סיום ספר יואל

בע"ה

י"ד מנחם-אב תשפ"א – כפ"ח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

במסגרת הלימוד היומי זכינו לסיים את ספר יואל ומובא כאן 'סיום' המתבונן בשם יואל בתנ"ך. בהשגחה פרטית, הספר נלמד סביב הסתלקות הגה"ח ר' יואל כהן ע"ה – ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

13 יואל בתנ"ך

היום, בהשגחה פרטית, מסיימים – לפי הסדר שקבענו לעצמנו, ללמוד פרק תנ"ך כל יום – את ספר יואל, בתרי-עשר. התחלנו בבית המקדש של יחזקאל, התקדמנו להושע – לפי סדר התנ"ך – ואחריו הנביא השני בתרי-עשר, יואל. בספר יואל יש ארבעה פרקים, והיום הפרק האחרון. קודם כל, היות שכך יצא לנו בהשגחה, אפשר לומר שגם לעילוי נשמת ר' יואל כהן ע"ה, שיוצאים עכשיו מה'שבעה' שלו. רואים שיואל הוא שם חסידי.

איני מכיר הרבה יואל בין החסידים. איני יודע על שם מי הוא קרוי. היה ר' מרדכי-יואל דוכמן, התלמיד הגדול של רבי אייזיק מהומיל. אבל אצלנו, ובכלל בעם ישראל, זהו שם די נדיר. מענין שבתנ"ך זהו שם מאד נפוץ – יש 13 אישים שונים בשם יואל בתנ"ך[ב]! סימן שיואל קשור ל-יג מדות הרחמים[ג].

חיבור מדת הרחמים ומדת החסד

באמת, רוב המפרשים אומרים שהשם יואל הוא קיצור של שני שמות של ה'. בהרבה שמות ה-יו בתחלת השם הוא קיצור של שם הוי' ב"ה (היה יכול להיות גם יהואל, עם עוד אות של שם הוי'), אבל הרבה פעמים מחסירים גם את האות הראשונה, והסיום הוא עוד שם, א-ל. כלומר, מסבירים שזהו חיבור של שני שמות, הוי' וא-ל – שני השמות בתחלת יג מדות הרחמים, "הוי' הוי' אל וגו'"[ד].

הוי' הוא מדת הרחמים ו"אל" הוא חסד, "חסד אל כל היום"[ה]. רחמים וחסד הן מדות יעקב ואברהם – הם הולכים כאן יחד, כמו "יעקב אשר פדה את אברהם"[ו]. יש קשר בין יואל ליעקב – יואל במספר קדמי (חישוב כל אות כסכום כל האותיות עד אליה) עולה יעקב, ז"פ הוי'. וכן, יעקב במספר סדורי (חישוב כל אות לפי מיקומה בסדר האלף-בית, מ-1 עד 22) עולה יואל (47) במספר הכרחי (הגימטריא הרגילה). יעקב הוא מדת הרחמים, שם הוי', אך הוא נקרא גם בשם א-ל, "ויקרא לו אל אלהי ישראל"[ז]. בפסוק "ארחמך הוי' חזקי"[ח] שרש רחם הוא בעצם מלשון אהבה[ט], פנימיות החסד – 'אני אוהב אותך ה''. בארמית התרגום של אהבה בכל מקום הוא רחימו, אבל כאן פעם אחת בתנ"ך שגם הפוך – שרש רחם מופיע במובן של אהבה, חיבור שלם של שם הוי' (רחמים) ושם א-ל (אהבה).

שרש יאל

רוב המפרשים אומרים שיואל הוא חיבור שני שמות, הוי' א-ל, כנ"ל, אבל יש מפרשים שמסבירים שהשם יואל נגזר נגזר משרש יאל בלשון הקדש. הרד"ק מסביר[י] שהמשמעות העיקרית של השרש הזה היא רצון וחפץ, כמו בפסוק "הואיל משה"[יא] (רצה-חפץ משה) ופסוקים רבים דוגמתו. בחסידות מוסבר שחפץ הוא הפנימיות, התענוג, שיש בתוך הרצון[יב]. זו משמעות מתאימה מאד לכך שיש יג יואל – יג מדות הרחמים הן מדות של רצון וחפץ, הדיקנא קדישא של אריך אנפין, שהוא הרצון והחפץ של ה'.

יש עוד שתי משמעויות של שרש יאל, כפי שכותב הרד"ק בספר השרשים:

לשון שבועה (כמו המלה אלה), כמו בפסוק "ויֹאל שאול את העם"[יג] – השביע את העם. בפסוק "ויואל משה"[יד] מביא רש"י שאפשר לפרש לפי שתי המשמעויות הללו – הראשונה פשט והשניה דרש (וראוי לציין שאחד המקורבים החשובים של ר' יואל היה בתחלה חסידו של בעל ה"ויואל משה").

בכמה פסוקים הפועל יאל הוא מלשון אולת, טפשות (כמו בספר יצירה, "תמורת חכמה אולת"[טו]). כך מפרשים חז"ל[טז] את הפסוק "חרב אל הבדים ונֹאלו"[יז] – שחרב על הלומדים לבד, כי במקום להחכים הם מטפשים.

שוב, יש שלשה פירושים לשרש: העיקרי – רצון וחפץ, שייך לכתר, בו יש יג מדות הרחמים. פירוש שני – לשון שבועה. פירוש שלישי – לשון טפשות. הכל נמצא בשם יואל.

רמזי יג פעמים יואל

נסיים ברמז: יג פעמים יואל הוא חשבון חשוב אצלנו – שוה תורה. אנחנו מסבירים[יח] ש-תורה היא אהבה פעמים בטול. בקבלה 47 הוא יחוד הוי'-אהיה[יט], אבל השם של מישהו בתנ"ך שעולה 47 הוא יואל ויש 13 כאלה – גם פירוש מאד יפה של סוד התורה כפי שהיא יוצאת מ-יג תיקוני דיקנא.

עוד רמז אחד יפה: יואל הוא בן פתואל (שם חד-פעמי בתנ"ך). כמה שוה פתואל? 517, 11 פעמים 47, יואל (בטול). כלומר, יש בתנ"ך 13 פעמים יואל, אבל רק יואל עם אביו פתואל עולים 12 פעמים יואל.