"השיבה שופטינו"

תיקון המשפט ח"א (אנגלית)

כ"א שבט תשפ"ג – כפ"ח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

פרשת משפטים – זו נקראת בתורה ולהבדיל זו המשתוללת ברחובות – מזמינה להוסיף בכוונת ברכת "השיבה שופטינו" שלש פעמים בכל יום. פרק א מדבר על משמעותה וחשיבותה הכללית של הברכה בתוך ברכות העמידה, פרק ב מפרש אותה משפט-משפט לפי הסברי החסידות, עושה חשק וגם נותן תוכן כדי לכוון קצת יותר ופרק ג – שלא נדפס בגליון, לקוצר המקום – מנתח את מבנה הברכה בדקדוק התבות והאותיות. זהו שיעור שכדאי שתצמידו לסידור בתקופה הקרובה.

א. בקשת תיקון המשפט

תיקון נקודת ציון

אנחנו נמצאים בפרשת משפטים. ראשית הפרשה – "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"[ב], ב-ו החיבור לפרשה הקודמת[ג], מתן תורה, שעלינו לחוות בכל יום תמיד[ד] – מלמדת שאת המשפטים עלינו לקבל מסיני וליישם אותם בחיי היום-יום שלנו. תיקון המשפט הוא נושא כל כך חשוב ויסודי, עד שאנחנו מתפללים עליו שלש פעמים בכל יום בתפלת שמונה-עשרה בברכת "השיבה שופטינו כבראשונה". צריך "לחיות עם הזמן" ובפרשת משפטים להוסיף בכוונה בברכה הזו. בכלל, זו כוונה והתבוננות חשובה בתקופה בה 'הנושא החם' בחדשות הוא העיסוק במערכת המשפט, מתוך תפלה ותקוה להגיע לתיקון אמתי של המשפט – משפט התורה בחיי הציבור שלנו.

לפי כוונות האריז"ל[ה] ברכת "השיבה שופטינו כבראשונה" מתקנת את יסוד הנוקבא (פרצוף רחל) על ידי השליש התחתון של יסוד הדכורא. בקיצור, זו ברכה של תיקון היסוד, בפרט יסוד הנוקבא. יסוד הנוקבא נקרא "נקודת ציון", שהיא נקודת הרעותא דלבא, כמבואר בקבלה וחסידות[ו] – משהו יסודי ועיקרי ביותר – והתיקון שלה הוא בסוד "ציון במשפט תפדה"[ז]. לכן כוונת השם בברכה הזו היא הוי' בשורוק – ניקוד היסוד[ח]. יש כמה ברכות שקשורות לתיקון היסוד – גם "תקע בשופר" שיש בה סוד שם ח-ב-ו[ט] – אבל כאן זו הכוונה של תיקון יסוד הנוקבא, הסוד של בנימין שנקרא "צדיק תחתון"[י], נקודת ציון.

תודעת המלכות

תיקון יסוד הנוקבא, היסוד של המלכות, הוא התיקון העיקרי של המלכות. חשוב לזכור שהברכה הזו בעשרת ימי תשובה מקבלת חתימה מיוחדת, "המלך המשפט". דומה לכך היא רק הברכה השלישית, בה חותמים בעשרת ימי תשובה "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש". כלומר, בין הבקשות בשמו"ע – שמיד נרחיב עליהן יותר – זו הברכה היחידה ש'רגישה' ומשתנה בעשרת ימי תשובה. מכאן רואים שתיקון המשפט הוא עיקר התשובה.

עשרת ימי תשובה הם ימים של בנין המלכות, כנסת ישראל. התשובה של עשי"ת באה לבנות את כנסת ישראל, לעסוק בתשובת הציבור, שעיקרה תיקון המשפט. התשובה היא שה' יהיה "המלך המשפט" – "ומלוך עלינו אתה הוי' לבדך". אין עוד ברכה בשמו"ע בה אנו מבקשים מה' בפירוש למלוך עלינו. בתיקון המלכות העיקר הוא תיקון יסוד נוקבא.

בכל השנה הקב"ה נקרא בברכה זו מלך, "מלך אוהב צדקה ומשפט", והדבר מודגש במיוחד בעשרת ימי תשובה, בסיום "המלך המשפט" (כאשר אין עוד ברכה מהברכות האמצעיות שהמלה "מלך" מופיעה בחתימתה). ורמז: כאשר מכוונים את שם הוי' עם שורוק בכל אות בעצם מוסיפים אחרי כל אות – בכוונה – וּ (י-וּ-ה-וּ-ו-וּ-ה-וּ). כאשר מחשבים את הניקוד כל נקודה שוה 10 וה-ו (כמו כל קו בחישוב הניקוד) שוה 6 כך שסך הכל כאן עולה מלך[יא]!

ברכת הבקשה השמינית

ברכת "השיבה שופטינו" היא השמינית ב-13 ברכות הבקשה שאומרים כל יום. קוראים לתפלה הזו תפלת שמונה עשרה, אבל יש בה תשע עשרה ברכות[יב], שמתוכן 13 הן בקשות שאנחנו מבקשים מה' שלש פעמים כל יום. יש בכל תפלה שלש ברכות ראשונות, שהן שבח של ה', ושלש ברכות אחרונות, שהן הודיה לה', אבל הלב של תפלת שמו"ע הוא שלש עשרה בקשות[יג]. לפי הקבלה יג הבקשות מקבילות ל-יג מדות הרחמים[יד]. כל הבקשות שלנו הן בקשת רחמים, לכן תפלה בלשון חז"ל נקראת "רחמי".

בתוך שלש עשרה הבקשות זו הבקשה השמינית, שמקבילה למדת הרחמים השמינית – "נוצר חסד"[טו]. ה' שומר את החסד שאנחנו עושים ואת החסד שהוא עושה לאלפים, לאלפי דורות. למדה השמינית יש שם מיוחד בקבלה – היא נקראת "מזל עליון"[טז]. כתוב ש"אין מזל לישראל"[יז], אבל הבעל שם טוב קורא "אַיִן מזל לישראל"[יח], והמזל הזה הוא המדה השמינית במדות הרחמים. כל מדות הרחמים הן בכתר, העל-מודע של הנשמה, אך בתוך הכתר המדה הזו היא השרש של החכמה[יט]. החכמה היא התחלת המודע, "ברק המבריק על השכל"[כ], הברקת הכרה חדשה במודעות. החכמה יוצאת מהמדה הזו, "נוצר חסד". אם כן, חשוב מאד להתבונן בברכה הזו.

בני חיי ומזוני בבקשות התפלה

הבקשות שלנו מתחלקות לשלשה סוגי צרכים עיקריים שלנו – בני, חיי ומזוני – עליהם כתוב ש"לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא"[כא]. בני היינו משפחה, חיי היינו בריאות ומזוני היינו פרנסה. לשלש הבקשות שלשה מקורות ב-יג מדות הרחמים[כב]:

בני, ילדים ומשפחה, שהם הדבר הראשון בשלשה, באים ממדת הרחמים השביעית – האמצע של יג מדות, מדת "ואמת" (סוד "זרע אמת"[כג]).

חיים ובריאות באים מהמדה השמינית, המדה שאנו עוסקים בה – "נוצר חסד".

ברכת מזוני, פרנסה, באה מהמדה ה-יג, "ונקה", שנקראת "מזל תחתון".

אם כן, שלשת הדברים באים מהמדות השביעית, השמינית והשלש-עשרה[כד] – אלה שלש הקטגוריות הראשיות של דברים שאנחנו מתברכים מה'.

רפואה ותיקון המשפט

לפני ברכות הבקשה יש שלש ברכות. לכן אם מתבוננים מהי הברכה השמינית מתחלת שמו"ע מגיעים לברכה החמישית בבקשות[כה], שהיא "רפאנו" – בקשת "חיי". הברכה השמינית מהתחלה היא בריאות והברכה השמינית בבקשות היא משפט[כו].

מוסבר[כז] ששמונה הוא המדרגה שמעל הטבע. שלמות הטבע היא שבע, שבת, ושמונה היא המדרגה שמעל זה. אם כן, הברכה השמינית מההתחלה היא "רפאנו" והברכה השמינית באמצעיות – התמצית של שמו"ע – היא "השיבה שופטינו כבראשונה".

ראינו שהענין של "מלך" מודגש בברכת "השיבה שופטינו". מענין לשים לב שבעוד בברכות השבח ה' מתואר כ"מלך" גם בברכה הראשונה ("מלך עוזר ומושיע ומגן") וגם בברכה השניה ("מלך ממית ומחיה"), ובעשרת ימי תשובה גם בברכה השלישית ("המלך הקדוש"), הרי שבברכות הבקשה ה' מתואר כ"מלך" רק בברכת "השיבה שופטינו" ובברכת "רפאנו", "כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה" (ההטיה, "מלכנו", מופיעה בברכות התשובה, הסליחה והתפלה). ברור שתיקון המשפט תלוי בהופעת ה' כמלך – זהו עיקר תפקידו של המלך – אבל יש כאן חידוש מענין שגם בשביל רפואה צריך גילוי של מלך. רואים כאן קשר מובהק בין רפואה לתיקון המשפט – ברכת "רפאנו" היא בעיקר רפואת הגוף והנפש של הפרט ותיקון המשפט הוא הרפואה לכל חוליי המציאות הכללית (וכפי שיוסבר עוד גם לקמן).

ב. פירוש הברכה

מה אומרת הברכה הזו? נקרא יחד – שכל אחד יפתח סידור – נתרגם (לאנגלית) ונסביר:

שופטים ויועצים

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה

לפי הנוסח של הברכה, אנחנו צריכים שופטים אמתיים ויועצים האמתיים[כח]. יש שתי פרשות בתורה שנקראות על שם משפט – "משפטים", הפרשה שלנו, ובסוף התורה, "שֹפטים"[כט], הפותחת במצוה למנות שופטים. שתי הפרשות הללו שייכות לברכה בה מבקשים מה' "השיבה שופטינו", אבל השופטים צריכים ללמוד את המשפטים, לדעת אותם ולפסוק לפיהם – והמשפטים האלה הם הפרשה שלנו, "כי תקנה עבד עברי"[ל] וכו'.

פרשת שופטים מתחילה "שֹפטים ושֹטרים תתן לך בכל שעריך". עם השופטים צריך למנות גם שוטרים. הרבי מלמד אותנו[לא] שכך רק בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא לא נצטרך יותר שוטרים – נעשה כל דבר נכון מרצוננו הטוב. אפילו כאשר נעשה תשובה נצטרך שופטים, השופטים הם חלק מהתשובה, אבל במקום שוטרים נצטרך יועצים. כך כתוב כאן בברכה – "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה".

המשפט שייך לספירת הבינה[לב] – שם השיקול השכלי של השופטים הבוחנים את המציאות – שפנימיותה רחמים (בסוד "משפט רחמי"[לג]) ומחיצוניותה מתעוררים דינים (בסוד "מינה דינין מתערין"[לד]) כפי שחז"ל קוראים לפרשתנו, "משפטים", פרשת דינים. "שֹפטים ושֹטרים" היינו הירידה מהבינה – שבה קיימת עדיין הנטיה להתגבר על הדין, כאשר "יפה כח פשרה מכח הדין"[לה] – אל הדינים שמהחיצוניות שלה, עד לגבורה בפועל באכיפה וענישה שצריך להפעיל השוטר, בסוד "אני בינה לי גבורה"[לו]. לעומת זאת, שרש היעוץ הוא בפנימיות הכתר, "עצות מרחוק אמונה אֹמן"[לז], ולכן "שופטינו... ויועצינו" היינו עליה מהבינה אל השרש שלה בכתר, בסוד "פנימיות אמא פנימיות עתיק"[לח] (ובסגנון אחר: השופט אחוז ב"עץ הדעת טוב ורע" – עליו להבחין היטב בין טוב לרע ולשפוט צדק – אבל היועץ אחוז ב"עץ החיים" וענינו להפוך את הכל לחיים לכתחילה, ודוק).

חזון הגאולה

מאיפה נלקחה לשון הברכה, "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה"? מפסוק מפורש בישעיהו, הפסוק השני מהסוף של הפטרת חזון – "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה"[לט]. אחת הקריאות של חז"ל[מ] היא ש"כבראשונה" היינו משה ואהרן, הם השופטים של ההתחלה, ו"יועציך כבתחלה", היינו דוד ושלמה. יש כאן גימטריא יפה ומדהימה: הערך של "ואשיבה שֹפטיך כבראשנה ויֹעציך כבתחלה" הוא בדיוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", הפסוק הראשון בפרשה שלנו (החת"ת של היום)!

המספר הוא 1992 – 24 פעמים 83 (המספר הראשוני בבסיס המספר הזה). אנחנו יודעים שהרמב"ם חלק את ספר ההלכות שלו, משנה תורה, ל-83 קבצים של הלכות[מא]. למה הוא עשה זאת? כי הוא היה רופא – כך הרבי מביא[מב] – וחז"ל אומרים[מג] שיש 83 מחלות שונות בעולם, כמנין המלה מחלה. רפואה שלמה, שמציע הרופא-הרמב"ם, היא חלק מהתורה. למלה מחלה יש 24 צירופים (24 פעמים 83 הנ"ל), כאשר הצירוף החשוב של מחלה הוא חמלה – עם חמלה ורחמים אנחנו מרפאים את כל 83 המחלות של המציאות. שוב, השווי של "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" הוא כל 24 הצירופים של מחלה, והוא גם הערך של הפסוק בהפטרת חזון "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה". שוב רואים שהרפואה הכללית תלויה בתיקון המשפט.

סיום הפטרת חזון הוא פסוק מפורסם מאד, שכבר הזכרנו – "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". פסוק שמקשר משפט וצדקה, שמופיעים יחד בברכה שלנו[מד]. הגאולה והחזרה לישראל – לארץ ישראל ולתורת ישראל, שלמות הארץ ולשלמות התורה – היא "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". "ציון" היינו גם הנקודה הפנימית של הלב, כנ"ל. הנקודה הכי פנימית של הלב שלנו, "ציון" – ה'ציונות' שיש לכל יהודי – מתגלה על ידי משפט, "במשפט תפדה", "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם [לפנימיותם[מה]]". "ושביה בצדקה" – החזרה שלנו אל עצמנו, אבדנו את עצמנו וצריך לשוב ולמצוא את עצמנולו, היא "בצדקה".

תיקון יגון ואנחה

על ידי שה' ישיב לנו את השופטים כבראשונה ואת היועצים כבתחלה הוא יסיר מאתנו כל יגון ואנחה:

והסר ממנו יגון ואנחה.

מאיפה מגיע הביטוי "יגון ואנחה"? גם המקור שלו בספר ישעיהו, בנבואות הנחמה – "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"[מו]. מוסבר בחסידות[מז] ש"ששון ושמחה" הם הזכר והנקבה של הקדושה ו"יגון ואנחה" הם הזכר והנקבה של הקליפה. יוצא כאן דבר מאד יפה, שבזכות השופטים והיועצים היגון נמתק והופך להיות ששון והאנחה נמתקת והופכת להיות שמחה (הכל בסוד "המתקת הדינים בשרשם" בספירת הבינה, לה שייך המשפט, כנ"ל).

אם עושים הקבלה לפי הסדר כאן, השופטים בפרט פועלים את תיקון היגון והפיכתו לששון והיועצים פועלים את תיקון האנחה והפיכתה לשמחה. ידוע[מח] שבקליפה הנקבה היא 'למעלה' במדרגה מהזכר – כלומר, היא קליפה קשה ועמוקה יותר – ולכן כדי לתקן את האנחה נדרשה המתקה מהשרש הגבוה יותר, כח של "פלא יועץ" שבא משרש היועצים, ה"עצות מרחוק" (כנ"ל).

אפשר לשים לב שבאמת השער של כל אחת מהמלים יגון ואנחה הוא טוב מאד. השרש של יגון הוא גן – הוא בא מגן עדן (רק שקליפת היגון יונקת מהגן, כמו בסיפור ידוע של רבי נחמן מברסלב[מט]). אגב, יש כאן דוגמה מובהקת למלה באנגלית שהמקור שלה הוא בלשון הקדש – התרגום של יגון הוא agony, ממש אותה מילה. השרש של אנחה הוא נח, לשון מנוחה. אם כן, בקדושה יגון ואנחה הם גן עדן בו זוכים למנוחה, בחינת שבת, ולשם צריכים להחזיר אותם.

חסד, רחמים, צדק ומשפט

הברכה ממשיכה:

ומלוך עלינו אתה הוי' לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט.

יש כאן ארבעה מושגים, שמתבקש להקביל לאותיות שם הוי' ב"ה: על "צדק" כתוב בפירוש שהוא כינוי למלכות – "צדק מלכותא קדישא"[נ] – ה תתאה שבשם. ה"רחמים" הם פנימיות ספירת התפארת, עיקר ה-ו שבשם. לגבי ה"משפט" כבר הוזכר שהוא שייך לבינה, ה עילאה, לדינים של הבינה וגם להמתקתם בשרש. ה"חסד" כאן שייך לחכמה – שרש קו הימין, קו החסד, בה מאיר שם עב בגימטריא חסד – ה-י שבשם. אם כן, הצירוף "בחסד וברחמים בצדק ובמשפט" הוא י-ו-ה-ה – הצירוף של חדש סיון, החדש של מתן תורה בסיני, שהמשכו הוא "ואלה המשפטים" ("מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני"[נא]). החוש של חדש סיון הוא חוש ההילוך – תיקון המשפט-ההלכה מאפשר לכל המציאות ללכת קדימהלו.

חתימת הברכה היא:

ברוך אתה הוי' מלך אוהב צדקה ומשפט.

ה"בצדק ובמשפט" שסמוך לחתימה הופך בחתימה עצמה ל"צדקה ומשפט" – צדקה באה משרש צדק, כאשר תוספת ה-ה הופכת ללשון נקבה וגם משנה את המשמעות משורת הדין (צדק) להשפעה ברחמים (צדקה). כלומר, ה"צדקה" היא המתקת ה"צדק" של המלכות על ידי רחמי התפארת והמלה "אוהב" שייכת לחסד, כפשוט. אם כן, בחתימת הברכה משתקפות כל המדות "בחסד וברחמים בצדק ובמשפט" (ובאותו סדר-צירוף – "אוהב [חסד-י] צדקה [רחמים-צדק, ו-ה תתאה] ומשפט [ה עילאה]" – ודוק).

חז"ל מלמדים[נב] כי המדות צדקה ומשפט הן שתי אבנים טובות שמביאה לחיי הנישואין הכלה, כנסת ישראל, וכנגדן מעניק לה החתן, ה' יתברך, את המדות חסד ורחמים. הדבר מתאים כפתור ופרח להקבלה שעשינו, בה החלוקה כאן היא ש"בחסד וברחמים" הם כנגד אותיות י-ו, האותיות הזכריות בשם הוי', ואילו "בצדק ובמשפט" (ש'נמתקים' אחר כך ל"צדקה ומשפט") הם כנגד אותיות ה-ה, האותיות הנקביות בשם הוי'. כדי לתקן את העולם בחסד וברחמים עלינו למצוא את שתי האבנים הטובות שהיו לנו ואבדנו – להחזיר את הצדק-הצדקה והמשפט בעבודתנו, החל מהתפלה על כך לה', ואז הוא יחזיר לנו את החסד והרחמים.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• על תיקון המשפט אנו מתפללים שלש פעמים בכל יום.
• עיקר תיקון המלכות – תשובת הציבור – הוא תיקון המשפט.
• תיקון המשפט הוא הרפואה לכל חוליי המציאות.
• משפט ורפואה תלויים בגילוי ה' כמלך.
• בעולם הזה אנו זקוקים לשופטים ושוטרים (מלמעלה למטה) ולעתיד לבוא נזכה לשופטים ויועצים (מלמטה למעלה).
• השופט עסוק בבירור "עץ הדעת טוב ורע" והיועץ אחוז ב"עץ החיים"
• ריפוי כל מחלה הוא בחמלה.
• "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" – המשפט המתוקן מגלה את נקודת ה'ציונות' הקדושה שיש בלב של כל אחד והצדקה משיבה לנו את עצמנו אחרי שהלכנו לאיבוד.
• השופט הופך את היגון לששון והיועץ הופך את האנחה לשמחה – ואז זוכים למנוחה של גן עדן.
• עבודת ישראל ה'נשית' "בצדק ובמשפט" גורמת מצד ה' לגילוי 'זכרי' "בחסד וברחמים".