עבודה תמה

א' ניסן תשפ"ד – כפ"ח

קבלת פנים לבנימין-יהודה ודבורה-לאה (לבית פלאי) בן זמרה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בראש חדש ניסן ערך הרב קבלת-פנים קצרה לחתן ביום חופתו, שעסקה במעלת יום החתונה ובסודות הנישואין הטמונים בו. ההמשך נסוב על רמזי שמות החתן והכלה, מתוכם הובא כאן רק רמז אחד פשוט, שביאורו עמוס משמעות רבה בעבודת ה'. האוירה הביתית והמקרבת מורגשת בשיעור – חיוך חסידי לחתן ולכלה. מזל טוב!

"ישמחו השמים ותגל הארץ" – התכללות החתן והכלה

היום ראש חדש ניסן. צירוף שם הוי' של החדש הזה הוא י-ה-ו-ה, הצירוף לפי הסדר הישר – זהו הסדר שכולל וקובע את סדר הצירופים של כל השנה. האריז"ל אומר[ב] שלכל צירוף יש מקור בתנ"ך, כאשר שם הוי' לפי הסדר יוצא מראשי התיבות "ישמחו השמים ותגל הארץ"[ג]. בשם הוי' בברכה האמצעית במוסף, "ברוך אתה הוי' מקדש ישראל ומחדש חדשים",  היה צריך לכוון את הצירוף הזה עם המלים האלה.

החתן הוא "ישמחו השמים" והכלה היא "ותגל הארץ". הפסוק בתהלים מסיים במלים "ירעם הים ומלֹאו", בגימטריא חתן – יש משהו מיוחד בחתן שהוא "ירעם הים ומלֹאו". אבא של הרבי כותב[ד] שמאד חשוב לזוג לטייל, במיוחד בשנה ראשונה וכו' – כדאי לטייל לים...

הפסוק בתהלים מסיים "ירעם הים ומלֹאו", אבל יש פעמיים בתנ"ך "ישמחו השמים ותגל הארץ". בכל בקר אומרים ב"יהי כבוד" את הפסוק השני, מדברי הימים – "ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים הוי' מלך". הגם ש"ישמחו השמים" היינו החתן ו"ותגל הארץ" הכלה, כל אחד מהם, החתן והכלה, כולל את שניהם, גם את השמים וגם את הארץ – יש מה ד-מה ו-בן ד-מה (החתן והכלה שבחתן) ו-מה ד-בן ו-בן ד-בן (החתן והכלה שבכלה)[ה]. צריך לומר שהפסוק בתהלים, בו כתוב "ירעם הים ומלֹאו" ששוה חתן, שייך כולו לחתן – התכללות הכלה בתוך החתן. אבל "ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים הוי' מלך" היינו התכללות החתן בכלה.

התכלית – "ויאמרו בגוים הוי' מלך"

למה אני אומר זאת? לאבא של הכלה יש חוב, שאולי אתה, החתן, תעזור לו להשלים... הוא כותב ספר על ארבע המהפכות[ו]. המהפכה האחרונה, המהפכה הרביעית, היא להביא את אור התורה לכל העולם – עד שיתקיים "ויאמרו בגוים הוי' מלך". שנזכה גם ל"ירעם הים ומלואו" וגם ל"ויאמרו בגוים הוי' מלך". לחיים לחיים, אתה עוד פעם מקבל על עצמך החלטה לסיים את הספר במהרה. גם אתה, המחותן, תעזור – כעת אתה מחותן, יש לך עוד יותר כח השפעה. העולם מחכה לספר הזה! לחיים לחיים.

לא כולם שמים לב שיש פה שני פסוקים של "ישמחו השמים ותגל הארץ". כנראה האריז"ל מתכוון לשני הפסוקים, אבל אלה שני דברים שונים לגמרי: "ירעם הים ומלואו", בפסוק בתהלים, היינו ההמשך של ההתפעלות מהטבע, המשך ל"ישמחו השמים ותגל הארץ". אבל הפסוק השני, בדברי הימים – הספר של דויד מלא – אומר שהתכל'ס של "ישמחו השמים ותגל הארץ", כל השמחה של הטבע, היא "ויאמרו בגוים הוי' מלך". כנראה ששמחת הטבע משפיעה על הגוים. ניסן לשון נסים[ז] – אם יש נסים גלויים הם גלויים לכולם, גם הגוים רואים את הנסים של עם ישראל, ואז "ויאמרו בגוים הוי' מלך". שזה יתקיים!

ברכת האילנות ביחד

בחדש ניסן יש ענין לצאת ולראות את הלבלוב של העצים, עצי הפרי, ולברך על האילנות[ח]. מי שבגדר "זריזין מקדימין"[ט] עושה זאת היום, בר"ח ניסן, אבל אפשר כל החדש. למה אני מזכיר את הענין? המנהג – לפחות אצלנו, לא יודע אם יש מישהו אחר שעושה כך – הוא שאת ברכת האילנות עושים איש ואשתו יחד. [עשינו ברכת האילנות כבר היום...] ממש "זריזין מקדימין"... בכל אופן, תלוה את הכלה שהיא גם תעשה את ברכת האילנות, ואתה תענה אמן (בכלל טוב שהבעל יתרגל לענות אמן על מה שהאשה מברכת...). בשנה הבאה בע"ה אפשר לעשות ביחד.

יש שני דברים שעושים ביחד: מנהג יותר נפוץ הוא לומר "ויתן לך" במוצאי שבת ביחד – הברכות שאחרי הבדלה – וגם את ברכת האילנות אומרים יחד. זו סגולה למה שברכתי את השווער – שיהיו הרבה צאצאים, הרבה ילדים טובים, הרבה שמחה בנסים שה' עושה.

אומרים שיש נסים המלובשים בתוך הטבע ויש נסים שמעל הטבע, אבל גם הם מתבטאים בטבע – כמו קריעת ים סוף, שגם היתה בטבע. הנסים הגלויים הם למעלה מהטבע, משדדים את מערכות הטבע, כמו שהרמב"ן מסביר[י], אבל בכל אופן, הנס קורה בטבע. שנראה הרבה נסים, שגם הגוים יראו את הנסים – "ויאמרו בגוים הוי' מלך" – הכל בזכות ה"ישמחו השמים ותגל הארץ" של החתן והכלה.

"עבודה תמה"

שמות החתן והכלה עולים יחד 445. הגימטריא הראשונה של השמות היא מלה פשוטה – תמה. זו מלה שהבעל שם טוב מאד אהב – "עבודה תמה". בבית המקדש "עבודה תמה" היא "עבודה שאין אחריה עבודה"[יא] אחרת, כלומר, שהיא עבודה מושלמת. הבעל שם טוב אומר[יב] שכל עבודה שאנחנו עושים צריכה להיות עבודה תמה.

מתי העבודה היא "עבודה תמה"? אפשר לומר ש"עבודה תמה" היא כאשר יש בה אהבה, עליה נאמר "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"[יג]. בכל עבודת ה', וכמובן גם בעבודת הקשר בין איש ואשה, העיקר הוא האהבה. בנוסח ההזמנה שכתב הרבי הקודם, לחתונה של הרבי, הוא שם בראשי הפסקאות של ההזמנה את האותיות אהבה – הכל תלוי באהבה. אם יש אהבה כל עבודה הופכת להיות "עבודה תמה" – האהבה עושה את העבודה של האדם בעולם הזה תמה.

כתוב בתניא[יד] שיש "מעשה" ויש "עבודה", כמו בפסוק "והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם"[טו]. אדמו"ר הזקן מסביר מה ההבדל בפשט בין "מעשה", כולל המעשים הטובים שאדם עושה, ל"עבודה": "מעשה" הוא עדיין לפי הטבע הטוב שלך – יהודים הם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים[טז], וממילא עושים צדקה. אבל "עבודה" היא שבירת הטבע, לעשות יותר מהטבע שלך, כמו "שונה פרקו מאה פעמים ואחד" לעומת "שונה פרקו מאה פעמים"[יז] שהיה רגיל בזמנו[יח] – הפעם הנוספת, ששוברת את הטבע, שקולה כנגד הכל ויותר. ה"אחד" של "המאה פעמים ואחד" מגלה את "אחד האמת", של ה'. פירוש המלה "עבודה" הוא שאדם עובר את הטבע, עושה יותר ממה שבא לו – גם מה שבא לו בטוב.

זו ברכה הכי גדולה, שנזכה – שאתם תזכו ואנחנו נזכה – ל'עבודה', ושהעבודה שלנו תהיה עבודה תמה. איך? עם הרבה "פולחנא דרחימותא", עם הרבה אהבה. אם יש הרבה אהבה – האהבה גופא נותנת את הכח לשבור את הטבע, לעבור את הטבע. אהבה היא כח אדיר, בלי סוף, שעובר את הטבע והופך כל מעשה לעבודת ה' – הרי אנחנו פה, בעולם, בשביל עבודת ה'. לחיים לחיים, שיהיה חיים של עבודה. מי אמר 'העבודה היא חיינו'? אנחנו מאד אוהבים את המשפט הזה... נתרגם אותו לשפת החסידות – העבודה היא חיינו, וחיים הם חיים מלאים חשק ואהבה. לחיים לחיים.

בהשגחה פרטית, ממש בתחלת שיעור התניא של היום[יט], ר"ח ניסן, מופיע הבטוי "עבודה תמה". אדמו"ר הזקן מסביר שם ש"עבודה תמה" היא "ליבטל וליכלל באורו יתברך" – עבודת הצדיקים בדרגת מרכבה, שעבודתם מגיעה עד לעולם האצילות (למעלה מעבודה בדחילו ורחימו שכליים, העולה לעולם הבריאה). הוא אומר שזו עבודת הצדיקים בקביעות, אך היא שייכת לבינונים לפרקים. החתן והכלה שלנו כל הזמן במדרגה זו...

אם כן, זו הגימטריא הראשונה – שאתם תמה, עבודה תמה ומציאות תמה, מציאות שלמה. תמה כמובן לשון תמימות – "תמים תהיה עם הוי' אלהיך"[כ], "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת הוי'"[כא]. זהו אחד הפסוקים שרבי נחמן מברסלב – שהיום יום ההולדת שלו – הכי אהב.