כ טבת – יגדיל תורה ויאדיר (ב"ק ב.)

יגדיל תורה ויאדיר.

ב"ק ב, א תוס' ד"ה ולא זה וזה: "והתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר".

ושוב שם ה, ב תוס' ד"ה להלכותיהן: "ומתני' לא קתני אלא להגדיל תורה ויאדיר".

נראה מזה שהיסוד של "יגדיל תורה ויאדיר" שייך במיוחד לסדר נזיקין הפותח באריכות לשון המשנה הראשונה ("ארבעה אבות נזיקין כו'"), ללא צורך לכאורה, רק משום "יגדיל תורה ויאדיר".

והנה, מצאנו בחז"ל את יסוד זה של "יגדיל תורה ויאדיר" בנוגע לסימני דג טהור: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר... וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר, א"ר אבהו וכן תנא דביה ר' ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר".

ובסיום מסכת מכות (וכן בסיום פ"ו  דאבות): "רבי חנניה [יש גורסין חנניא] בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר הוי' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

ופירש רע"ב: "לפיכך הרבה להם תורה ומצות. כגון פרשת שקצים ורמשים כדי להרבות שכר כשהן בדלין מהם אע"פ שבלאו הכי לא היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה בהן. למען צדקו. להצדיק את ישראל ולזכות אותן".

נמצינו למדים שיש שלשה אופנים של "יגדיל תורה ויאדיר" - שנים מן התורה ואחד מדברי סופרים:

יש "יגדיל תורה ויאדיר" של הוספת מלה או ענין בתורה במקום שהייתי  יכול להבין אותו מעצמי, מתוך ידיעת המציאות (סנפיר).

יש "יגדיל תורה ויאדיר" להוסיף מצות שבלאו הכי לא הייתי עובר עליהן רק כדי להרבות שכר (שקצים ורמשים).

ויש "יגדיל תורה ויאדיר" להאריך בלשון המשנה רק לשם חידוד ופלפול בעלמא (לא הרי זה כהרי זה וכו', תחלת נזיקין).

אופן הראשון שייך דוקא למי שבקי בחכמת הטבע, עולמות, חלק המוטבע שבנפש, נה"י.

אופן השני הוא מצד טבע האדם, נשמות, חלק המורגש שבנפש, חג"ת.

אופן השלישי בא לשם חידוד השכל כנ"ל, חלק המושכל שבנפש, חב"ד.

והיינו (האופן השלישי, של בעלי התוספות) סיום-חותם מסכת נזיקין (הכוללת את שלש הבבות כנודע), סיום בבא בתרא (פרק י משנה ח): "אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע, והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס".

והנה, נעוץ סופן בתחלתן, סיום ב"ב בתחלת ב"ק: "ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער - שמעון בן ננס" = 2738, ממוצע הסוף והתחלה 1369, 37, יחידה כו', ברבוע = "ורוח אלהים מרחפת על פני השמים" - "זה רוחו של מלך המשיח.

"שאין לך מקצוע גדול בתורה מהן שהן כמעין הנובע" = 2148 = ו"פ משיח!

"יעסוק בדיני ממונות" = 864 = 3 פעמים 288 (בירור רפ"ח נצו"ק, דוקא על ידי דיני ממונות, כפשוט), ממוצע כל תבה = 16 פעמים 54, דן (דיני ממונות), ממוצע כל אות!

והנה, כל המאמר: "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס" = 6911 וע"ה = 6912 = 8 פעמים 864, "יעסוק בדיני ממונות" כנ"ל!

864 = "עבדו את הוי' בשמחה" = שמחה במילוי אותיות, שין מם חית הא = ד"פ יראה (עבוד את הוי' ביראה"), כמבואר בכ"ד.

והנה, המשנה הנ"ל נוהגים לומר לפני קדיש דרבנן, והוא נחשב כיחוד הלכה-אגדה (= חכמה; אגדה בהכאת אותיות = הלכה), כמבואר בפוסקים.

ויש למצוא בלשון הנ"ל, "שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע" רמז ל"יגדיל תורה ויאדיר" - "גדול מהן" כנגד "יגדיל" ו"מעין הנובע" כנגד "ויאדיר" ("מקולות מים רבים אדירים... אדיר במרום הוי'").

יש מי שמפרש "יגדיל" בכמות ו"ויאדיר" באיכות, ומתאים להנ"ל ש"מעין הנובע" טיפין טיפין, מים חיים המטהרין בכל שהו, היינו איכות לעומת כמות, ודוק.

"ויאדיר" רומז לחדש אדיר, מזל דגים, השטים ב"מעין הנובע". לפי זה, י"ל ש"יגדיל תורה" רומז לחדש סיון, זמן מתן תורתנו, שאז נעשינו "גדולים" (בסוד "אלמלא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא). וממילא יוצא ש"יגדיל תורה ויאדיר" הוא ממתן תורה ועד ל"הדר קבלוה" בימי אחשורוש, ברצון שלם ובמס"נ, ודוק.

והיינו מה שפשט "ויאדיר" הוא לשון חוזק ותוקף, "ותכתב אסתר את כל תקף". אדר תקיף מזליה, ודוק.

וממילא משמע שעיקר החידוש הוא ב"ויאדיר", נס פורים, עד דלא ידע, מזל דגים כנ"ל, "וידגו לרב בקרב הארץ" (פורים לשון פרו ורבו). ומובן למה הדרוש העיקר בחז"ל הוא בענין סימני דג טהור, כאשר התקף, ה"ויאדיר" הוא להוסיף בפירוש את סנפיר לקשקשת (קשקשת - קש קש ת = סנפיר סנפיר סנפיר. וביחד 1600, מ ברובע = "ומספר את רבע ישראל" כנודע).

בפסוק בספר ישעיהו, "הוי' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", חז"ל מפרשים ש"למען צדקו" היינו להצדיק את עם ישראל (על ידי ריבוי תורה ומצות). אך מפרשי הפשט לא מפרשים כך, אלא ש"צדקו" קאי על ה' (וי"א שבני אדם יצדיקו אחד את השני). וע"ד הסוד - "למען צדיק", למען שכינתיה דקודשא בריך הוא, "צדק מלכותא קדישא", "מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה", היינו "יגדיל תורה ויאדיר", למען התגלות קדושת התורה שבעל פה.

על משיח נאמר "וחפץ הוי' בידו יצלח". וניתן לדרוש ש"הוי' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" קאי על צדקת מלך המשיח, "גואל צדק", והתורה החדשה שהוא יגלה לעולם.

ורמז לסיום: צדק ובמילוי ובמילוי המילוי ("כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", בחינת "ויאדיר" כנ"ל) = 3055 = ה פעמים תורה, תורה פו"א, שלמות התגלות תורתנו הקדושה בתורת משיח, וד"ל.