כב אדר – עז

עז - 77 - "כל השביעין חביבין". ע, 70, היא האות השביעית מסוף האלף-בית ו-ז, 7, היא האות השביעית מתחלת האלף-בית. וממילא הן זוג באתב"ש, פרצוף התפארת דאתב"ש, כאשר ז"ע היינו הפנים, הימין, של פרצוף זה, וע"ז היינו האחור, השמאל, של פרצוף.

וכך מבואר בפירוש באר"י, שסוד עז היינו התפארת מצד הגבורה שבה, ודוק.

והוא סוד "עז ותפארת במקדשו".

יש גם "עז ותעצמות" בכתר עליון (כאשר יסוד עתיק מתלבש במצח הרצון של אריך, סוד ביאת המשיח כנודע, ששרשו ב"חביון עז העצמות" שברדל"א, אמונה פשוטה, כח המס"נ שבנפש כל ישראל.

וכן "עז ישועתי" בש"ע נהורין דכתר, אור פני מלך עליון, וד"ל.

יש גם "עז והדר" ביסוד (סוד המלך הדר, יסוד דא"ק, שרש עולם התיקון, באורות עצמיים שמעל לשבירה ותיקון, וד"ל).

ויש גם "עז וחדוה" בבינה, סוד "אני בינה ['אם הבנים שמחה'] לי גבורה", וד"ל. והוא סוד עז במספר קדמי = שמחה!

בחכמה נאמר "החכמה תעז לחכם", והוא סוד התורה, "אורייתא מחכמה נפקת", עליה נאמר "הוי' עז לעמו יתן הוי' יברך את עמו בשלום" (סוד "יסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א, מקום השלום).

עז זה (של החכמה) הוא סוד "אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים" - "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו", כח נשיאת ההפכים שבתורה, "פנימיות אבא פנימיות עתיק", וד"ל.

"ואתה מחסי עז" בחסד, "חסד לאברהם" עליו נאמר "אתה כהן לעולם".

"'ועז מלך משפט אהב' - אימתי נתן העז למלך מלכי המלכים הקב"ה בשעה שהוא עושה את הדין בעובדי כוכבים". היינו עז של מדת הדין, גבורה, ואת זה דוקא אוהב הקב"ה, התכללות החסד, אהבה, והדין גם יחד.

על פי פשט, "עז מלך" הוא העז של המלכות, וכדלקמן. אך פסוק זה מדגיש שבנין המלכות מן הגבורות, "עז" סתם, וכן שהחסד-אהבה נמשך למלכות ע"י הגבורות גופא, וד"ל.

וכן "ובזרוע עזו", אלו תפלין של יד על יד שמאל, גבורה, כנ"ל.

דוד המלך "מכרכר בכל עז" בנצח והוד (כ"ר - שער כתר, סוד "בקע לגלגלת" - רגל-רגל, כנודע).

וכן "עז התאזר" בנו"ה (סוד מתנים - "חגרה בעוז מתניה").

וכן "מבטח עז" בנו"ה (בטחון פעיל בנצח ובטחון סביל בהוד, "בטחות חכמה", כליות יועצות לבטוח אך ורק בהשי"ת).

"'וההוד' זה בית המקדש" הנקרא "גאון עזכם" בגימטריא עז במילוי: עין זין (שתי האותיות באלף-בית שמתמלאות באותו מילוי ממש - ין עם ניקוד פתח-חיריק, ודוק).

"כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלם" - "'והנצח' זה ירושלים", ומבואר בדא"ח ש"דבר הוי'" היוצא מירושלים היינו תורת בעלי תשובה, תורת משיח, תורת ההוד (בית המקדש) מכח הנצח (ירושלים).

תורה זו היא סוד "עז ותושיה", שהיא עז לנפש האלהית, מצד הנצח, ותושיה (לשון התשה) לנפש הבהמית, מצד ההוד. והוא סוד "כח המגדל" ו"כח המחליש" בלשון הרמב"ן (מובא בפרדס לרמ"ק), שכנגד מערכת ההורמונים המגדלים ומערכת החיסון המחליש את ה'אויב', כמבואר במ"א.

אך תושיה הוא גם לשון ישות ותקף (ועד להמשכת מהיש האמיתי המתגלה בבינה כאשר "בינה עד הוד אתפשטת". והיינו מה ש"תוקפא דנשמתא חולשא דגופא", והוא ענין העז (ועד לחביון עז העצמות) שבהוד עצמו.

וכן, "הוי' מעוזי חיל" בנצח, "ויתר תמים דרכי" בהוד, ודוק.

"יסדת עז" ביסוד, כנ"ל בענין שמירת הברית.

העז הראשון בתורה - "הכל הולך אחר הפתיחה" - הוא בברכת ראובן: "יתר שאת ויתר עז", ופרשו חז"ל "'יתר שאת' - כהונה. 'ויתר עז' - מלכות".

וכן יש עוד פסוקים המקשרים את עז למלכות, וביניהם: "ויתן עז למלכו", "ועז מלך משפט אהב" (כנ"ל), "הוי' בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגל מאד" (המשכה מבינה-גבורה - "אני בינה [שמחה] לי גבורה [עז]" - למלכות, וכן המשכה מכתר [ישועה] בינה [גילה מאד] למלכות. כך פותח פרק כא בתהלים, וחותם "רומה הוי' בעזך גו'"), "וישב הוי' מלך לעולם. הוי' עז לעמו יתן", "הוי' מלך גאות לבש לבש הוי' עז התאזר".

גם יש מלך יהודה, מבית דוד, שנקרא על שם העז - עזיהו המלך (עזיהו = 98 = 7 פעמים דוד, חצי דוד ברבוע. דוד = זהב, ואכן יש שבעה מיני זהב, ומבואר בפירוש בדא"ח שסוד עז הוא "כמעלת הזהב על הכסף", וד"ל). בפרט עזיהו הוא סוד ראשית בנין המלכות מהנצח (רק שבסוף הוא פגם במדה זו, בעזות מצח-נצח דקליפה כאשר בקש את הכהונה, יתר שאת עם יתר עז), וכרמוז בתחלת ספר ישעיהו: "חזון ישעיהו בן אמוץ... בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו [= 716 = משיח משיח. בדילוג אותיות: אנכי הוי' אלהיך; אהיה אשר אהיה] מלכי יהודה": עזיהו-נצח יותם-הוד אחז-יסוד יחזקיהו-מלכות, סוד נהי"ם הבונים את המלכות בפועל (מכח הגבורה, כנודע).

יחוד עזיהו-יותם (יותם ישב על כסא אביו בחייו, והוא המלך היחיד שאין בו דופי כנודע), נו"ה דמלכות, היינו סוד גילוי דעת מלכות (בכליות יועצות של מלכות, "במי נמלך"), סוד דעת ר"ת דל (עצם נקודת המלכות, דלית לה מגרמה כלום) עז תם (נצח והוד דמלכות כנ"ל) - ר"ת דעת וס"ת מזל = עז (נמצא שדל-תם = דעת, ודוק).

והנה, עזיהו נקרא גם עזריה (עזיהו עזריה = 390, ממוצע כל אות = 39 = הוי' אחד כו'). היחס בין שני השמות הוא יחס של איש-אשה שבו, וכרמוז שמילוי עזיהו-עזריה = מילוי איש-אשה (968, הרבוע הכפול של 22). עזיהו על שם פן הזכר-איש שבו (איהו בצח) ועזריה על שם פן הנקבה-אשה שבו, סוד "עזר כנגדו" (איהי בהוד), וד"ל.

ובאמת, סוד העז בתורה מתחיל מ"עזר כנגדו" - אין אותיות 'עז' יחד בתורה עד לפסוק "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".

ה-ר של עזר היא לתפארת הלשון כנודע, סוד "כתפארת אדם לשבת בית [היינו האשה]".

ולפי הכלל הידוע בזה - אזר [= יצחק] הוא פנימיות-נשמת עזר [= יצחק אבינו], סוד "עז התאזר" כנ"ל.

ומבואר בדא"ח ש"הוי' מלך גאות לבש" במעשה בראשית, ואילו "לבש הוי' עז התאזר" במתן תורה (מעשה מרכבה). "התאזר" = תרי"ג (מצות התורה) = משה רבינו. "עז התאזר" = "משה משה" (לא פסיק טעמא בגוויהו).

לאחר פעמיים "עזר כנגדו" ממשיכה התורה "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - האיש 'עזב' והאשה 'עזר' (ב-ר מתתלפות באי"ק בכ"ר כו') - סוד מזל (= עז) עליון ומזל תחתון, וד"ל.

הכל בסוד "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך [סוד 'ובזרוע עזו', תש"י על הלב מצד שמאל כנ"ל. כחותם = דעת, ד"ע וד"ת וד"ל] כי עזה [עז] כמות [סוד עזמות - עזם-עצם מעצמי] אהבה [בין איש ואשה] קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת-יה [של איש-אשה, שכינה ביניהם]".