השלמות לסעודת ר"ח שבט

שבת חתן לגלעד שי' טקוני וליוסף חיים שי' שפירא

ליל שבת קדש פרשת בא, ד שבט ע"ח – כפר חב"ד

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

 

[אחרי הדלקת נרות:]

נגנו ידיד נפש, יום זה לישראל, צמאה נפשי לאלהים, נגון מפולטובה.

הערב במקום ללמוד את הלימוד הקבוע שלנו אנחנו נעשה השלמות מסעודת ר"ח, ונקשר לענייני חתונה לכבוד החתנים. דברנו על כך שכל כמה זמן צריך לעדכן את מושגי עבודת ה', פעם קראו לשני הכוחות הנאבקים בנפש האדם – יצר טוב ויצר רע, אחר כך אדה"ז קרא להם נפש אלקית ונפש בהמית, זו כבר נפש בפני עצמה, אחר כך עלו דרגה וקראו להם הרגש אלקי והרגש עצמי. אבל אמרנו שכיום צריך לקרוא להם שני צדדים של האישיות, שני פנים, לצד ימין קראנו – הצד המואר, לצד שמאל קראנו – הצד האפל.

נספר סיפור על הבבא סאלי, לכבוד ההילולא הערב, הסיפור הכי יפה עליו. שפעם הבבא סאלי נסע עם חסידים שלו, וכמו אצל הבעל שם טוב לא ידעו לאיפה נוסעים. הבבא סאלי אמר לנהג לנסוע לשכונת התקוה. הגיעו לשם הבבא סאלי יצא פגש מישהו החליף איתו כמה מילים וחזר לרכב, חזרו לנתיבות. הנהג לא התאפק ושאל את הבבא סאלי מה היה כאן. הבבא סאלי ענה ש'הלכתי לפגוש את המשיח'. בהקשר של אפל ומואר שניהם עולים משיח, אפשר לומר שיש משיח מאור ומשיח אפל, משיח משכונת התקוה. זה קשור גם למשיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח מואר משיח אפל זה בעצם שלש פעמים משיח שעולה תורת חיים, ספר של אדמו"ר האמצעי, שמאירים בו שני המשיחים.

רש"י על הפסוק הראשון בתורה אומר בראשית – ב ראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית, התורה נקראת ראשית שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז", ישראל נקראו ראשית שנאמר "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה". זה קשור גם לחתונה, לפני החתונה הבחור הרוק היה לו רק את התורה, במילה תורה יש אותיות תהו, רוק זה עולם התהו, ויש גם את האות ר, שמבואר במאמר באתי לגני שהאות ר קשורה ללעומת זה. וכשמתחתנים עוברים מ"בשביל התורה שנקראת ראשית" ל"בשביל ישראל שנקראו ראשית", שהתכלית היא עם ישראל. וזה בעצם מעבר מהצד האפל לצד המואר. גם בפעולת הזיווג והיחוד.

כשמתחתנים צריך לצאת מהרבוע, יש לנו רמז שהאשה הרי צריכה לעשות שבעלה יהיה רגוע, בעל רגוע אותיות עגל רבוע.

ברגע שאני אומר רעיון כזה אני פחות מתפעל מירידות, כי בסך הכל אני כעת נמצא בצד האפל שלי, ורק צריך להאיר. במה צריך להאיר? באמונה בה', להיות אפל הפירוש שאני לא מודע למציאות ה', ואומר שאין אלהים, אפילו שאני לומד כל היום תורה אבל אני לא מודע למציאות ה'. להיות מואר הפירוש שאני אומר שיש אלהים, "אך יש אלהים שפטים בארץ", זה גם קשור לחתונה. ["גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא" הוא גנב מואר...] כשהאמונה מאירה יש מודעות לרצון ה'.

שני צדדי הפנים שלי זה דין (צד שמאל) ורחמים (צד ימין). בכלל ספר התניא הוא יותר דין, עם הגדרות מאד ברורות לכל דבר בנפש. היום פחות אוהבים לומר שהכל ברור, אלא תמיד יש טשטוש, הדבר היחיד שברור זה אם יש איזה גימטריא חותכת... ואמרנו שכבר אדה"ז ריכך את הדברים בלקוטי תורה, וגם הרבי אמר על חלק מהדברים בספר התניא שהם לא מתאימים לדור שלנו, למשל בחשבון נפש מתוך מרירות וכו', וצריך עבודה מתוך שמחה וכו'.

אם חב"דניק עושה מבצע תפילין ופוגש איזה חילוני ברחוב והחילוני אומר לו שהוא לא מאמין בה', אז החב"דניק אומר לו שהוא טועה והוא כן מאמין בה'. זה "בא חבקוק והעמידן על אחת", הכל באמונה, או שהאמונה היא נמצאת באפלה או שהיא מוארת. יש שמנה פרקים בתניא מפרק יח עד פרק כה שבהם אדה"ז מסביר שיש לכל יהודי אהבה מסותרת לה' והוא רק צריך לגלות אותה, זו עבודה שכל אחד יכול להגיע אליה. ר' יואל כהן למשל אומר שהיום אי אפשר להגיע לשום דבר  דרגה של אהבה ויראה, ואם כן מה אפשר לעשות? רק ללמוד ולחזור על המאמרים של הרביים, וכל מה שהוא של הרבי זה בסדר ומה שלא של הרבי [הרב הרים את "ואביטה"] לא בסדר... לפי זה אין בכלל לב, ואין את כל החלק הראשון של ספר התניא וקיים רק החלק השני שהוא שער היחוד והאמונה. אנחנו לא אומרים כך, הוא נמצא בדרגה של הרמב"ם שהכל אמת מול שקר, זו דרגה של מחין דאמא, אבל יש מעל זה מחין דאבא ואמונה פשוטה שודאי קיימת בכל יהודי, רק צריך לגלות אותה. אפל ומואר זה בעצם העלם וגילוי.

יש ענין לחזור תניא בעל פה, אבל מה הכי חשוב לדעת בעל פה? אלו כל המקומות שאדה"ז מדבר בגוף ראשון, שאני אומר את הדברים – זה ודאי צריך לדעת בעל פה. אחד מהמקומות האלה זה בפרק יד ש"אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמוהו לכפור באמת", למי הוא קורא שוטה? "אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות", מה הרוח שטות? שאדם – קל שבקלים – כשעובר עברה שאינה מג' עברות החמורות הוא חושב שעודנו ביהדותו. אני הייתי חושב – כשאדם עובר עברה הוא עדיין קשור לה', הרי זה גם פסוק מפורש "חטא ישראל" ואומרים חז"ל "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", והנה אדה"ז קורא לזה "רוח שטות". מה הענין כאן? אפשר להבין זאת על פי מה שאמרנו שודאי שהיהודי נשאר ביהדותו וקיימת אצלו אמונה בה', כמו שהרמב"ם אומר בפירוש המשניות שלו על הפסוק "בכל לבבך" ודרשו חז"ל בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע, שאפילו בשעת העברה, שאצל הרמב"ם זה יותר מלשון עֶברה וכעס – עדיין יש בו אמונה בה' שנאמר "בכל דרכיך דעהו". רק מה? האמונה הזאת נכנסה לצד האפל, ואינה בגילוי, והרוח שטות היא לומר שגם בעת העברה האמונה היא בצד המואר.

זו השטות דקליפה, והעבודה היא להפוך אותה לשטות דקדושה, כמו שאדמו"ר הריי"צ מדבר במאמר באתי לגני, על הפסוק "עצי שטים עומדים".

שוטה מלשון שוט, צריך להכות את השוטה בשוט. שוט זה קשור לחדש שבט, שהוא גם שבט, האות ב מתחלפת באותיות הפה בומ"פ. אם כן אפשר להחליף בכל אותיות בומ"פ, וא"כ יש שבט, יש שוט, יש שפט ויש שמט, לשמוט.

כמה שוה שטות שטות? [1430, "יחי אדוננו וכו'"], כן, זה "עצי שטים עומדים", מיעוט רבים שנים, שתי שטויות.

אמרנו ששני הצדדים האלה הם שני פרופילים, כמה שוה פרופיל? [406, אתה] כן, זה כח-יחי במשולש, 7 פעמים חן, אבל המילה החשובה היא "אתה", כלומר שכל פרופיל זה אתה. כמה שוה פרופיל מואר פרופיל אפל? [1170] הוי' פעמים המילוי העיקרי של שם הוי' – מה, אדם פעמים הוי'.

דברנו גם בסעודת ר"ח שהימים האלה בין ר"ח שבט לט"ו בשבט אלה הימים של המעבר בין בכח לבפועל, לכן מי שמתחתן בתקופה הזאת יש לו כח להוציא מן הכח אל הפועל. אמרנו שאפל זה אור בכח, ואם כן זו שיטת בית שמאי, שיש לומר שכמו שהלל הוא מלשון אור "יהל אור", כך בשמאי יש איזה מובן של חשך. יש גם לבית הלל קשר לר"ח, כי בר"ח אומרים הלל. כמה ימים יש בין ר"ח שבט – שבו התחיל משה לבאר את התורה – לז' באדר – היום שהוא סיים והסתלק? [37] יחידה ימים, וכמה ימים יש בין ט"ו בשבט לז' אדר? [23] חיה ימים, זה בדיוק חיה יחידה, וזה ההבדל בין ב"ש לב"ה, חיה זה אור ויחידה זה חשך.

נראה עכשיו רמזים יפים: ב"ש זה כח וב"ה פעל, ואמרנו בסעודת ר"ח שכח פעל עולה יצחק, שזה הממוצע של הלל שמאי. כעת, נחפש כמה כח (בלי תוספות) יש בתורה. נגלה שיש פעמיים כח. ב"אז ישיר" כתוב "ימינך ה' נאדרי בכח", אבל זה עם ב, וזה רומז על ב כח, שיש בתורה. גם אפשר לרמוז על "אנא בכח", שיש ב פעמים כח בתורה. איפה הפעמים הללו? הפעם הראשונה היא בדברי משה אחרי חטא העגל בפרשת שלח "ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר", מעניין שאומר "כח א-דני", כח כנגד בית שמאי והלל עולה א-דני. הפעם השניה שכתוב כח בתורה היא בזכירת ארץ ישראל "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל", כח לפעול במציאות.

כמו שיש פעמיים "כח" בתורה יש פעמיים "פעל", המילה "פּ֗על" לא כתובה בתורה אבל כתוב "פַּעל". איפה? הראשון הוא בנבואת בלעם "מה פעל אל", איך הולך כל הפסוק? "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל [מאד אקוטאלי] כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". מה הסופי תבות של "מה פעל אל"? [הלל] זה בדיוק בית הלל, בפועל. כמה שוה שלש המלים האלו? [256, 16 ברבוע] כן, אהרן. מה הקשר בין הלל לאהרן? "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן", היו לנו שיעורים על זה. מה ה"פעל" השני בתורה? זה נמצא בקללות בפרשת האזינו "ולא הוי' פעל כל זאת". נראה משהו מופלא, אמרנו ש"מה פעל אל" ס"ת הלל ועולה אהרן, נראה כאן מה ס"ת "הוי' פעל כל" – הלל, וכמה עולה שלש המלים האלה? אהרן, פלאי פלאים, "נפלאות מתורתך". למה זה? כי "אל" זה 5 יותר מ"הוי'", ו"מה" זה 5 פחות מ"כל".

ב"ואביטה" מודפס שיעור של יעלת חן, שהיה לפני הסעודת ר"ח אבל בכל זאת הכנסנו שם את הענין של מואר ואפל. דברנו שם על הר גריזים והר עיבל, הם שני הפרופילים של עם ישראל שהוא קומה שלמה. הר גריזים – שהוא צומח – הוא הצד המואר והר עיבל – שאין בו צומח – הוא הצד האפל אבל יש מעלה דוקא בהר עיבל, וזה בשתים: גם שהוא גבוה יותר, וגם ששם נבנה מזבח, שם עיקר עבודת ה', הכל קשור לשכם.

כעת ננגן את הניגון שהודפס ב"ואביטה", ויש לו סיפור: נריה היה אצלי השבוע ודיבר על רעיון שהבריק לו, הרי יש לנו תנועות נוער ובית דוד, וצריך שיהיה המנון, לכל תנועת נוער יש המנון אחד, אבל לנו יהיה עשרה המנונים, לפי סדר הספירות. ויעשו מקהלה שתנגן את ההמנונים האלה כמו שצריך, ולא כמו איך שנגנו כאן שזה ממש הוציא אותי מהכלים... הרעיון הוא למצוא שירים, לאו דוקא ניגונים שלנו, שמתאימים לפי הסדר שכתוב בתיקון המדינה. אז בכתר, למרות שיש שלשה דברים אז בכללות זה אמונה, והוא חשב על "אני מאמין" של השואה, רעיון יפה; אחר כך בחכמה ובינה שזה סמכות התורה ושלמות כל שלשת השלמויות ובעיקר שלמות הארץ לזה לא מצא בינתיים; לגבי דעת זה יחוד עם ישראל מבין האומות, לזה הוא שם את "אתה בחרתנו" שלנו ומה שהרבי לימד, גם יפה; אחר כך בחסד שזה ישוב הארץ ועבודה עברית הוא שם את "או קנה" וגם את "אתה תקום"; בגבורה שזה תקיפות נגד הטרור הוא שם את "ידין בגוים"; תפארת שזה תיקון המשפט צריך לחפש ניגון, מישהו מכיר נגון על "השיבה שופטינו כבראשונה"? צריך לחשוב על משהו; בנצח שזה עידוד העליה לארץ שם את קרב פזורינו מבין הגוים [יש גם את "קהל גדול"] כן, של הרבי, אבל פחות מוכר; בהוד זה עידוד הירידה... אנחנו אמרנו שמתאים "ה' מלך" שיש שם "אבדו גוים מארצו". מלכות שזה כבר שלמות התיקון בבנין בית המקדש יש את הנגון של "שיבנה בית המקדש". עד כאן המבנה, יפה מאד, אבל נשאר מה לשים בחכמה ובינה. אחרי שדברתי אתו, בדרך כלל הנגונים באים לפנות בוקר, אבל הפעם בתחלת הלילה, יחסית, לפני שהלכתי לישון עלה לי נגון שאפשר לשים בחכמה ובינה, שהם "תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין". אחר כך חשבתי להלביש על הנגון הזה שני משפטים שאחד קשור לחכמה – סמכות התורה, ואחד לבינה – שלמות הארץ. בחכמה נשים הלכה ברמב"ם בהלכות מלכים, הוא אומר כך: "אם המלך גזר לבטל מצוה אין שומעין לו, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין", בגמרא (לגבי הנחש) כתוב "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין", אבל כאן הוא מדגיש שהמלך הוא עבד "דברי הרב [שזה הקב"ה] ודברי העבד [המלך] דברי הרב קודמין". זה לגבי סמכות התורה. לגבי שלמות הארץ חשבתי על משפט משיר שכתב ז'בוטינסקי. זה שיר ארוך אבל המשפט שהכי מצא חן בעיני, שזה בעצם הפזמון שלו הוא "שתי גדות לירדן זו שלנו זו גם כן", זה חרוז גם. עכשיו ראיתי שזה גם מתלבש יפה על הפיוט של הבבא סאלי "יודו לך רעיוני" לכבוד ההילולא שלו הערב. ננגן את הנגון קודם. זה כתוב כאן בתוים, מצוה שכולם ידעו לקרוא תוים.

קבלת שבת, תפלת ערבית.