בע"ה

כינוס ילדים ט"ז מנחם-אב

ט"ז מנחם-אב סז – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב לכולם. היום נספר כמה סיפורים על אחד מגדולי הצדיקים מחסידי חב"ד, רבי הלל מפאריטש, שההילולא שלו היתה ב-יא אב, יום חמישי שבוע שעבר. יש עליו המון סיפורים – אם רק היו מביאים את סיפורי הרביים עליו, וסיפורי המשפיעים עליו (שהם תלמידיו ותלמידי תלמידיו), זה כמה כרכים. היה חסיד של הרבי האמצעי ואחריו הרבי הצמח-צדק, ויחד עם זה היה צדיק מאד גדול, כמו רבי שעושה מופתים וכו'. פעם אחת הצמח-צדק אמר עליו שהוא חצי חסיד וחצי רבי. גם הספרים שהוא כותב זה הספרים הכי מבוארים שמסביר את הכוונה של הרבי הצמח צדק וכו'. כל מי שרוצה ללמוד חסידות לעומק – כשתהיו גדולים יותר ותלמדו הרבה הרבה חסידות – אז מאד מאד חשוב ללמוד הביאורים העמוקים (במיוחד בעבודת ה') של רבי הלל מפאריטש.

כמו שאמרנו, יש הרבה הרבה מופתים שעשה – כי היה מאד מאד צדיק ומאד מאד חכם (היה חסיד חב"ד מאד חכם). פעם אחת היה כזה סיפור, שבעירה שלו היה איזה אברך צעיר והיתה לו בעיה גדולה מאד, שהצוואר שלו התעקם וכל הראש שלו היה עקום והוא וכל המשפחה מאד סבלו מזה. באו לרבי הלל לשאול אותו עצה – "תשועה ברֹב יועץ", שזה רב שנותן עצות טובות ופלאיות (גם על משיח כתוב שהוא "פלא יועץ"). איזה עצה אפשר לתת לבחור שיש לו ראש עקום? הוא אמר שיקחו חוט ועם החוט ימדדו לו את האורך של הראש (העקום), ואחר כך מהחוט יעשו פתילה לנר. אפשר לעשות מחוט פתילה, ומהחוט שמדדו לו את הראש יעשו פתילה לנר וידליקו אותו בבית הכנסת, לכבוד בית הכנסת. כך עשו, לקחו את החוט ועשו ממנו פתילה – הוא ישב שמה, וכאשר הנר הזה דלק, ככל שהפתילה נשרפה ככה ראו שהראש שלו מתיישר, עד שהנר נגמר והפתילה נשרפה, והראש עמד ישר לגמרי. זה נס אחד, מופת, שבעצם זה משהו עמוק מאד – אנו לא יכולים להבין איך זה עובד, אבל הוא הבין שזו העצה. אפשר גם לפרש את זה על סתם אחד שיש לו 'ראש עקום' – לא בגשמיות. 'ראש עקום' זה שאדם חושב לא נכון – שיש לו דפוסי חשיבה עקומים, חושב דברים לא נכונים, לא לפי החסידות. רבי הלל היה כמו רופא מומחה לטפל באנשים עם ראשים עקומים, וכנראה שכל אחד שבא לו עם ראש עקום הוא מודד אותו עם איזה חוט (צריך להסביר מה זה חוט ברוחניות), ואחר כך עושה מזה פתילה לנר ומדליק את הנר, וכמה שהנר דולק ככה הראש מתיישר. הנר זה "נר הוי' נשמת אדם". בתניא כתוב שהפתילה זה הגוף, ועם הנר ועם האור – שזה הנשמה – צריך לשרוף את הגוף בצורה נכונה, עד שהראש מתיישר. כך הבין רבי הלל שעושים במקרה שיש למישהו ראש עקום – זה סיפור אחד, וזו חכמה חב"דית, חכמה עמוקה של חב"ד.

נספר עליו עוד סיפור: פעם אחת באה אשה לרבי הלל ובכתה מאד, שנשואה הרבה שנים ואין לה ילדים, ובקשה ברכה לבן או בת. רבי הלל חשב קצת, ואמר לה שהשנה הזאת היא שנת תרי"ח (בתוך נשיאות הצמח-צדק), אבל בעוד שנתיים כבר תהיה שנת תר"כ – שנת כתר – ופקידת עקרות באה מהכתר, הספירה, הכח, האור הכי עליון שה' ברא כאשר ברא את העולם. לכן, בדיוק בעוד שנתיים את תלדי בן. יש הרבה סיפורים של צדיקים שכאשר באו לבקש ילד ברכו מיד, לשנה הבאה, כמו בתורה. יש אחד בתורה שבקש ילד ונפקד לשנה, "כעת חיה ולשרה בן", ויש אחד בנביא, אצל אלישע שהבטיח "בשנה הבאה את חובקת הבן". כאן סיפור מיוחד, שאמר שצריכה לחכות עוד שנתיים, כי אז תהיה שנת כתר ומשם נס של פקידת עקרות. כך היה, הגיעה לשנת כתר ואז ילדה בן.

יש עוד משהו בענין בנים. רבי הלל היה נוסע הרבה – זורע רוחניות (תורה) ומקבץ גשמיות (כסף לפדיון שבוים ועוד מטרות חשובות). הוא היה שליח של הרבי הצמח-צדק, וכל הזמן היה נוסע ממקום למקום. כל פעם שהיה מגיע לאיזה מקום היה נכנס לאיזה פונדק ולן שמה. הוא בדרך כלל מאד הקפיד להתפלל במנין, ויש על כך סיפורים, אך היות שנסע כל כך הרבה לא תמיד הזדמן לו מנין והיה מתפלל בחדר שלו – היה מתפלל מאד מאד בדבקות ובאריכות. הדבר הכי חשוב אצל רבי הלל היה להתפלל, זה הדבר שהוא הכי אהב לעשות, ואם אתה אוהב משהו אתה עושה את זה הרבה. פעם הוא הכין עצמו לתפלה, וראה בחדר של בית המלון – חדר על הרחוב – שיש שם חלון ודרכו רואה אשה עומדת ומסתכלת עליו (לא היה וילון). הוא מכין עצמו להתפלל בדבקות, והיא כל הזמן מסתכלת עליו ומפריעה לו – זה מפריע שמישהו מסתכל עליך. באיזה שלב הלך לחלון ושאל – מה את רוצה? למה את מסתכלת? והיא אמרה – אני רוצה בן, אין לי ילד. הוא אמר – קחי בן, אבל העיקר שלא תפריעי לי להתפלל. באמת אותה אשה מיד ילדה בן, לשנה הבאה.

זה כמה סיפורים יפים של רבי הלל מפאריטש: סיפור אחד איך הוא מיישר את הראש העקום, ושני סיפורים איך שהוא פוקד עקרות. זה הסיפורים היום לילדים, ומי שרוצה לשמוע עוד סיפורים יכול להשאר אחר כך.