פגישה עם הרב שמואל אליהו שליט"א

י' אד"ש תשפ"ב – כפ"ח

מפגשי המהפכה הרביעית (2)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

קיצור מהלך השיעור

לאחרונה עלתה יזמה לפרויקט גדול של הפצת תורה ברשת האינטרנט, מתוך מגמה להגיע לכל באי עולם. בהקשר הזה התקיימה פגישה בין הרב יצחק גינזבורג שליט"א לרב שמואל אליהו שליט"א, רב העיר צפת ת"ו, בנוכחות נוספת מצומצמת, בה נידונו ענינים הקשורים ב'מהפכה הרביעית' – מה מותר ללמד את אומות העולם? מה צריך להיות היחס לקהילות של בני-נח? מהי הדרך הנכונה להגיע לגיור? ועוד ועוד. תענוג מיוחד יש במפגש כזה, של "אז נדברו יראי הוי'", בו ניתן לראות את הכבוד והאהבה ההדדיים בין שני הרבנים.

הרב שמואל: הרבה זמן לא היינו כאן.

הרב: נפתח בברכה. [ברכו מזונות וכו']. עניני ציבור זה לא פשוט...

הרב שמואל: עניני ציבור שמתעוררים כעת – השפעה לאומות העולם – הם עניני הציבור ב-ה הידיעה. אני אומר לפעמים שכל התפלה בנויה על הענין, חוץ משמונה עשרה. בנוסח הספרדים גם בשמו"ע מתפללים גם על האומות, כשאומרים בחורף "ושבע את העולם כולו מטובך". בתפלת ימים נוראים זה הכל – מלכות ה' על העולם כולו.

הרב: הכל לקדש שם שמים. גם שיתקיים באומות העולם "ויראו ממך"[ב] וגם שיזכו להתפלל.

הרב שמואל: אלו שני הפירושים ב"הר המוריה", לשון יראה ולשון תפלה[ג].

הרב: "'ויקר' אלו תפילין שבראש"[ד].

הרב שמואל: זהו כל הענין של פורים, לא?

הרב: כן, "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם"[ה]. השאלה אם "מתייהדים" זה גיור ממש, או שהם 'מתייהדים בלב' – יש גם כזה ביטוי, כפי שהזכרנו לאחרונה[ו].

הרב שמואל: בפשט זה הר כגיגית. העבירו להם את ה"הר כגיגית"[ז]. כל מה שהיה בהמן היה בסוף עם מרדכי.

הרב: מרדכי זכה בבית המן.

הרב שמואל: אז כמו שכולם השתחוו להמן – כולם השתחוו למרדכי, אבל מפחד. "כי נפל פחד היהודים עליהם", ממש מיראה.

הרב: יש פסוק בישעיהו שלעתיד לבא ישתחוו ויתפללו לעם ישראל[ח].

הרב שמואל: זה כבר בדרך...

הרב: רבי יוסף יעב"ץ אמר על רבי חסדאי – היתה בצורת בספרד ובתפלות שלו הוא הוריד גשם, והיעב"ץ כותב שרבים משרי המדינה התייהדו בלבם[ט]. זה הביטוי.

הרב שמואל: היה סיפור בירושלים, כך מביא הבן איש חי[י], שהיתה בצורת והמושל הערבי אמר ליהודים שאם לא ירד גשם הוא מגרש את כולם. התפללו בקבר שמעון הצדיק – יצאו עם מעילים. הרב מכיר את הסיפור?

הרב: כן, שמעתי. זהו קידוש שם שמים, שרואים יש בורא עולם, שמשגיח על העולם, ושומע את כל תפלות העם הנבחר שלו, "בני בכֹרי ישראל"[יא].

הרב שמואל: הבעיה שיש כאלה שרוצים להשפיע על הגוים באופן שהם משתחווים להמן, באופן שהם נחמדים, רוצים להיות כמו כולם. צריך להזהר מזה. היה מעשה פעם שאבא ע"ה (הרב מרדכי אליהו זצ"ל) אמר לי להגיד לרבנים הראשיים – כשהלכו לביקור אצל האפיפיור – שיקשרו מקל של מטאטא לגב. למה? הוא סבר שלהוריד את הראש בפני האפיפיור זה עבודה זרה, אז כדי לא להוריד – לשים מטאטא. כשהם חזרו אמר לי הרב שעוד כואב לו הגב מללכת זקוף...

הרב: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"[יב] – עוד לפני השתחוואה יש קצת כריעה[יג], וגם מזה צריך להזהר[יד].

הרב שמואל: "ולא זע"[טו].

הרב: "לא קם ולא זע", בלי התפעלות.

הרב שמואל: הרב יודע שאבא נקרא על שם מרדכי היהודי, כי נולד בחדש אדר? ככה קראו לו.

הרב: "מרדכי בדורו כמשה בדורו"[טז]. המזל התקיף והמזל הבריא של חדש אדר[יז].

הרב שמואל: ישבתי עם יוזמי הפרוייקט והיינו צריכים הכוונה איך עושים השפעה על האומות בשיעורים דרך המכשירים. כי בהלכה יש את שני הקצוות, יש מה שכתב השל"ה[יח] כמה מסוכן ללמד לגוים, זו אחת השבועות[יט] וכו', ומצד שני מה שכתוב שכאשר נכנסו לארץ כתבו את התורה בשבעים לשון[כ], וכל התפלה "הודו לה'... הודיעו בעמים עלילותיו"[כא]. כתוב באיזה מקום שיש ב"הודו" עשרה ביטויים של דיבור, כנגד עשרה מאמרות[כב]. צריכים להמשיך את התורה לעולם – או מכח הבריאה (עשרה מאמרות), או מכח מכות מצרים (עשר המכות) – צריך כנראה את כולם.

הרב: את המכות צריך לשמור לעמלק... עם שאר הגוים צריך ללכת בדרכו של היהודי הראשון, אברהם אבינו, שפרסם אלקות בעולם. זו מסירות הנפש שלו, השליחות שלו – לפרסם אלקות. להאהיב – "ואהבת את הוי' אלהיך"[כג], מצוה להאהיב את ה' על כולם[כד]. זהו קידוש השם. להאהיב הכוונה לגרום לו לאהוב. לכאורה, בדור שלנו, כך אנחנו סוברים, צריך ללמד כל דבר תורה שיכול להאהיב את התורה – לא צריך חלילה וחס להחניף לו, וגם לא צריך לתת שום מקום לאמונה הטפלה שלו, צריך גם לדעת בטוב טעם לסתור אותה, בלי חנופה, אבל יחד עם זאת ללמד כל דבר שיכול להאהיב את התורה ואת היהדות, עכשיו הזמן. העולם כאילו מבקש את זה, צמאים לזה. כולם עוורים, כמו שכתוב בנביא[כה], ורבים מאד רוצים לראות איזה אור. לדעתי אין הרבה הגבלה, משהו שאסור ללמוד או ללמד דווקא. בהלכה בכל חושן משפט יכול להיות רב גדול מאד גוי – כי הוא מצווה בדינים[כו].

הרב שמואל: וגם אמונה.

הרב: אמונה ודאי. עיקר מה שמדברים הוא על אמונה, זהו העיקר. אבל צריך לדבר בעומק – אמונה היא לא משהו פשוט. יש אין סוף לימוד על אמונה.

הרב שמואל: עלתה שאלה – האם אפשר לדבר אתם על שיעורים בפנימיות?

הרב: כן, חסידות היא אמונה. הכל אמונה. חסידות היא משהו שמי שזוכה, גם גוי, מרגיש שזו אמת. צריך משהו שגם יפה, גם מוצא חן וגם שיש בו הרגשה פנימית של "ניכרין דברי אמת"[כז]. צריך להגיע אליו בנקודה הזו שהוא יכיר שזו האמת. אז הוא יפרוש מהעבודה-זרה שלו. קודם כל בלב, יתהייד בלב.

אחר כך יגיע השלב הבא, שהוא לא בדיוק התפקיד שלנו – זהו הנושא עליו אנחנו רוצים לדבר: מה עושים עם אלו שחפצים בקירוב לגמרי, להתגייר? זה יהיה ודאי אחוז די משמעותי של המקשיבים לשיעורים האלה, אם העסק יעבוד טוב. זהו הסימן שהפרוייקט הצליח – יבואו מסות של גרים, יחסית. לא מדובר על מיליונים בהתחלה, אבל יהיו הרבה שירצו להתגייר. עד כמה שאני מבין – איני בקיא בתחום, אבל כך אני מבין – אין בדיוק כלים ראויים לכך. חסרים גם הכלים לבחון אותם, אם הכוונה שלהם היא הכוונה האמתית והרצויה, וגם כלים לגייר אותם בפועל. כשחשבנו על הענין, חשבתי עליכם כדמות טובה בשביל לנהל את השלב הבא, לעסוק בגיור. עיקר הנקודה להלכה, שברגע שמרגישים שהאדם רציני בכוונתו להתגייר – לא לענות את הדין[כח]. ללמד אותו את עיקרי הדברים, ואם הוא בא אחרי שנה שהוא שמע שיעורים – הוא כבר יודע הרבה. שהגיור יהיה טוב, לא לשם דבר אחר... הרב המגייר צריך את החוש לדעת אם הוא בא לשם שמים או לא, אבל אני מאמין – בטוח – שיהיו הרבה מאד שירצו להתקרב באמת, לשם שמים. אישית אני לא עוסק בזה, אבל יש כמה תלמידים שעוסקים.

[היה דיון על המכשול של חוק השבות – הזכאות לאזרחות כתנאי לגיור בבתי הדין הרבניים ודיון בחלופות.]

הרב שמואל: הממלכה צריכה לחזור בתשובה, כך הרב אומר.

הרב: השאלה אם אנחנו מחכים עד שזה יקרה... כתוב שמשיח לא יכול לבוא עד שיתגיירו כל מי שצריך[כט]. כשבא משיח לא כל כך מקבלים גרים[ל], אז צריך למהר ולגייר כל מי שיש לו ניצוץ יהודי בשביל להביא את הגאולה.

דרך אגב, יש אחד התלמידים שלנו שעוסק היום בגיור בארץ. הוא היה שליח ברוסיה ועסק בגיור יחד עם הרב אשכנזי ע"ה. הוא גם מספר לי שבחומר הנלמד היום באולפנים יש אחוז משמעותי של ציונות – לא שאני נגד עצם הענין, אני לא קנאי – אבל זה לא תורה ומצוות. למעשה, גם בתוך חב"ד יש היום דיונים על גיורים, בעד, נגד, לא פשוט.

הרב שמואל: גם אנחנו ככה. מאד רוצים לגייר, ומצד שני כל הצרות באו מגיורים לא טובים.

הרב: כספחת[לא]. לכן צריך את החוש מי רציני באמת... זהו התפקיד של מי שיעסוק בגיור, בשביל זה קראנו לכם.

הרב שמואל: אז אנחנו בורחים...

הרב: אסור לברוח!

הרב שמואל: אז שהרב יברך אותנו.

הרב: בזכות המזל של החדש הזה, שתהיה תקיפות של קדושה.

הרב שמואל: צריך הרבה סיעתא דשמיא. אי אפשר בלי. מה שהרב מדבר עליו הוא מלאכה מאד גדולה.

הבן שלי אמר לי היום חידוש: אם כל מה שהיה בהמן היה במרדכי, אז לכאורה גם מרדכי צריך לומר "למי יחפוץ המלך לתת יקר יותר ממני"[לב]. הוא סיפר ששאל פעם תלמידים – יש מישהו שמסוגל לומר את המשפט הזה? אני לא מכיר יהודי כזה... אין. לכאורה זו ממש עזות של הקליפה. אבל זהו אולי ההבדל בין שאול לדוד... אבל גם דוד היה "הקטן". כתוב על משה שבא לפרעה...

הרב: סטרו ויצא[לג].

הרב שמואל: כנראה עד שיצאה ממשה כזו תגובה היה צריך הרבה.

הרב: עד אז משה התאפק. כתוב שגם המן התאפק[לד]. בקדושת לוי[לה] רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר שבמשתה הראשון של אסתר היא הכניסה בו קדושה, הרימה אותו וכך הפילה אותו, ואחד הסימנים לכך הוא שהמן היה יכול להתאפק – תכונה לא פשוטה.

הרב שמואל: אכן, כתוב שיצא שמח וטוב לב. איך זה יכול להיות?

הרב: פורים'דיק...

הרב שמואל: כתוב על הגוים "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך"[לו]. גם הארה גדולה, "ונהרת", "ונהרו אליו כל הגוים"[לז], אבל גם "ופחד" – זהו דבר מפחיד, מפחיד ומאד משמח ביחד.

הרב: זהו סוד "פחד יצחק"[לח], שהפחד הופך להיות צחוק[לט].

כתוב ש"פחד" הוא תיקון פה-אחד[מ], שכולם מודים פה אחד שיש ה' בישראל.

בכוונות האריז"ל[מא] יש כוונה שמכוונים את הביטוי "צִוה פחד" – על-מגן, צוה-פחד, עם שם טפטפיה בברכת "תקע בשופר גדול לחרותנו".

בגדול, כך נראית לי התמונה: יש את השלב הראשון של הפצה, בו כן צריך להגיע למליונים – וכמה שיותר! אחר כך יש את השלב השני, או אפילו השלישי, שהוא לקבל מי שלומד תורה. זהו לא בדיוק התפקיד שלנו, אבל היות שהוא שלב מתבקש, הוא התכל'ס, ומשיח מחכה לכך, חייבים לדאוג גם לו, שהכלים יהיו קיימים. גם בשלב הראשון שואלים מיד – אז מה? מה קורה אם מישהו כל כך מתלהב שהוא מחליט להתגייר?

יש גם את השלב השני, שלב הבינים. מי שעוסק בתחום אומר שיש שלב בו הגוי עוד לא רוצה להתגייר, אבל הוא שואל פתאום שאלות הלכתיות. הוא שואל – 'אני לא נוצרי, גדול עלי להתגייר, מה אני עכשיו?'. יש כאלה שמדברים על להקים קהלות לבני נח. אני לא יכול אפילו לגמרי להסביר למה, אבל בעיני הכיוון הזה לא מתיישב.

[הערה מאחד הנוכחים: יש מי שאומר שהקמת קהילות כאלה לא רק שלא מקדמת אותם אלא מפילה אותם[מב]. יש נוצרי שלא הולך לחוף הים, לא רואה טלוויזיה, מתפלל הרבה – ואז בא לרב של בני נח שאומר לו 'אל תרצח' וכו', ומתיר לו כל מה שלא עשה...]

הרב שמואל: אולי יש כאלה וכאלה, זה מדרגות, שלב ראשון ושלב שני.

אומרים שיש בין הגוים היום יש עשרות או מאות מליונים של יהודים.

הרב: כן, בני אנוסים. החשבון הוא בלי עשרת השבטים. אם חושבים גם עליהם – ברור.

הרב שמואל: גם בדורות האחרונים. קראתי שלפני מאה וחמשים שנה באירופה, בגרמניה בעיקר, היתה הרבה התנצרות. גם ברוסיה. אני לא יודע מספרים מדויקים.

הרב: הרבי פעם אמר[מג] שיש עשרה מיליון יהודים ברוסיה שלא יודעים מי הם.

הרב שמואל: יש ספר בשם תולדות הציונות, הוא כותב שם שלפני מאה חמשים שנה היתה מכה בכל ארצות אירופיה – בדור שאחרי מנדלסון. כל הרפורמה קמה כדי לנסות לעצור אותה את מכת ההתבוללות. בסוף הם עצמם נפלו בפנים, אבל בהתחלה ניסו לעצור. היום יש התבוללות בלי התנצרות, אבל אז התנצרו בשביל לקבל משרה.

[הערה מאחד הנוכחים: נתקלתי לאחרונה בציטוט מהרבי מצאנז-קלויזנבורג שאחרי השואה יש מיליונים שצריכים לחזור כיהודים, ומכיוון שאין מספיק אמהות יהודיות מורידים אותם כגרים בפוטנציאל.]

הרב שמואל: יש שיחות של הרבי על תיקון העולם – יש תיקון מצד המלחמות ויש מצד החסדים.

הרב: הרבי אמר שעשו כבר מוכן לגאולה[מד], והבעיה שאנחנו לא מוכנים לקבל. אז, כשיעקב שלח לעשו, יעקב היה מוכן ועשו לא[מה]. היום זה הפוך. עשו זה בעיקר הנצרות.

הרב שמואל: אבל איך מבדילים שם בין עשו לעמלק? יש פסוק "... כִּשְׂמֹחַ כָּל הָאָרֶץ שְׁמָמָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר שֵׂעִיר וְכָל אֱדוֹם כֻּלָּהּ..."[מו].

הרב: הסבא והנכד (עשו ועמלק). בכל אופן, יש לעשו זכות אבות...

[היה דיון על בירור עמלק.]

מבני בניו של המן הרשע לומדים תורה[מז] – הם התגיירו באיזה שהוא שלב.

הרב שמואל: מה נעשה עם המוסלמים?

הרב: מאד מענין. מצד אחד לפי הרמב"ם הם יותר בסדר מהנוצרים[מח]. מצד שני, הוא כותב[מט] שהם יותר גרועים כי הם כופרים בתורה. עם הנוצרי יש כאילו משהו משותף, שהוא מאמין בתנ"ך, ולכן אם אתה מדייק לו איזה פסוק זה אומר לו משהו. אבל בסופו של דבר גם ישמעאל יחזור. יש דעות[נ] כמה אחוזים מהגוים ישארו בימות המשיח, יש אומרים שישארו שליש. יש דעה אחת שחם ילך ויפת ישאר – שם ויפת. יש כמה דעות, לא מוחלט. אבל ברור שישמעאל היום, האיסלאם, מונה מליונים רבים. כנראה קצת פחות מהנוצרים, אבל יחד הם רוב העולם – אז כדאי שיגיע גם אליהם. יש לנו גם דוגמאות. באתר ההפצה שלנו, שלא מיועד דווקא לגוים, יש הרבה אנשים ממדינות ערב שמקשיבים ומגיבים ורוצים להתגייר, ממש רציניים. הם נורא מסכנים, כי רודפים אותם. אצל עשו לא רודפים אותם – רק שאנחנו עושים לו בעיות בגיור, לקבל אותו – אבל שם רודפים אותו. אפילו באיראן יש דוגמאות לאנשים שרוצים לברוח משם ולהתגייר, מפיצים שם תורה.

הרב שמואל: הבעיה שאצל הערבים "פיהם דבר שוא"[נא]. גם אם אתה מדבר איתו, והוא מתעורר בתשובה גדולה, אין לו אמת פנימית. גם כשהם נשבעים, "ימינם ימין שקר".

הרב: אתמול[נב] דברנו על הפסוק "פי תהפֻכות שנאתי"[נג].

הרב שמואל: אבל זה לא פוטר אותנו. כתוב "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם אחד"[נד], כמו שהרב אמר "פה אחד".

הרמב"ם כותב שהנצרות והאיסלאם מכינים את הדרך לימות המשיח[נה]. השאלה איך מתייחסים לענין. השאלה איך אנחנו נזהרים מהמקום שהרב אמר, לא להחניף להם מצד אחד, ומצד שני כן להשתמש במושגים שלהם. צריך להיות מדויק, זה מסוכן. בצבא לפני כל מטווח מקריאים לך את כל ההוראות – צריך כל פעם לקרוא ולהזהיר.

הרב: בשלב הבא אולי כדאי לסדר איזה מפגש עם האנשים שאנחנו מכירים והנושא בוער להם בעצמות.

הרב שמואל: בשמחה.

הרב, משמע בהרבה מקומות בתהלים שהחזרה בתשובה של האומות תהיה דרך מוזיקה.

הרב: נשמע טוב. אני בעד, אני אוהב את זה...

הרב שמואל: צריך לחשוב מה המשמעות לכך מבחינתנו. צריך להפיץ מוזיקה מתאימה.

[דיון בין הנוכחים על פעילות ברשת לעומת התוועדויות חיות]

אחד הנוכחים: האם מותר, מצד "לא ישבו בארצך"[נו], להביא גוים לשבוע טיול בארץ?

הרב: תמיד אמרנו שזה רק מי שיש לו איזו נכונות לגיור – לא סתם גוי.

הרב שמואל: אחרי שנה שהוא לומד תורה, כתנאי.

הרב: יכול להיות.

[היה דיון פרטני על כיוונים להתקדמות.]

הרב: ה' יעזור שזה יצליח. מרבין בשמחה.

בשם ה' נעשה ונצליח!