חסידי אומות העולם

אור לי"א אד"ש תשפ"ד – כפ"ח

שיעור רמב"ם לבני המשפחה (18)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

שיעור הרמב"ם השבועי הוא האחרון במחזור לימוד הרמב"ם (שלשה פרקים) הנוכחי, שהסתיים והתחיל שוב מחדש השבוע – הזדמנות-פז להצטרף ללימוד! השיעור עוסק בהגדרות השונות של הרמב"ם לגוים השומרים את המצוות שלהם ויש להם חלק לעולם הבא, בשלשה מקומות שונים, והוא מציב מספר מבנים בהם מדורגים גוים על סולם הקדושה (שבראשו נצבים עם ישראל). זהו שיעור אקטואלי במיוחד לתקופתנו עם הדגש על האפשרות והחובה שלנו להפוך "לאור גוים" עבור העולם כולו.

חסידי אומות העולם לעולם הבא

בהלכות מלכים פרק ח[ב] עוסק הרמב"ם בגדרם של חסידי אומות העולם ומציין שיש להם חלק לעולם הבא. הרמב"ם מזכיר את חסידי אומות העולם, וגם מתייחס לשאלה למי יש חלק לעולם הבא, בשני מקומות נוספים – בהלכות תשובה ובהלכות איסורי ביאה[ג].

יחסית, הלכות תשובה הן בגדר הכנעה, ההכרחית לתנועת התשובה בנפש (כאשר דברי הרמב"ם שם הם בסיום הלכה העוסקת בפושעי ישראל). הלכות איסורי ביאה, הנמצאות דווקא בספר קדושה (ולא בספר נשים), העוסק בקדושת ישראל והבדלתם מאומות העולם, הן בגדר הבדלה. הלכות מלכים, העוסקות במצב השלם והמתוקן של עם ישראל ובהארת אורו לכל העולם, הן בגדר המתקה.

לכן, כדי להעמיק בדברי הרמב"ם כאן יש להקדים ללמוד את האזכורים הקודמים של הנושא:

חלק לעולם הבא – כל ישראל וחסידי אומות העולם

בהלכות תשובה[ד] מסביר הרמב"ם כיצד נידון האדם על זכויותיו ועוונותיו וכותב:

...וכן כל הרשעים שעונותיהן מרובים דנין אותן כפי חטאיהם ויש להן חלק לעולם הבא שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אף על פי שחטאו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ ארץ זו משל כלומר ארץ החיים והוא העולם הבא

והוא מסיים את ההלכה הזו בהתייחסות לחסידי אומות העולם (מבלי להגדירם כאן[ה]):

וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא.

המקור לכך ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" הוא המשנה הידועה בסנהדרין[ו], אך מהו המקור לסיום דברי הרמב"ם? הכסף משנה ובעל הגהות מימוניות מציינים לסוגיא[ז] בפרק "חלק", בה מוסבר שמהמשנה שמציינת את בלעם בין "ארבעה הדיוטות"[ח] שאין להם חלק לעולם הבא מובן שגוים אחרים כן באים לעולם הבא. הגמרא אומרת שזו מחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע (שהם יחסית[ט] דין ורחמים, על דרך בית שמאי ובית הלל[י]), שנחלקו בפירוש הפסוק "ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים"[יא] – רבי אליעזר מפרש ש"ישובו רשעים לשאולה" היינו "פושעי ישראל" ו"כל גוים שכחי אלהים" הם כל הגוים, שכולם הולכים לשאול ואין להם חלק לעולם הבא, ואילו רבי יהושע אומר לו שלא כתוב בפסוק סתם "כל גוים" אלא דווקא "שכחי אלהים", דוגמת בלעם (עליו מוסיף רש"י גם את אותו האיש יש"ו[יב]), אבל גוים אחרים באים לעולם הבא. רש"י על אתר מציין לאמור בתחלת הפרק[יג], שבעולם הבא יתקיים "ורעו זרים צאנכם ובני נכר אִכריכם"[יד], וממילא רואים שיש גוים גם בעולם הבא (ומכאן מקום לאמירה שגדר החלק לעולם הבא של הגוים הוא שונה, כדלקמן, שהרי אין הם אלא מסייעים שם לעם ישראל[טו], ואף פתח למחשבה שעבור הגוים הרוצים לבוא ולסייע לעם ישראל, כדי לקיים את הפסוק הזה, עצם הנוכחות עם עם ישראל בארץ החיים – כפשוטה, היינו ארץ ישראל בעולם הזה – הוא כבר בגדר "חלק לעולם הבא").

צדיקים, בינונים ורשעים באומות העולם

אכן, מהסוגיא בסנהדרין – ודאי לפי פירוש רש"י – מובן שלשיטת רבי יהושע החלק לעולם הבא אינו רק לחסידי אומות העולם, גוים המצטיינים בצדקתם, אלא לכל הגוים מלבד רשעי אומות העולם[טז], "גוים שכחי אלהים" (שלפי רש"י הרי הם רשעים דוגמת בלעם ואותו האיש)[יז]. היחיד שמצאנו (בינתים) שמציין זאת הוא בעל התפארת ישראל, שכותב "דקיימא לן דגם חסידי האומות יש להם עוה"ב [כרמב"ם פ"ג מתשובה], והרי גם אפילו בינונים שבהם יש להם חלק לעולם הבא, מדלא תני במתניתין רק בלעם"[יח] (ובהמשך הוא מכנה את אותם בינונים "כשרים שבאומות", ומשמע שאין הכוונה דווקא למי שמקיים את שבע המצוות – שהרי בפשטות סתם גוים אינם מקיימים את מצוותיהם[יט] – אלא לגוי שמתנהג יחסית בכשרות ובהגינות ואיננו גונב ורוצח וכיו"ב).

עולה מכאן שגם בגוים אפשר לחלק את החלוקה היסודית בעם ישראל לצדיקים, בינונים ורשעים[כ]: הצדיקים שבאומות העולם הם גוים טובים, חסידי אומות העולם – שבזמן שהיובל נוהג אפשר לקבל אותם כגרים תושבים – שלהם ודאי יש חלק לעולם הבא (ויש לציין שגם למושג חסידי אומות העולם בשימוש המקובל היום – גוים שהתמסרו להיטיב לישראל, גם בלי 'לבדוק בציציות' של אמונתם ומעשיהם בכלל – יש משמעות[כא] ובודאי יש להם שכר על כך[כב], ומכיון שהתמסרו להיטיב לישראל ודאי מתאים שחלקם בעולם הבא יתבטא בזכות לעזור לישראל, "ועמדו זרים וגו'", וכנ"ל). הבינונים שבאומות העולם, "כשרים שבאומות" – שיתכן שהם רוב הגוים כיום – בהיותם ממוצע קשה להגדיר בדיוק את מצבם, שהתפארת ישראל מבין שבסתמא יש להם חלק לעולם הבא (וזהו חידוש גדול, כפשוט, ולא משמע כן מהרמב"ם). רשעי אומות העולם – הכוללים ודאי את כל אויבי ושונאי ישראל המושבעים, ימ"ש – להם ודאי אין חלק לעולם הבא.

אם רוצים, אפשר להרחיב את החלוקה לחמש מדרגות, כפי שהוא בישראל (שגם בצדיקים יש "צדיק גמור" ו"צדיק שאינו גמור" וגם ברשעים יש "רשע גמור" ו"רשע שאינו גמור")[כג]: בתוך צדיקי אומות העולם יש לחלק – כפי שעושה הרמב"ם בדבריו בהלכות מלכים (שיובאו לקמן) – בין "חסידי אומות העולם" (המקיימים שבע מצוות מפני ציווי ה' בתורת משה[כד]), שהרי הם בבחינת 'צדיקים גמורים', ל"חכמיהם" (המקיימים את המצוות לפי הכרע הדעת שלהם), שהרי הם 'צדיקים שאינם גמורים'[כה]. בתוך רשעי אומות העולם יש לחלק בין הרשעים הגדולים, מחטיאי הרבים המפורסמים ה'קובעים קללה לעצמם', כבלעם וכו', שהרי הם 'רשעים גמורים', לגוים רשעים 'רגילים', העוברים על שבע המצוות שלהם, והם על דרך 'רשעים שאינם גמורים'[כו].

מדרגות בעולם הבא

פרק יד בהלכות איסורי ביאה עוסק בדיני גרות. בהלכה ז הוא עוסק בגר תושב ומגדיר אותו (ובהלכה ח הוא מציין שגר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג):

אי זה הוא גר תושב זה גוי שקיבל עליו שלא יעבוד עבודה זרה עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל הרי זה מקבלין אותו והרי הוא מחסידי אומות העולם. ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה.

כאן אין התייחסות לעולם הבא של חסידי אומות העולם. יתר על כן, בהלכות הקודמות בפרק, כאשר הרמב"ם מפרט את היחס למי שבא להתגייר – שבתחלה בודקים אחריו ומציינים בפניו את הקושי בהצטרפות לעם ישראל, אך ברגע שרואים שהוא בא להתגייר לשם שמים ובהכנעה הראויה "מקבלין אותו מיד"[כז], מכינים אותו לגיור בצורה שלא תרחיק אותו ומרבים בדברים המושכים אותו בחבלי עבותות אהבה[כח] – הוא כותב[כט]:

וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו שכרן של מצות ומודיעין אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העולם הבא ושאין שם צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודען[ל].

ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל...

לכאורה, יש כאן סתירה לדברי הרמב"ם, שפסק בפירוש גם בהלכות תשובה וגם בהלכות מלכים שיש גם לחסידי אומות העולם – ולא רק לישראל (שכולם בגדר צדיקים, "ועמך כֻלם צדיקים"[לא]) – חלק לעולם הבא! בעומק הפשט, דברי הרמב"ם כאן הם חלק ממה שאומרים למי שרוצה להתגייר גיור מלא – להפוך לגר צדק – וכאשר רוצים לחבב עליו את מעשיו מדגישים בו את המעלה המיוחדת שיזכה לה רק אם אכן יצטרף לעם ישראל (וכנ"ל בתחלת השיעור שהלכות איסורי ביאה הן חלק מההבדלה בין ישראל לעמים, לכן כאן מחודד ההבדל ביניהם), אך כיצד תתיישב הסתירה המפורשת ברמב"ם[לב]?

הרדב"ז בהלכות מלכים (בנוסחאות שאינן מצונזרות) כותב:

זה מבואר בכמה דוכתי חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. וראיתי מי שכתב שאין החלק הזה בגן העדן, שאין ערל נכנס שם [עיין עירובין יט, א] וסימני' כל ערל לא יאכל בו.

לפי דבריו יש לחלק ולומר שיש עולם הבא השייך לישראל בלבד, עליו מדבר כאן הרמב"ם, ויש את החלק לעולם הבא השייך גם לחסידי אומות העולם, ובו מדובר במקומות האחרים (וסמכו לדברים[לג] חילוק כעין זה בזהר[לד])[לה]. ואכן, יש מי שכתב[לו] שמקומם של חסידי אומות העולם הוא ברווח בין גן עדן לגיהנם (ולפי דברי הרמב"ם בהלכות תשובה, שסמך את העיסוק בחסידי אומות העולם להגדרת גן עדן כ"ארץ החיים" – לישראל החוטאים וגם לאומות – יש לומר שיחסית העולם הבא של האומות הוא ארצי, על דרך המושג "גן עדן הארץ"[לז], ואילו חיי העולם הבא של ישראל, בהם מדובר כאן, הם שמימיים[לח])[לט].

גרי תושב וחסידי אומות העולם

אחרי כל ההקדמות הללו נעיין בדברי הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ח. הפרק עוסק בדיני אשת יפת תאר[מ] אך מתוך כך הוא מגיע לחיוב שלנו להנחיל לאומות העולם את המצוות השייכות להן[מא]:

משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר. אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות:

וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג. והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים...

והוא מסיים את הפרק בהלכה דנן:

כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם[מב].

יש שהבינו[מג] ש"המקבל שבע מצות" כאן היינו הקבלה שבהלכה הקודמת, בפני שלשה חברים, ושחסידי אומות העולם זהים כאן לגרי תושב. אכן, מלשון הרמב"ם "אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם" משמע שמדובר כאן בשני גדרים[מד] ושהרמב"ם כפל את הדברים בתחלת ההלכה כדי לדבר גם על מי שאיננו בגדר גר תושב (כפי שהוא בזמן הזה, שאין היובל נוהג ואין מקבלים גר תושב)[מה]. לפי זה, הקבלה בתחלת הלכה זו אינה הקבלה בפני בית דין מישראל שנוהגת בגר תושב, אלא קבלת הגוי את המצוות בינו לבין עצמו "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו" (וכניגוד לחסידי אומות העולם, שמקבלים את המצוות מהסבה הנכונה ונזהרין לעשותם, חכמי אומות עושים אותן מפני הכרע הדעת, אך בלי לקבל אותן מן התורה, כדיוק לשון הרמב"ם בסיום ההלכה כאן)[מו].

מבנה ישראל והאומות

לפי ההסבר האחרון, מוזכרים כאן בדברי הרמב"ם חמשה סוגים. בהלכה י הוא מדבר על שני אלו שעבורם הנחיל משה את התורה, ישראל וגרי הצדק, ובהלכה יא על שלשה סוגים של גוים – גרי תושב, חסידי אומות העולם וחכמי אומות העולם.

יש להסביר שארבע המדרגות של התקרבות מתוך האומות הן כנגד י-ה-ו-ה: גר צדק זוכה לנפש אלקית, ששרשה מהחכמה[מז] (בה האמונה ומסירות הנפש[מח]), והוא כנגד ה-י (ועל כן יש לו בטול אמתי). גר תושב – הנוהג רק בזמן שהיובל נוהג[מט], ויכול לגור בארץ ישראל, "ארץ החיים" (שהיא בחינת עולם הבא) – שייך לאמא-בינה, סוד היובל[נ] והעולם הבא[נא] (והוא זוכה לשמחת החיים בארץ ישראל). חסידי אומות העולם הם כנגד ה-ו, המדות, המתחילות במדת החסד ומלוות בה[נב]. חכמי אומות העולם (שיש מי שאומר[נג] שעליהם יש לברך "שנתן מחכמתו לבשר ודם"[נד]) שייכים לחכמה תתאה, חכמת המלכות, החכמה האנושית (סוד "חכמת שלמה"[נה], שגם אומות העולם מתפעלות ממנה[נו]). מכיון ששכלם מכוון לאמת – היינו שניצוץ מהקדושה האלקית מופיע בשכלם[נז] – הרי הם נכללים עדיין בקדושה.

למעלה מארבע המדרגות הללו, בקוצו של י, נמצא היהודי[נח], בסוד הכתר (המתחלק בעצמו לשלשה ראשים, כנגד כהן-לוי-ישראל[נט])[ס].

מתחת המדרגות הללו, המכוונות כנגד עולם האצילות, ישנם הגוים שאינם שומרים את שבע המצוות, אף לא מהכרע הדעת, וגם בהן יש לחלק לשלש מדרגות כנגד העולמות התחתונים בי"ע: בבריאה גוים החיים לפי שכלם – משתדלים להיות הגונים וכו' – אלא ששכלם עדיין לא הכיר בחיוב של שבע מצוות בני נח (ומסתבר שהם עובדים עבודה זרה בשיתוף); ביצירה גוים שלא נוהגים על פי שכל ויושר, ובוודאי עוברים על שבע המצוות; ובעשיה אותם רשעים מפורסמים כבלעם וכו', המרבים חרון אף של ה' בעולם, בסוד "אף עשיתיו"[סא].

ולסיכום:

קוצו של ייהודי (כהן-לוי-ישראל)

יגר צדק

הגר תושב

וחסיד אומות העולם

החכם אומות העולם

בי"עשאר הגוים לדרגותיהם

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• הופעות חסידי אומות העולם ברמב"ם הן בסדר של הכנעה-הבדלה-המתקה.
• עבור הגוים הרוצים לסייע לעם ישראל בארץ ישראל האפשרות לכך גופא היא "חלק לעולם הבא".
• החלוקה של צדיקים-בינונים-רשעים – ואף בפירוט הרחב שלה – קיימת גם באומות.
• העולם הבא של ישראל הוא שמימי והעולם הבא של האומות הוא ארצי.
• על אף שאין דין גר תושב בזמן הזה ישנה מציאות של חסידי האומות העולם (שאינם צריכים קבלה בפני בית דין מישראל) ויש להם חלק לעולם הבא.