כ טבת – הצד השווה שבהן (ב"ק ו:)

ב"ק ו: הצד השוה שבהן. לאתויי מאי?

יש בזה ארבע אוקימתות:

אביי - מה לבור שאין כח אחר מעורב בו.

רבא - מה לבור שכן מעשיו גרמו לו.

רב אדא בר אהבה - מה לבור שכן שלא ברשות.

רבינא - מה לבור שכן תחלת עשיתו לנזק.

אין כח אחר מעורב בו - דין בבור, בחפצא דמזיק.

מעשיו גרמו לו - דין בבעל הבור.

שלא ברשות - דין בבעל הבור.

תחלת עשיתו לנזק - דין בבור.

חותם המתהפך, לפי סדר הגמרא.

וי"ל כנגד י-ה-ו-ה מלמטה למעלה: אין רוח אחר מעורב בו היינו שהכל הוא ללא סיוע אחר, הכל "אני", מלכות, ה תתאה שבשם.

מעשיו גרמו היינו ו שבשם, סוד פועל (בחמר-צורה-פועל-תכלית).

לא ברשות - הרשות נתונה (או לא נתונה) בה' עילאה שבשם כנודע.

תחלת עשיתו לנזק היינו בסוד כלם  בחכמה עשית, חכמה היינו תחלת מעשה, י שבשם, "כל אשר תמצא ידך [יודך] לעשות בכחך [כח-מה שלך, חכמתך] עשה".

וי"ל בד"א שמי שמדגיש את דין הבור סובר שיסוד המחייב בנזקי ממון הוא ממונו שהזיק (כדעת רש"י) ומי שמדגיש את דין בעל הבור סובר שיסוד המחייב בנזקי ממון הוא חובת השמירה (כדעת התוס').

ולפי הכלל שאביי ורבא הלכה כרבא (חוץ מיע"ל קג"ם) י"ל שמכאן תהיה ראיה לשיטת רש"י (שיסוד המחייב הוא חובת השמירה).

אך רבינא הוא בתראה (רב אדא בר אהבה הוא תלמיד רב, עוד לפני אביי ורבא, אך לדעת התוס' היו שני רב אדא בר אהבה והשני  היינו רב אדא בר אבא, שהיה תלמיד מובהק של רבא ולכן לגבי יסוד המחייב בנזקי ממון סובר כמוהו, ויוצא הכל לפי סדר הדורות, ודוק) ולכאורה הלכה כמותו נגד רבא, ואם כן יסוד המחייב הוא ממונו שהזיק (כדעת אביי וכשיטת תוס'), ועוצ"ע בכל זה.

והנה, אביי רבא רב אדא בר אהבה רבינא (23, אביי, אותיות) = 912 = 48 פעמים 19, חוה, וע"ה = בראשית (שבה א נחה).

אין כח אחר מעורב בו = 624 = בור בור בור (בור ברצו"ש), וביחד עם בור (בור פו"א) = ארץ ישראל כו'. רק באוקימתא דאביי בור מצטרף לאש, בשאר האוקימתות בור מצטרף לשור, ודוק (במלכות הכל דומם, וד"ל).

אין כח אחר מעורב בו, מעשיו גרמו לו, לא ברשות, תחלת עשיתו לנזק = 4085 = 215 פעמים 19 (חוה, כנ"ל).

יחד, אביי - אין כח אחר מעורב בו; רבא - מעשיו גרמו לו; רב אדא בר אהבה - לא ברשות; רבינא - תחלת עשיתו לנזק  = 4997 = 19 פעמים 263 = רבינא! כנראה, לפי רמז זה, שהלכה כמותו, וכנ"ל!