יט חשון – הערות לבבא קמא:

הערות לבבא קמא:

ארבעה אבות נזיקין. רש"י: אבות קרי להנך דכתיבן בקרא בהדיא. ובגמרא מפרש הי ניהו תולדות.

ממה שמוסיף ובגמרא מפרש הי ניהו תולדות מובן שפשיטא ליה לרש"י שמדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות.

אבות בקרא ותולדות בגמרא. קרא היינו תורת הבריאה, כמבואר באר"י. וכן תנאים, בעלי המשנה, נשמות דבריאה. אמא עילאה מקננא בכורסיא, עולם הבריאה, והיא בכלל 'אבות', כמו שיתבאר.

אמוראים (גמרא) נשמות דיצירה. ז"א, תולדות, מקנן ביצירה.

ומובא בשם בעל המאור עינים זצ"ל, שההבדל בין תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי המגיד, הוא הוא ההבדל בין תנאים לאמוראים, בין נשמות דבריאה לנשמות דיצירה, בין אבות (בקרא) לתולדות (בגמרא), ודוק.

הנה, אין אב בלי בן, משם רעה אבן ישראל, כאשר ברא כרעא דאבוה, סוד הנצח (ברא-כרעא), סוף התפשטות קו ימין - חכמה-חסד-נצח, כאשר החכמה היא אבא (בין האב לבן - עולם חסד יבנה, אהבת האיש לאשתו, וד"ל).

בן לשון בינה - בן יה - בחינת אמא, שהרי אין תולדה ללא אב ואם, שהם תרין ריעין דלא מתפרשין לעולם.

וממילא במלה אבות (של המשנה) נכללת גם אמא (אמהות).

לעם ישראל יש שלשה אבות וארבע אמהות. שלשת האבות מאירים בחג"ת וארבע האמהות מאירות בנהי"ם כנודע. היינו שבע תולדות משלשה אבות, שבהם כלולות ארבע אמהות (האמהות מתפרטות דוקא בתולדותיהן), ודוק.

התכללות ארבע אמהות בשלשה אבות הוא סוד ארבעת פרצופי המוחין, או"א עילאין וישסו"ת (לאם יש פרצוף, ציור, משא"כ לאב, שהוא נקודה פשוטה), וד"ל.

מזה נבין סוד ארבעה אבות נזיקין (הרי את זה לעומת זה עשה האלהים), שהם כנגד ארבעת פרצופי המוחין (המולידים תולדות) הנ"ל: או"א עילאין וישסו"ת.

על כללות החכמה נאמר החכמה תחיה. היינו שני האבות שיש בהם רוח חיים, השור והמבעה. וע"כ המשנה מתחילה לפרט אותם, ולומר שא"א ללמוד את האחד מהשני, כל אחד קובע ברכה לעצמו ולא ראי זה כראי זה.

השור לשון ראיה (לשון אשורנו ולא קרוב, תשורי מראש אמנה) כנגד אבא עילאה, הרואה את הנולד (התולדה - התולדה נמצאת אצלו בבבת עינו), והמבעה לשון הבעה, לשון גילוי, כנגד ישראל סבא, חלק האתגליא של החכמה.

אח"כ מוסיפה המשנה את האש - בינה עילאה, אש אוכלת, כלות הנפש (הליכת-רצוא האש בעוצמה רבה, הרבה יותר מאשר הליכת השור והמבעה, הגם שלהם עצמם יש רוח חיים ואילו האש כח-רוח אחרת מעורבת בה), להכלל בהוי' אש אוכלה.

ולבסוף הבור, שאין בו רוח חיים וגם אינו מהלך, אלא שהוא המזיק בעצם, והוא כנגד יסוד אמא, פרצוף התבונה.

אבות-קרא תולדות-גמרא = 1800, הרבוע הכפול של ל. ר"ת = 504, 7 פעמים עב, 8 פעמים סג כו'. אוס"ת = 1296, לו ברבוע.