כב חשון – שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת

"הלא כתבתי לך שלשום (כתיב, שלישים קרי) במעצות ודעת".

מכאן ל"אוריין תליתאי" (תנ"ך, מקרא-משנה-תלמוד).

התורה היא מאתמול שלשום (מאתמול - "משה קבל תורה מסיני", "תורה צוה לנו משה"; שלשום - "אלפים שנה קדמה תורה לעולם", "שעשעים יום יום"), אך עלינו לקבל אותה מחדש "היום" ("והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך").

שלשום היינו היום השלישי מהיום אחורה (היינו קודם היום - הוא מבט לאחור אבל בעצם הוא קדם, "קדם מפעליו מאז").

ויש גם תורת המחר (המאחדת את תורת השלשום ותורת האתמול כאחד), תורה מלך המשיח, תורה חדשה מאתי תצא.

[אין 'מחרתיים' בתנ"ך, רק מחר, כאשר "יש מחר שלאחר זמן", מחר לשון מאוחר, היינו ש"מגמת פניהם קדימה" הוא המבט לעתיד, שהוא אחור-אחרי ההוה].

והוא על דרך "שלשה המה נפלאו ממני" ("גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". ג-ל, 30-3, אוריין תליתאי) "וארבעה לא ידעתים", סוד שלשה אבות (עבר רחוק - שלשום, עבר קרוב - אתמול, והוה - היום) וארבע אמהות (עתיד. אמא היינו עולם הבא ולעתיד לבא. אמא עילאה, שרה, ושלש תבונות, כמבואר באר"י, רבקה-רחל-לאה) - "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך".

שלשום בכתר, אתמול בחכמה, היום בדעת, מחר בבינה - סיבוב (בכיוון השעון) של ד מוחין כחב"ד. והוא סוד הנשימה ("כל הנשמה תהלל יה", על כל נשימה ונשימה): שאיפה, בלימה, נשיפה, מנוחה, כמבואר במ"א.

שלשום = 676 = הוי' ב"ה ברבוע (שלמות ההתכללות, וכפי שיוסבר).

"כתבתי לך" = 882, הרבוע הכפול של אהיה ("אהיה אשר אהיה") - אמת אמת. "שלשום במועצת ודעת" = 1764 = מב ברבוע = ד"פ אמת (אמת פו"א) = פעמיים "כתבתי לך", תופעה מובהקת של "שלם וחצי"!

"כתבתי לך שלשום במעצות ודעת" = 2646 = ו"פ, ו צירופי אמת (ו פעמים אמת בס"ת במעשה בראשית).

גם התבה הראשונה של הפסוק, "הלא", היא רבוע, 36,  6 ברבוע, כאשר אמת במ"ס = 36. ובשל"ה מבואר שאמת היינו ו במשולש (אהיה) פעמים ו במשולש, סוד המילוי של אות וו, "אות אמת", ו (במשולש) פעמים ו (במשולש), וד"ל.

שלשום, אתמול, היום, מחר = 1462 = 17 פעמים אלהים. בשלשום-אתמול-היום-מחר יש 17, טוב אותיות. נמצא שממוצע כל אות = אלהים (שהוא כלי הוי' כנודע).

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". "ברא אלהים" = טוב ברבוע. ר"ת "את השמים ואת הארץ" - אהוה, שם הטוב (בגימטריא טוב), המחבר ומאחד שמים וארץ ("כי כל בשמים ובארץ", "דאחיד בשמיא וארעא").

והנה, בחכמת החשבון, יש שני פירושים עיקריים לסוד שלשום-אתמול-היום-מחר:

1. שלשום היינו סדרת המספרים המעוקבים (כמציאות עולמנו, הנברא עם שלשת ממדי המקום), כל מספר בחזקת 3 (שלשום).

סדרה זו מתחילה: 1 8 27 64 125 216... המיוחד בסדרה זו הוא שסכומי סדרה המעוקבים הוא הוא סדרת רבועי המשולשים (סדרה בארבעה ממדים): 1 9 36 100 225 441 (עד ו = אמת, משולש ו ברבוע)!

לפי זה, ההגיון אומר שאתמול צ"ל סדרת הרבועים (כשם ששלשום הוא כל מספר בחזקת 3, שלשת מקומות אחורה מהיום כנ"ל, כך אתמול, שני מקומות אחורה, צ"ל כל מספר בחזקת 2, דהיינו כל מספר ברבוע), והיום צ"ל סדרת המספרים הטהורים (כל מספר בחזקת 1).

ומה לגבי מחר? מחר יתגלה שבעצם כל מספר (מ1 עד אין סוף) הוא בחזקת 0, דהיינו שהוא שוה 1! "הוי' אחד ושמו אחד" - הכל אחד! זה עיקר תורת משיח, תורה חדשה מאתי (אחד יחיד ומיוחד) תצא.

ובזה נבין את סוד "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם" (ה"מחר" הראשון בתנ"ך - הכל הולך אחר הפתיחה - הוא "ביום מחר", כמו "וקדשתם היום ומחר" (ראה "היום-יום" בסוד "היום ומחר", קדושה הבאה מלמעלה). "היום לעשותם" היינו עוד מצוה ועוד מצוה, "ואברהם זקן בא בימים", ימים שלמים, דלא חסר לבושא, מצוה בכל יום (ובכל שעה, שעיה לה'), ימים מצטברים, אחד ועוד אחד (שמים) עוד אחד (שלשה) עד א"ס, סוד "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" כנודע.

אך "מחר לקבל שכרם" היינו הגילוי (שהוא השכר) של הכל אחד, כל המצות בעצם היו מצוה אחת (כלפי חוץ, הכל מצוה רבה של "פרו ורבו", וכלפי פנים, הכל מצוה של "אנכי הוי' אלהיך גו'" שהוא הוא "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", וד"ל)

2. היות שסוד עולם התיקון הוא סוד הרבוע (לשון זיווג זו"נ - לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה), סוד ההתכללות של כל הפרטים בכל פרט ופרט (כמו התיקון של ימי ספירת העומר) י"ל שסוד היום הוא כל מספר ברבוע (סדרת הרבועים).

לפי זה, אתמול הוא כבר שני רבועים, רבוע של היום והרבוע של המספר שלפניו, הרבוע של אתמול. וידוע שסדרה זו נקראת סדרת מספרי השראה (סוד ההשראה, קבלת הבעל שם טוב, שמעל לסוד ההתלבשות, קבלת האריז"ל, שהוא סוד עצם ההתכללות של סדרת הרבועים של היום).

ולפי זה, צריך לומר שסוד ה"שלשום" הוא סדרת שלשת רבועים יחד - הרבוע של היום, ועוד הרבוע שלפניו של אתמול, ועוד הרבוע שלפני פניו של שלשום.

ומה לגבי מחר? צריך לומר שהוא סדרת אפס רבועים, שעוד קודם לרבוע אחד. ומה זה אפס רבועים - 0! [בדרך הראשונה המחר הוא כולו 1, הגילוי של "הוי' אחד ושמו אחד" כנ"ל, אך בדרך הזאת המחר הוא כולו 0, הגילוי של "אפס בלעדו", וד"ל. בגילוי של "הוי' אחד ושמו אחד" יש תפיסה כל שהיא, אך בגילוי של "אפס בלעדו" אין שום תפיסה, וכידוע שאפס הוא נוטריקון אין תפיסה].

וכעת, לאור כל הנ"ל, נתמקד  בסדרת "מספרי שלשום" (לדרך השניה הנ"ל), סדרה שהיא המשך (ומעל) לסדרת מספרי השראה (קבלת הבעל שם טוב) שמעל לסדרת הרבועים (קבלת האריז"ל). וממילא מובן שסדרת "שלשום" ("הלא כתבתי לך שלשום") היינו תורת-קבלת המשיח, וד"ל.

[נשים לב שכל מספר שלשום הוא שלשה שלבים ראשונים בבנית פירמידה, 'חזקה', של ציור הפירמידה, וד"ל].

סדרת שלשום מתחילה: 2 (מינוס 1 ברבוע, 0 ברבוע, 1 ברבוע, סימטריא-חן מסביב לאפס, "אפס בלעדו כנ"ל, כאשר מינוס 1 ברבוע = פלוס 1 כנודע. ללמד שסוד התיקון, סוד ההתכללות, הוא היכולת להפוך כל מינוס לפלוס, כל תופעה שלילית לחיובית, ע"ד הגילוי לע"ל שישראל לא חטא מעולם, כולו מלא מצות כרמון, ותו לא מדיד) 5 14 29 50... היינו חמשת המספרים הראשונים בסדרה. ארבעת המספרים הראשונים: 2 5 14 29 = 50 = המספר הבא, החמישי (משיחי) של הסדרה. היינו סוד חמשים שערי בינה ועוד חמשים שערים = "מאה שערים" של יצחק אבינו (סוד הבינה, מקום הצחוק והשמחה).

והנה, המספר ה-12 בסדרה הוא 365 = 12 ברבוע (144) ועוד 11 ברבוע (121) ועוד 10 ברבוע (100).

אך, ראה זה פלא, 365 (מספר מצות ל"ת בתור כנגד שס"ה גידים בגוף האדם ושס"ה ימים בשנת החמה) הוא גם מספר השראה (14 ברבוע, 196, ועוד 13 ברבוע, 169). ועוד, יש כאן חמשה מספרים-שרשים רצופים: 10 11 12 כ"א ברבוע = 13 14 כ"א ברבוע!

וכן יש תופעה כזאת ביחס בין מספרי השראה (שני רבועים רצופים) לרבועים (מספרי התלבשות, התכללות פשוטה): 3 4 כ"א ברבוע (4 בהשראה) = 5 ברבוע (כה = כה, "ויפן כה וכה" - כה כה, 3 4 5 כ"א ברבוע = 50, חמשים שערי בינה כנ"ל), שלשה מספרים ברצף: 3 4 5.

שתי התופעות הנ"ל - שלשום-אתמול, אתמול-היום - הן יחודיות לגמרי.

[3 4 5 = 12

סוד נבואת משה ב"זה", וכן משה במ"ק שוה 4 3 5 = 12, זה. 10 11 12 13 14 = 5 פעמים 12, המספר האמצעי שבהם = 60, סוד 60 אותיות של ברכת כהנים, בחינת-נבואת אהרן. ביחד, 12 עוד 60 = 72, הרבוע הכפול של 6, 36 ועוד 36. כל 8 הרבועים של שתי התופעות הנ"ל: 9 16 25 100 121 144 169 196 = 780 = ל פעמים הוי' = יוסף פו"א = משולש הוי' אחד, ודוק]

המספר ה-16 בסדרת שלשום הוא 677, סוד אור-מים-רקיע של מעשה בראשית. המספר הבא, הטוב בסדרה, הוא 770.

המספר ה21, אהיה, בסדרה הוא 1202 = "בראשית ברא אלהים", שלש התבות הראשונות בתורה - אוריין תליתאי כנ"ל - שבהן 14 אותיות, המספר השליש של סדרת מספרי שלשום.

וידוע ש"בראשית ברא אלהים" = תורה נביאים כתובים, הפירוש העיקרי של "הלא כתבתי לך שלשום (שלישים) במועצת ודעת"!

ושוב, ראה זה פלאי פלאים, ס"ת "בראשית ברא אלהים" אותיות אמת כנודע, שהוא 21 ברבוע. נמצא שרוא"ת "בראשית ברא אלהים" = 761 = השראה 20 דהיינו 20 ברבוע ו-19 ברבוע (כאשר הכל, 1202 = 19 20 21 כ"א ברבוע). והלא 761 = "לעיני כל  ישראל", שלש התבות האחרונות של התורה (כאשר נסב"ת כנודע). נמצא ש"בראשית ברא אלהים" = "לעיני כל ישראל" אמת!!

[ומענין לענין: כל הפסוק הראשון של התורה, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" = 2701. יש בו 7 תבות. וכאשר נצרף את 3 התבות הקודמות, סוד ג"ר וז"ת, "לעיני כל ישראל" = 761 נקבל 3462 = "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלהים ארץ ושמים", הפסוק הראשון של הסיפור השני של מעשה בראשית! (אלה תולדות = אמת אמת = כתבתי לך, כנ"ל)].

ועוד דוגמא יפהפיה היוצאת מה"מאור עינים", ריש פרשת חיי שרה: עיקר חיי שרה הם ה"מאה שנה" שלה (המעלים ומתקנים את ה"עשרים שנה" וה"שבע שנים" שלה. היינו סוד ה"מאה" ("אל תקרי מה אלא מאה") של שרה. אצל אברהם סוד המאה ("אל תקרי כו'" כנ"ל) הוא ענין מאה ברכות בכל יום, "ואברהם זקן בא בימים" (הברכה שייכת לאברהם, כמ"ש "והיה ברכה").

יש עוד מאה, השייכת ליצחק, בן אברהם ושרה - "מאה שערים" כנ"ל.

וידוע שהעולם נברא בסוד עש"ן, עולם-שנה-נפש, כמבואר בספר יצירה (שחבר אברהם אבינו). מאה ברכות של אברהם בנפש, מאה שנה של שרה בשנה, ומאה שערים  של יצחק בעולם, וד"ל.

והנה, אברהם-שרה-יצחק, המשפחה היהודית הראשונה בעולם = 961 = 31 (שם אל ב"ה, "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם") ברבוע.

מאה ברכות (של אברהם) מאה שני (של שרה) מאה שערים (של יצחק) = 1741 = השראה 30 (30 ברבוע, 900, ועוד 29 ברבוע, 841).

יוצא שאברהם - מאה ברכות, שרה - מאה שנה, יצחק - מאה שערים = 2702, מספר השלשום של 31 (31 ברבוע ועוד 30 ברבוע ועוד 29 ברבוע)!!

והוא עולה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" ע"ה, דהיינו ה-א הפשוטה השורה על ה-ב רבתי של בראשית.

ואכן התורה פותחת מ-ב רבתי, המספר הראשון של סדרת "שלשום" (היוצא ממינוס 1 0 1 כנ"ל, שלמות החן. מינוס 1 0 1 = 0, הכל 0 כנ"ל, אך כ"א ברבוע = ב. נמצאנו למדים שהיש של יש מאין הוא 1, אך היש של יש מאפס הוא 2!).

והנה, חוץ משתי הדרכים הנ"ל בחכמת החשבון להבין את סוד שלשום-אתמול-היום-מחר יש עוד דרך פשוטה שהיא בעצם שרשי דרך השניה, במספרים טהורים: שלשום היינו שלשה מספרים רצופים, אתמול שני מספרים רצופים, היום כל מספר בפני עצמו, ומחר "אפס בלעדו" כנ"ל. לפי זה, סדרת שלשום מתחילה מ: מינוס 1 0 1 = 0, אח"כ 0 1 2 = 3, אח"כ 1 2 3 = 6, אח"כ 2 3 4 = 9... של מספר שלישי - שלשום-שלישים. וכך אתמול היינו רצף של שני מספרים: 0 1 = 1, 1 2 = 3, 2 3 = 5, 3 4 = 7... היינו סדרת המספרים הלא זוגיים, עם הפרשים של 2-2. היום: 1 2 3 4 5... לפי הסדר, הפרשים של 1-1. מחר, או הכל 0 או הכל 1 כנ"ל וד"ל.

ראינו אם כן שמספר ה"שלשום" ה-31 הוא אברהם-שרה-יצחק עם שלש ה"מאה" שלהם; "שלשום" 21 = בראשית ברא אלהים = תורה נביאים כתובים; "שלשום" 1 = 2, סוד ה-ב רבתי של בראשית, שרש הכל.

מתבקש לפי זה לדעת מהו מספר "שלשום" 11 (שאז נשלים את ה1ים: 1 11 21 31, כאשר המספר האמצעי של כל שלישיה נגמר ב-0, ודוק). והוא 302 (11 ברבוע, 121, 10 ברבוע, 100, 9 ברבוע, 81) = בקר (דאברהם) - "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" - "כיתרון האור מן החשך".

תן לחכם ויחכם עוד!