ערך ומעלה - מהו טוב? (2)

ב. רבי אלעזר בן ערך

בפעם הקודמת[יח] דברנו על אחד מגדולי התנאים – רבי טרפון. אמרנו ששמו, טרפון, בגימטריא משה (שכאשר נולד נאמר עליו "כי טוב הוא"[יט], כפי שהזכרנו); שבאופן נדיר שמו מתחיל ב-ט, ר"ת טוב; ושהשרש של שמו, טרף, עולה טוב ברבוע.

היום נדבר על תנא חשוב אחר, דור או חצי דור לפניו – אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי הוא הדור הראשון של התנאים ותלמידיו הם הדור השני. קראנו אתמול, בשבת, פרק שני בפרקי אבות (בפעם השניה) – שם[כ] מדובר על רבן יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו ומצוטט השבח שהוא אמר על כל אחד מהם. האחרון בהם הוא רבי אלעזר בן ערך, עליו הוא אמר שהוא "כמעין המתגבר". אחר כך[כא] הוא שאל את חמשת תלמידיו "איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם?". כל אחד אמר משהו אחר, והחמישי-האחרון, רבי אלעזר בן ערך, אמר שהדרך הטובה לדבוק בה היא "לב טוב".

תקון הלב בימי ספירת העומר

ידוע[כב] ש"לב טוב" רומז ל-מט ימי ספירת העומר[כג] (בהם קוראים לראשונה את פרקי אבות). העבודה הרוחנית של הימים האלה, ימי ספירת העומר היא תיקון המדות. לפי הקבלה והחסידות יש שבע מדות בסיסיות של הלב, הרגשות, ומעליהן שלשה כחות של השכל שמכוונים את הרגש. מדות הלב הן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. כחות השכל הם: חכמה, בינה, דעת.

כל אחת משבע מדות הלב מתכללת עם כל האחרות. המדה הראשונה היא חסד, אהבה, והיא כוללת את כל שבע המדות – חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו'. כך יש את המדות מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות. התכונה הפנימית של המלכות היא שפלות, כפי שאמר דוד המלך (אב-הטיפוס של המלכות) על עצמו "והייתי שפל בעיני"[כד]. השפלות היא העבודה הפנימית של המלכות – על המלך להיות ענו.

המכנה המשותף של כל התיקונים האלה, תיקוני מדות הלב ב-מט הימים, הוא הפיכתנו לאנשים יותר טובים – לבעלי "לב טוב". זו המדה הכוללת את כל המעלות, את כל ה"דרך טובה שידבק בה האדם" בהנהגת חייו, כנ"ל, ולכן היא צריכה להיות שאיפת האדם.

רבי אלעזר בן ערך – מבינות במושג ערך

נשים לב שמי שאומר שהדרך הטובה היא "לב טוב" – יותר מ"עין טובה", "חבר טוב", "שכן טוב" ו"רואה את הנולד", ארבע הדעות האחרות – הוא מי שהוגדר על ידו רבו "כמעין המתגבר". רבן יוחנן בן זכאי אמר "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם" – אני רואה שדבריו יותר נכונים מדברי כל חבריו, כי כל התכונות הטובות שהזכרתם נכללות ב"לב טוב".

מה מיוחד בנוגע לשמו? יש עוד תנאים עם אותו שם ראשון – אלעזר. יש הרבה 'אלעזר'ים והרבה 'אליעזר'ים (שמות קרובים), וכדי להבחין באיזה רבי אלעזר מדובר צריך לציין את שם האב. מה שמיוחד באלעזר המסוים הזה שהוא אלעזר בן ערך, שם אביו הוא עֲרָך – אותן אותיות של עֵרֶך. האם יש עוד מישהו בכל התלמוד ששמו בא מהמלה ערך? לא. זהו שם יחודי לחלוטין – אין כמותו בתורה שבכתב, בתנ"ך, ולא בתורה שבעל פה, במשנה ובגמרא ובמדרש וכו'. שם יחודי לחלוטין, עֲרָך, שמשמעותו עֵרֶך. משמעות השם אלעזר בן ערך – שהוא בנו של ערך, אבל בחסידות דורשים שהמלה בן היא גם מלשון הבנה, ולאור זאת נדרוש שאלעזר בן ערך הוא המבין הגדול בערך. זהו דבר מדהים, אלעזר בן ערך הוא המבין האולטימטיבי – יותר מכל תנא אחר – במושג הערך, והוא אומר שהערך האולטימטיבי, ה"דרך טובה שידבק בה האדם", הוא "לב טוב".

רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך – צדיק ובעל תשובה

יש הרבה מה לומר על רבי אלעזר בן ערך – ראוי להקדיש לו שיעור[כה]. הראשון בין חמשת התלמידים הוא רבי אליעזר – שנקרא "רבי אליעזר הגדול" ושם אביו הורקנוס – והאחרון הוא רבי אלעזר בן ערך, יש להם שם דומה. המשנה שקראנו בשבת אומרת בתחלה שרבן יוחנן בן זכאי אמר ש"אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ואליעזר בן הורקנוס [ראשון התלמידים] בכף שניה, מכריע את כולם". אבל אז בא עוד תנא – לא מהחמשה, אבא שאול – ואומר בשם רבן יוחנן בן זכאי (זאת אומרת, 'שמעתי בעצמי מרבן יוחנן בן זכאי') ש"אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ואלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם".

איך אפשר ליישב את שתי המסורות? איך יתכן שהוא אמר אותו דבר על שנים מתלמידיו? מי הגדול ביניהם? מוסבר בחסידות, הרבי מסביר היטב[כו], שאחד מהם הוא צדיק גמור והשני בעל תשובה. רבי אליעזר בן הורקנוס הוא צדיק (או ליתר דיוק, הוא בעל תשובה – הוא לא קבל חינוך תורני[כז] – שנעשה צדיק), ובפרספקטיבה הזו הוא הגדול מכולם. אבל בפרספקטיבה של תשובה לה' רבי אלעזר בן ערך מכריע את כולם (הוא צדיק שנפל ועשה תשובה, מצדיק נעשה בעל תשובה), כולל הצדיק הגדול רבי אליעזר בן הורקנוס, כמאמר חז"ל[כח] ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". רבי אלעזר בן ערך הוא בעל התשובה הגדול מכולם, וכבעל תשובה הוא מבין במושג ערך יותר מכל אחד אחר. אולי הוא לא מבין מעלות יותר מכולם, אבל בערך הוא מבין יותר מכולם.

סיני מול עוקר הרים – החדשן מועד לשִכחה

למה רבי אלעזר בן ערך הוא בעל תשובה? בין כל תלמידי רבן יוחנן בן זכאי הוא היה המיוחד, המבריק והמקורי ביותר. הוא נקרא "עוקר הרים" בחידושי התורה שלו. לעומת זאת, התלמיד הראשון – רבי אליעזר בן הורקנוס – נקרא "סיני", הוא היה הכי בקי בכל מסורות הלימודים שנמסרו מדור לדור. "סיני" הוא הר בעצמו, אבל הכח של "עוקר הרים וטוחנן זה בזה" ובונה הרים חדשים הוא כח אינטלקטואלי שונה. בלי ההר המקורי אתה לא יכול לעשות כלום, לכן חז"ל נחלקו[כט] מי עדיף, "סיני" או "עוקר הרים". המסקנה היא ש"סיני עדיף" – אם אין לך את הידע הבסיסי אתה לא יכול לעקור הרים, לטחון אותם ולחדש בתורה.

מה הסכנה אצל נשמה שהיא לגמרי מחדשת? כמובן, אי אפשר לחדש בלי ללמוד את היסודות, אבל אם אתה בעיקר טיפוס מחדש אתה עלול לשכוח – וזה בדיוק מה שקרה לרבי אלעזר בן ערך, כפי שרואים בסיפור האישי שהוא כנראה הכי מפורסם אודותיו בש"ס[ל]:

נפילתו ותשובתו של רבי אלעזר בן ערך

אחרי הסתלקות רבן יוחנן בן זכאי חמשת התלמידים, שעד כה ישבו לפניו יומם ולילה, היו צריכים להחליט מה לעשות. ארבעת התלמידים הראשונים החליטו להשאר יחד ביבנה, לשם גלו אחרי חורבן הבית השני, אבל החמישי – רבי אלעזר בן ערך, בעצת אשתו – החליט לעזוב את שאר החכמים וללכת לעיר נופש, שיש בה את האויר הכי טוב, המים הכי טובים והפירות הכי טובים בישראל. הוא קִוה שכל חבריו יבואו אחריו. הוא אכן הגיע למקום טוב, לחיים פיזיים הכי טובים האפשריים, כפי שאשתו רצתה, לגור במקום המיוחד הזה.

אמנם, הוא נשאר לבד – חבריו לא באו איתו. היות שלא טוב להיות לבד, צריך ללמוד תורה בחברותא, הוא שאל את אשתו מה לעשות. כתגובה היא שאלה אותו – אוכל ועכברים, מי בא למי? העכברים אל האוכל או האוכל לעכברים? אתה האוכל והם העכברים... עליהם לבוא אליך, לא אתה אליהם. אז הוא נשאר שם, עד שהוא שכח הכל. הוא היה במקום עם המערכת האקולוגית הכי טובה בעולם – האוכל, היין, המים והאויר הכי טובים – והיא גרמה לו לשכוח את התורה.

בזמן מסוים הוא חזר לחבריו ביבנה, שם היתה ישיבה של מאות תלמידים שבאו לשמוע תורה. העלו אותו לקרוא בתורה וכיוון ששכח כל כך, הוא טעה בשלש מלים פשוטות – במקום "החדש הזה לכם"[לא], בתחלת סיפור יציאת מצרים, הוא קרא בשלש טעויות, "החרש היה לבם"[לב]. בנקודה זו כל מי שהיה שם, גם יהודים פשוטים, ראו שהוא לא יודע אפילו לקרוא בתורה, והם ידעו איזה תנא גדול הוא היה לפני כן – אז כולם התחילו לבכות. כולם בכו וגם הוא בכה. יש שתי גרסאות[לג] מה קרה אז – לפי גִרסא אחת חבריו בקשו עליו רחמים מן השמים ותלמודו חזר אליו, ולפי גִרסא שניה אליהו הנביא בא והחזיר לו את התורה שלמד ונשכחה ממנו.

צמיחת נשמת בעל תשובה – משבר ה'יותר טוב' כדי להגיע ל'הכי טוב'

כדי להבין צריך לזכור סיפור נוסף אודותיו: מכל חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, בנוסף להיותו החדשן ביותר, רבי אלעזר בן ערך הצטיין גם בלימוד סתרי תורה, בסודות מעשה בראשית ובגילוי סודות מעשה מרכבה[לד]. עוד בחיי רבו, בנוכחות רבו, כאשר הוא דרש בסתרי תורה כל המלאכים ירדו והקשיבו לו וכל עצי השדה התמלאו אש ואור ואחד המלאכים אמר 'אמת אמת', מה שאתה מלמד הוא אמת. אז רבן יוחנן בן זכאי, רבו, אמר 'אשריך אברהם אבינו שיצא זה מחלציך'. אין סיפור כיוצא בזה בכל התלמוד – לא רק שהוא היה המחדש הכי גדול, אלא שהוא הכי העמיק בסתרי תורה וגלה אותם, ומן השמים הסכימו שדבריו אמת.

על רקע זה בא הסיפור המוזר הזה, שהוא יצא-התמסר לטבע (nature "trip") וההתמסרות לטבע גרמה לו לשכוח את כל התורה. לכן מוסבר בחסידות שהתהליך של שכחת התלמוד והחזרתו הוא חלק מתיקון נשמתו – הוא נשמה מאד כללית, והוא צריך לשכוח הכל ולעשות תשובה (כדמוכח ממה שבכה כו'), כדי להגיע למדרגה אפילו יותר גבוהה ממה שהיה קודם.

בשיעור הקודם[לה] הוסבר סדר התפתחות של טוב-יותר טוב-הכי טוב (כנגד נקודה-ספירה-פרצוף, נקודה-קו-שטח), כאשר השלב האמצעי (ה"קו") נמצא בסכנת שבירה – מי ש'טוב' ורוצה להיות 'יותר טוב' (שאיפה ראויה לכל אחד) מכניס את עצמו לסכנת שבירה. זו התמצית של נשמת בעל תשובה – הוא יודע שכדי להיות 'הכי טוב' צריך קודם לעבור דרך השלב של 'יותר טוב', ולהיות 'יותר טוב' זה מסוכן.

זהו בדיוק התהליך שקרה לרבי אלעזר בן ערך (בגימטריא טוב-יותר טוב!). הוא היה טוב, מאד טוב – יחסית לכל חבריו הוא היה הכי טוב, במדה מסוימת, אבל בשבילו זה היה רק טוב. הוא רצה להיות 'יותר טוב', אבל כדי להיות יותר טוב – השלב השני – הוא עבר משבר, ואז צריך לעשות תשובה. הוא בוכה וכולם בוכים איתו, חבריו מבקשים עליו רחמים ואליהו בא להחזיר לו תלמודו. מה פירוש שאליהו בא? יש כאן משהו משיחי – משיח בשבילו[לו] – ואז הוא נעשה הכי טוב (הכי טוב היינו פשוט יהודי טוב, א גוטער איד).