פרק ג - משם הוי' אל נשמות ישראל

עַצְמוּת, אוֹר מַקִּיף, אוֹר פְּנִימִי, כְּלִי עוֹלֶה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁהוּא שֵׁם הוי' ב"ה בְּהַכָּאַת אוֹתִיּוֹתָיו (י פְּעָמִים ה פְּעָמִים ו פְּעָמִים ה), בְּסוֹד "אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל" (כַּאֲשֶׁר הַ-א דְּ"אַךְ" עוֹלָה אֶלֶף וְהַ-ך דְּ"אַךְ" עוֹלָה חָמֵשׁ מֵאוֹת בְּמִסְפַּר גָּדוֹל דְּמנצפ"ך כְּפוּלוֹת כַּיָּדוּעַ) – כְּלָלוּת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת מֵ-א דְּ"אָנֹכִי" וְעַד לְ-ך דְּ"רֵעֶךָ". כַּאֲשֶׁר נִכְתּוֹב כֵּלִים בִּלְשׁוֹן רַבִּים (עַל שֵׁם הָרִבּוּי שֶׁבְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה) יַעֲלֶה הַכֹּל יִשְׂרָאֵל (כַּאֲשֶׁר הַ-א דְּיִשְׂרָאֵל עוֹלָה אֶלֶף) – "אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל" ("טוֹב לְ" אוֹתִיּוֹת בִּטּוּל, פְּנִימִיּוּת הַחָכְמָה – "הוי' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" – "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" וְדַ"ל). כַּאֲשֶׁר "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" – "כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֶב אֶחָד" – כְּלִי אֶחָד – מִתְגַּלֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וַהוי' ב"ה הַכֹּל אֶחָד – "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת ...אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" וְדַ"ל.

עַצְמוּת, אוֹר מַקִּיף, אוֹר פְּנִימִי עוֹלֶה אֱמֶת (כַּאֲשֶׁר הַ-א דֶּאֱמֶת עוֹלֶה אֶלֶף). הַכְּלִי הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּסוֹד "אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת" ("כָּל זֹאת" הוּא שֹׁרֶשׁ ה"כְּלִי" שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", בְּסוֹד "בְּזֹאת יָבוֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ", שֶׁ"הַקֹּדֶשׁ" הוּא הָאוֹר הָאֱלֹקִי, וְעִקָּרוֹ בְּחִינַת הָעַצְמוּת מַמָּשׁ – קֹדֶשׁ בְּלִי ו כְּדִלְקַמָּן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת "זֹאת" שֶׁהוּא כְּלִי הַקְּדוּשָׁה, בִּטּוּל וַהֲנָחַת עַצְמוּתוֹ) – "אִיהוּ אֱמֶת וְאִיהִי אֱמוּנָה".