פרצוף 419

ב. רמזי החתן והכלה – פרצוף 419

גלעד דוד אליטל רוזה = אחדות

נתחיל עם כמה משחקי גימטריאות עם שמות החתן והכלה, ואחר כך נעבור לתוכן שבהשגחה פרטית ממש קשור לנושא הזה – משהו שהחתן והכלה קבלו תשובה כשכתבו מכתב ביחד לרבי והכניסו באקראי לכרך של אגרות קדש, ופתחו לראות באיזה ענין זה נפל בהשגחה פרטית (כמו גורל). זה נפל על משהו מאד מענין, על הנושא של איחוד התורה והמדע – ומיד אמרתי לגלעד שזה מאד מתאים לך. זה תשובה לסטודנטים ששאלו את הרבי ביחס ללימוד המדעים ואיך זה הולך ביחד עם אמונה בה'. תיכף נגיע לזה, אך כמו שאמרנו נפתח עם כמה רמזים.

כשהחתן והכלה כתבו את המכתב לבקש ברכה כתבו את השמות המלאים, שודאי יופיעו בהזמנה לחתונה, ורק אז ראיתי שלחתן קוראים גלעד-דוד ולכלה אליטל-רוזה (לא ידעתי שלשניהם יש שני שמות). אם כן, המערך המלא כאן הוא גלעד-דוד ואליטל-רוזה. אם תעשו את החשבון של הכל תראו שהמספר שלהם הוא 419. המספר הזה, לא פחות ולא יותר, הוא הגימטריא של המלה שעכשיו דברנו עליה – אחדות. גימטריא מאד יפה לחתן וכלה שכעת הולכים ביחד להקים בית נאמן בישראל. השאיפה שלהם היא באמת להשיג את האחדות – גם אחדות ביניהם, כמו שהתורה אומרת על כל חתן וכלה, "והיו לבשר אחד", ועיקר האחדות היא האהבה, לכן אחד עולה אהבה, אבל באופקים היותר רחבים זה שמתוך האחדות בפנים, בבית, מצליחים לפעול אחדות גם בסביבה, אחדות בעולם, אחדות בין התורה והמדע – אחדות. זו הנקודה היהודית, היעד שלנו זה אחדות, וזה בדיוק השמות שלהם.

חכמת ההתבוננות בגימטריאות – עשית פרצוף

אמרנו שזה משחק, כי יש הרבה מלים ובטויים שיכולים להיות שוים אותו דבר. לכן החכמה כאן – יש חכמה, חוץ מזה שכל דבר עולה כמו משהו אחר – זה לקחת מכלול של דברים שוים, להתבונן בקשר ביניהם, ולעשות איזה סדר לדברים. בלשון הקבלה הסדר הזה הוא פרצוף, ויש כמה סוגי פרצופים, תלוי כמה דברים יש. כעת נעבוד על שבעה דברים שונים – מודל של שבע. אם יש שבע, חוץ מזה שזה מספר חביב אצלנו בתורה, "כל השביעין חביבין", המודל של שבע שייך למדות הלב. יש שבעה רגשות בלב. זה כמו שבעת ימי בראשית – ה' בורא את העולם ברגש, ולכן בורא אותו בשבעה ימים. נעשה את זה לפי הסדר, ובקיצור יחסית, ויש אחד שנרצה להדגיש כי יש בו חידוש.

חסד: אחדות

הגימטריא שאמרנו כעת היא הראשונה, גלעד דוד אליטל רוזה = אחדות. אם יש אהבה, שהיא פנימיות החסד, אפשר להגיע לאחדות, כנ"ל. חסד שייך לאברהם, "חסד לאברהם", ויש בו גם פסוק "אחד היה אברהם" – גם במובן של אחדות, שהוא אחד, וגם במובן הזה שהוא כבר חתר לאחדות, לחיבור שמים וארץ. בו נאמר "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" (ולא 'אל העולם'), להגיד שיש אחדות בין ה' לעולם וזה לא שני דברים.

גבורה: "מקור חכמה"

עכשיו נאמר משהו קצת עמוק בקבלה, רק למביני דבר קצת. שרש המדות הוא בפנימיות הכתר, עתיק יומין, ששמה שבע המדות של עתיק יומין מתלבשים במה שנקרא שבעה תיקוני גלגלתא של אריך אנפין (זה רק מלים, שלא צריך להבין כרגע, אבל זה חשוב בשביל הגימטריא השניה). הגימטריא השניה היא מקור חכמה (בטוי שמופיע פעם אחת בתנ"ך – "מים עמקים דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה"). למה השתמשנו במלים של הקבלה? כי כתוב שמקור החכמה זה בגבורה דעתיק שמתלבשת בחכמה דאריך. זה מלים, אבל להסביר פשוט – גבורה היא יכולת הצמצום, יכולת להתמקד. השכל החד, כמו מי שמוכשר במתמטיקה, מאיפה זה בא? מגבורה. לכן אנשים שטובים במתמטיקה גם אמורים להיות גבורים בכל מיני תחומים. לפי הקבלה זה הולך יחד, כי מקור חכמה הוא גבורה דעתיק, הגבורה הכי גבוהה שיש. לכן אנחנו שמים את הבטוי מקור חכמה כנגד הגבורה. חכמת הקבלה היא היכולת להקביל, ומקבילים מקור חכמה לגבורה.

תפארת: "יגיד עליו רעו"

זו הגימטריא הכי חשובה מכולם, אז רק נאמר אותה, ואחר כך נחזור אליה אחרי כולם. יש בטוי בספר איוב[א] של שלש מלים – "יגיד עליו רעו", שהרֵע, החבר, יגיד עליו. מה בדיוק הפירוש של זה? נחזור לקמן, אבל זה עוד גימטריא. אם כן, גם לחתן ולכלה יש מסר עמוק טמון בתוך המלים האלה, "יגיד עליו רעו", וזה שייך לכל חתן וכלה, אבל לא כל חתן וכלה שוים את זה. הם שוים את זה ממש. אם רוצים אחר כך לכתוב איזה מאמר קצר של רעיון, השם הקצר הכי טוב למאמר של שכינה ביניהם מהחלק הזה של הערב הוא "יגיד עליו רעו".

נצח: נגון רקוד

יש בטוי שאנחנו אוהבים, בעיקר שיוצאים כעת מחנוכה לקראת פורים – בחנוכה מדליקים נרות, והאשה מדליקה נרות בכל שבת. כשמתבוננים על הנר, השלהבת רוקדת. כתוב שיש שמונה נרות כנגד שמונה הנימים של כינורו של משיח ("נר הוי' [= כנור] נשמת אדם"), וכשמסתכלים על הנר שומעים גם ניגון. כלומר, בנר כלולים שני דברים, נגון רקוד – ראשי תבות נר – ו-נגון רקוד – גם עולה 419. מספירת הנצח ומטה הערכים המקבילים לשמות החתן והכלה הם דברים מעשיים, הדבר המעשי הראשון שיהיה בבית הרבה נגון ורקוד, וממילא יהיה הרבה אור ונר של קדושה. נצח הוא לשון "למנצח", הוא המנצח על התזמורת בנפש ובעולם.

הוד: "פלח הרמון"

אחר כך יש דבר ששייך לט"ו בשבט, בו חוגגים את ראש השנה לאילנות, ובעיקר משבחים את בורא עולם על המינים שברא בארץ ישראל, ואחד מהם הוא הרמון. הרמון הוא החמישי בשבעת המינים, כנגד ההוד. הרמון קשור לכל היהודים בעולם, מהכי צדיק עד הכי ההיפך, כי גם יהודי שלא שומר תורה ומצות בכלל, הכי רחוק, אין לך יהודי שלא מלא מצות כרמון. רמון אמתי, מקורי, אם סופרים את הגרעינים שלו יש בו תריג גרגרים – בדוק ומנוסה – כמנין המצות, ואין יהודי שלא מלא מצות כרמון.

יש בטוי בשה"ש, שהוא גם שם של ספר חסידות עמוק – מהגימטריא נראה מה החתן והכלה צריכים ללמוד יחד – "פלח הרמון". חז"ל דורשים את "רקתך [המצח] כפלח הרמון" שאפילו ריקנים שבך (למראית עין) מלאים מצות כרמון. זה הבטוי הבא, פלח הרמון, כנגד ההוד, וזה שם של ספר, ספרי רבי הלל מפאריטש זצ"ל, שמומלץ שהחתן והכלה ילמדו אותם.

יסוד: צדיק הדור

הבטוי הבא שייך ל"צדיק יסוד עולם", שכל זוג שמקים בית בישראל צריך להתקשר לצדיק יסוד עולם – הוא השדכן האמתי שעושה את הקשר, לכן כתוב "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" ר"ת שידוך כנודע. השדכן קוראים לו צדיק הדור, בכל דור. שמענו את זה גם במאמר שהחתן חזר, שבכל דור יש צדיקי הדור בכלל וחד בדרא בפרט, שהוא צדיק הדור. צדיק הדור = אחדות, סימן שבאמצעות ההתקשרות לצדיק הדור אפשר להגיע לאחדות בפנים, בבית, וגם בחוץ.

מלכות: אחֹתי

המלכות זו האשה, הכלה עצמה. החתן אמר בהשגחה פרטית מאמר "באתי לגני אחֹתי כלה". המלה האחרונה הכי דומה לראשונה, רק מחברים את ה-דו של אחדות לאות אחת – "אחתי". אם כן, החתן והכלה שלנו הם אחדות, והכינוי הכי בסיסי של הכלה הוא "אחתי" – אחר כך יש עוד בטויים, רעיתי יונתי תמתי – אבל הבסיס של הכל הוא אחדות. אפילו בלי הגימטריא, אח ואחות הם לשון אחד, לשון איחוי ולשון אחדות (פעם אחת בתנ"ך כתוב אחד בלי ד, אח). "באתי לגני אחתי כלה" – זה באתי למלכות.

אם כן, עברנו שבעה רמזים של החתן והכלה: אחדות, מקור חכמה, יגיד עליו רעו, נגון רקוד, צדיק הדור, אחתי. יש כאן הרבה מה להתבונן וליישם את ההתבוננות הזאת במשך השנים הבאות.

ולסיכום:

חסד אחדות		גבורה "מקור חכמה"
	תפארת "יגיד עליו רעו"
נצח נגון רקוד		הוד "פלח הרמון"
	יסוד צדיק הדור
מלכות אחתי