביט

עוד פלא, חז"ל אומרים חמש דעות שונות כמה המלאך השלישי מתח את השרביט. כתוב שבטבע, במציאות, השרביט היה באורך שתי אמות. כמה זה שתי אמות? [מטר.] יפה מאד, אמה היא בערך חצי מטר ושתי אמות הן מטר. אם רוצים לצייר, או להתחפש לאחשורוש עם שרביט, השרביט ביסוד הוא מטר, שתי אמות. אבל המלאך השלישי בא ומתח את זה הרבה מעבר למה שהיה בטבע. כמה?

הדעה הראשונה אומרת "העמידו על יב אמות", 6 מטר (פי שש ביחס לטבע – שתי אמות של טבע ועוד עשר אמות, כנגד עשר ספירות בלימה דאצילות, של נס. סוד "כי בי חשק ואפלטהו", מקור השם הקדוש ביט כמבואר בקבלה, סוד שרביט). אבל זו רק הדעה הראשונה.

הדעה השניה אומרת שהמלאך מתח את השרביט עד שהגיע ל-טז אמות, 8 מטר.

אחר כך באה הדעה השלישית ואומרת כד אמות, 12 מטר. מישהו יכול לשער כמה זה 12 מטר? אם היה בידי שרביט מכאן ועד סוף החדר כמה זה היה? [חמש מטר] קצת יותר אני חושב.

שוב, 12 אמות זה 6 מטר, אבל יש מי שאומר 16 אמות, יש מי שאומר 24 אמות, 12 מטר.

זה כבר שרביט גדול מאד, אבל לא מסתפקים בזה – יש דעה רביעית שאומרת שהמלאך מתח את השרביט 60 אמות, 30 מטר.

אז בא החמישי (המשיחי) ומבטל את כולם, אומר שהמלאך משך אותו 200 אמות, 100 מטר. מה זה מאה מטר? מישהו יודע איזה מקום זה? ככה הדעה האחרונה בגמרא, שהמלאך השלישי מתח את השרביט מאתים אמה. עד כאן הרקע, מאמר חז"ל עליו הוא מדבר.

שלשת המלאכים בזכות שלשת האבות

מסביר הבבא סאלי[יד] שבעצם שלשת המלאכים האלה הם בזכות שלשת האבות. כלומר, אסתר נכנסה ומי שעזר לה היינו זכות אבותינו הקדושים:

דווקא הראשון שעזר לה הוא יצחק, יצחק אבינו, ש"פשט את צוארו על המזבח". מתי? באיזה סיפור יצחק אבינו פשט את הצוואר שלו? [בעקדת יצחק.] נכון, כלומר, שהוא היה מוכן להקרב, למסור את הנפש שלו לה', להקריב את עצמו, שאבא שלו  יקריב אותו. בזכות שיצחק אבינו משך את הצוואר שלו בא המלאך הראשון והגביה את הצוואר של אסתר, שתשא חן בעיני כל רואיה.

אחר כך, איזה אב שייך ל"חוט של חסד"? כלומר, בזכות איזה אב מאבותינו הקדושים המלאך השני משך עליה "חוט של חסד"? איזה אב הוא כנגד מדת החסד? [אברהם.] נכון, אברהם אבינו, בזכותו בא מלאך שמשך עליה "חוט של חסד". מה הפסוק שאומר לגבי אברהם אבינו שהוא חסד? מאיפה יודעים זאת? כתוב "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם", פסוק מפורש במיכה הנביא. אומרים אותו בתשליך, ב-יג מדות הרחמים של מיכה. מישהו זוכר עוד משהו שמקשר בין אברהם לבין חוט? הרי הביטוי כאן הוא שהמלאך השני משך על אסתר חוט של חסד. יש סיפור שאברהם השתמש במלה "חוט", מישהו זוכר? [במלחמה להציל את לוט.] נכון, אחרי המלחמה מלך סדום רצה לתת לו את כל השלל, ומה הוא אמר לו? ["אם מחוט ועד שרוך נעל".] נכון, כתוב שבזכות שאברהם לא היה מוכן לקבל את השלל מהמלך הגוי הזה, אמר "אם מחוט ועד שרוך נעל", הוא זכה שבניו יזכו ויקיימו מצוה של "חוט של תכלת". לכל אחד יש ציצית, החוטים האלה הם בזכות החוט של אברהם אבינו, זה "חוט של חסד". מכאן לומדים שתכלת – יש הרבה פירושים לאיזו ספירה, לאיזה כח בנפש, שייך הצבע תכלת, ומכאן לומדים שהיא – שייכת לחסד, כי בזכות החסד של אברהם זכינו לתכלת. לבן בציצית הוא עוד יותר חסד ("אית חסד ואית חסד", לבן הוא חסד עליון), אבל גם תכלת היא חסד[טו].

מה יוצא? יש עוד מלאך, המלאך השלישי שמותח את השרביט ארוך-ארוך, כנגד מי הוא צריך להיות? [יעקב.] צריך להיות כנגד יעקב אבינו. מה הקשר בין שרביט ליעקב? למישהו יש רעיון? [היה לו מקל.] נכון, ביעקב כתוב "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון", וכתוב בו גם "כי במקלי עברתי את הירדן הזה" ו"במקלי" בגימטריא יעקב. יש קשר בין יעקב לשרביט, למקל. יותר מזה, הבבא סאלי אומר שכל פעם שיש את יעקב יש בתוכו את משה, משה הוא הנשמה של יעקב, "משה מלגאו, יעקב מלבר". למשה יש משהו דומה למקל של יעקב? [מטה.] יפה, למשה יש מטה, וכמו שמשה מתלבש בתוך יעקב, הוא הנשמה של יעקב, כך המטה של משה רבינו נמצא בתוך המקל של יעקב אבינו[טז]. בזכות זה המלאך השלישי, שהוא בעצם זכות יעקב אבינו, מתח את השרביט הרבה-הרבה. מהי "נחלת יעקב אביך"? אנחנו מבקשים דווקא "נחלת יעקב אביך", למה? יש לה גבולות? יש לה הגבלה? יש ביטוי שנחלת יעקב היא "נחלה בלי מצרים". דווקא הכח של יעקב הוא "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", יש לו "נחלה בלי מצרים", לכן הוא יכול למתוח את השרביט עד אין סוף. לפי הדעה החמישית הוא מסתפק במאתים אמה, מאה מטר, ולפי הדעה הראשונה ב-יב אמה.

חיבור הדעות במתיחת השרביט

כעת צריך להתבונן בחמש הדעות בחז"ל. קודם כל נסכם אותן יחד:

מי יכול לחשב כמה עולה יב, טז, כד, ס ו-ר יחד? [אחרי כמה נסיונות, 312.] בדיוק, 312. הדעה הראשונה היא 12, האם 312 הוא כפולה של 12? היסוד כאן הוא 12, הדעה הראשונה, אבל צריך את כל חמש הדעות כדי להשלים את ה-12 הזה. 312 בגימטריא חדש, כמו התחדשות, "החדש הזה לכם". כמה פעמים 12? [26.] מה זה? שם הוי' ב"ה. בכמה צורות אפשר לסדר את אותיות שם הוי'? 12. יש פה סוד מאד גדול בדברי חז"ל, שכל השיעורים של מתיחת השרביט על ידי המלאך השלישי, יעקב שבתוכו יש את משה, הכל כח שנתגלה לאסתר המלכה, כוללים את כל יב צירופי הוי'.  מתחיל מ-יב וסך הכל יוצא כל יב צירופי הוי'.

כמה השרביט היה בהתחלה, בטבע? כל המדות האלה הן נס, יש חמשה שיעורים של נס, אבל יש גם שיעור בסיסי של טבע. כמה הוא היה בטבע? אמרנו קודם, 2 אמות. מה קורה אם נחבר את השתים, הטבע, עם כל הנסים? נקבל 314, גם שם קדוש של ה'. איזה? [ש-די.] בדיוק, שם ש-ד-י, "שאמר לעולמו די", די להתפשטות ומתיחת השרביט של אחשורוש בדרך נס, היינו סוד שם ש-די, נס המלובש בתוך, כלומר שמתחבר עם, הטבע. מה שאין כן שם הוי' ב"ה (על כל יב צירופיו), שהוא רק נס, למעלה מן הטבע לגמרי.

בתוך מגלת אסתר מי שוה למספר 314? מי גבור המגלה חוץ מאסתר המלכה? [מרדכי היהודי.] בדיוק, הטבע עם כל חמשת הנסים יוצא מרדכי היהודי. אם כן, אחשורוש, המלך הרשע, מחזיק את השרביט, אבל בזכות המלאך השלישי, יעקב שבתוכו משה רבינו, השרביט נעשה בסוד מרדכי היהודי ואסתר נוגעת בקצה השרביט. זה ממש קשר, זיווג, כתוב שבאמת מרדכי ואסתר היו נשואים. השרביט התמתח כל כך עד שנעשה בסוד מרדכי היהודי, ואז אסתר נוגעת בשרביט[יז], ומכאן צמח הנס, גאולת פורים, שצריך להסמיך לפסח[יח].

מתיחת ימי הפורים

נסיים עם עוד ווארט: אפשר לומר שהטבע של השרביט הזה, שהוא שתי אמות, שייך לפורים. כמה ימים יש בפורים? שנים. מתי היה ה"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"? באיזה יום? [יג]. אחר כך היו שני ימים של חג, פורים דפרזות ושושן פורים, שנים. אפשר לומר שהשרביט אומר כמה אורך הארת-התפעלות החג הזה. בטבע החג נמשך שני ימים.

מה יהיה אם נאמר שהדעה שנמשך יב אמות היינו יב ימים אחרי יג, לאיזה יום יגיע? כעת מסבירים ככה, שכל הדעות של מתיחת השרביט הן בעצם כמה מותחים את פורים הלאה. אמרנו שצריך למתוח את פורים לפחות עד פסח, אבל כעת נראה שצריך למתוח את פורים עוד יותר. בטבע רק שנים, שני ימים, אבל מה קורה אם המלאך (שהוא יעקב שבתוכו משה) בא ומותח עד יב, לאיזה יום יגיע פורים? עד כה אדר, היום! אמרנו שבסיס כל מה שדברנו עכשיו הוא כ"ה אדר, ואם מותחים את השרביט יב ימים מגיעים בדיוק ליום בריאת העולם. כלומר, פורים מתחבר עם הכח לברוא את העולם הפנימי שלי, כמו שהסברנו בהתחלה. צריך "לחיות עם הזמן", זה הזמן להתבונן שהשרביט של פורים נמשך עד היום.

מה עם הדעה שנמתח 16 אמות, עד מתי פורים יגיע? [כ"ט אדר.] עד סוף החדש, כתוב "החדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", והדעה השניה אומרת שפורים מגיע עד סוף החדש.

יש דעה שלישית, שאומרת שנמתח כד אמות, לאיזה יום יגיע? עוד שמונה ימים – עד ח ניסן, יום סגולה שלפי הדעה השלישית פורים מגיע עד אליו.

מה הדעה הרביעית, ששים אמה? כעת נרשה גם למבוגרים לומר. [פסח שני.] פסח שני, "אין אבוד". אם מותחים את השרביט של פורים עד ששים אמה, שהם ששים יום, הוא נופל בדיוק על י"ד אייר, פסח שני. מוסר ההשכל של פסח שני הוא ש"אין אבוד", כל דבר אפשר לתקן, גם לאחר הגזרה – כמו גזרת המן – אפשר לתקן, ה' עושה נס "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

אחרון אחרון חביב, אם השרביט נמתח 200 אמה, לאיזה יום הוא מגיע? [ז' תשרי.] יפה מאד, עד ז' תשרי. מה הייתי רוצה שיגיע? ליום כיפור. אם השיא הוא שפורים יגיע ליום הכפורים, מה יפה בזה? כ-פורים, צריך לחבר בין פורים ליום הכפורים. אפשר לומר, כמו הרבה פעמים, שבמקרים כגון דא חז"ל לא היו אומרים שנמשך 203 אמות, מעגלים ל-200, אבל הכוונה שבאמת מגיע עד יום כיפור. בכל אופן, גם ז' תשרי הוא תאריך חשוב בפני עצמו, יום מיוחד בתוך עשי"ת ("כל השביעין חביבין") למי שמכיר כוונות האריז"ל לעשי"ת, אפשר לומר שהוא היום הכי עצמי של עשרת ימי תשובה, כהקדמה והכנה ליום כיפור. ועוד, ועיקר, לדעה האחרונה דווקא יש להוסיף את המדה המקורית של השרביט, על פי טבע, שתי אמות, ולפרש את המאתים אמה כמאתים אמה שכולו נס, ואז יגיע השרביט עד ערב יום הכפורים שמרבים בו באכילה ושתיה כמו סעודת פורים כנודע, ומה שאסתר נוגעת בראש השרביט, תוך צום, היינו יום הכפורים ממש, יום כ-פורים, ודוק היטב.

ככה נתנו עוד פירוש מה הן חמש הדעות של מתיחת השרביט[יט]. בכל אופן, נחזור להתחלה, צריך לחבר את שמחת פורים לפסח ואחר כך לכל השנה כולה. מה זה באידיש א גאנץ יאר פורים? נלמד קצת אידיש... כל השנה פורים, שנזכה שיהיה כל השנה פורים, נזכה לגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

נגנו "ויהי בימי אחשורוש".