בע"ה

כינוס ילדים ד' כסלו

ד' כסלו סח – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב ילדים. מי יודע מה היה ביום ראשון השבוע? היה ר"ח כסלו. ומה קרה בר"ח כסלו? הרבי הבריא. ומה עשו? רקדו. מי יודע מה הרבנית חיה מושקא אמרה אז? כאשר הרבי יצא הביתה כולם היו כל כך שמחים שרקדו הרבה הרבה שעות, בשמחה גדולה מאד, וכשהרבנית ראתה את זה היא מאד הופתעה, והיא אמרה שהיא לא ידעה עד עכשיו כמה החסידים אוהבים את הרבי, ורק עכשיו היא רואה כמה החסידים אוהבים את הרבי. זה משהו מאד מאד חשוב, שאפילו הרבנית – שכל הזמן ראתה את החסידים, את ההתוועדויות שהרבי היה בא ומתוועד, והיו שרים ומקשיבים וכותבים ולומדים את דברי הרבי, אבל עד שלא בא היום הזה שהרבי היה חולה מסוכן, וה' עשה נס והרבי הבריא, וכולם היו בשיא ההתלהבות – רק אז היא ראתה שבאמת אוהבים את הרבי. יכול להיות דבר שאדם עושה עצמו שמח, רוקד ושר, וזה לא מאה אחוז באמת? יכול להיות. יכול להיות שאדם עושה כל מיני דברים וזה לא מאה אחוז אמת. מי שהוא מאד צדיק וחכם יכול להבחין אם זה מאה אחוז באמת, והרבנית היתה מאד מפוכחת, וראתה לתוך הלב של החסידים, וכשראתה כמה שמחים ורוקדים היא ראתה שזה באמת, שהחסידים באמת אוהבים את הרבי יותר מכל דבר אחר בעולם. אם כן, חוץ מזה שהיום הזה הוא יום שהרבי הבריא – זה נקרא "חג הגאולה" של הרבי – זה יום שרואים, וכל חסיד מגלה בלב שלו, כמה הוא אוהב את הרבי. זה משהו מאד גדול.

שבוע יש י"ד כסלו, מה קרה אז? זה יום החתונה של הרבי והרבנית. הרבי אמר על חשיבות היום הזה, ש"ביום הזה אני נעשיתי שלכם" – זה היום שבו הרבי נעשה שייך לנו, החסידים, כי התחתן עם הבת של הרבי הקודם. אם הרבי אומר, כנראה שגם קרה אצלו משהו בלב – שהוא נעשה בגילוי שייך לחסידים – אבל היום שהחסידים גילו כמה הם באמת אוהבים את הרבי זה היום הזה, ר"ח כסלו. לכן ר"ח כסלו כל שנה זה היום המסוגל – "הימים האלה נזכרים ונעשים", כל שנה קורה שוב מה שהיה בשנה הראשונה, ואפילו בדרגה יותר גבוהה – לגלות את אהבת החסידים לרבי.

עוד דבר: כשאדם מקבל התקף לב מה עושים? לוקחים אמבולנס ונוסעים מיד לבית רפואה, אבל הרבי לא הסכים. זה פיקוח נפש הדוחה את כל התורה, איך יכול להיות שהרבי לא הסכים? (לא בגלל יום טוב, גם אחר כך רצו לקחת אותו ולא הסכים). איך יכול להיות שצדיק העושה הכל על פי התורה, שאומרת "וחי בהם", לא מסכים להוראת הרופאים לרוץ מהר לבית רפואה? הרבי לא הסכים לצאת מהבית, מ-770, סימן שהבית רפואה האמיתי זה 770. ל-770 יש הרבה סגולות, זה בית שבו מגדלים תורה ומצוות ומעשים טובים, אז הרבי בשום פנים ואופן לא הסכים לצאת מהמקום הזה, כי בין היתר – עם כל הקדושה שיש במקום – הוא המקום הכי מסוגל להמשיך שמה רפואה. אם היה מישהו אחר חולה הרבי מיד היה אומר שחייבים לקחת אותו לבית רפואה, אבל לגבי עצמו – הרבי, שזה הבית שלו, הוא היורש, והוא הוא הרבי הקודם בעצמו – הבית הזה הוא הבית רפואה האמיתי. מה אפשר ללמוד מזה? שכל אחד שצריך רפואה, יש גם מקום בעולם שמשם באה הרפואה, והמקום הוא המקום של הנשיא של הדור. חוץ מזה שהרבי עצמו ממשיך רפואה, ואם יש מישהו חולה הולכים לרבי לבקש רפואה שלמה, אבל רואים שיש משהו במקום בעצמו – ולכן הרבי לא הסכים לצאת ממנו – שהוא מקור לרפואה שלמה מן השמים. אז באמת הוא דרש שיביאו את כל הציוד הרפואי, כל הכלים וכל המכשירים, אבל שיביאו את זה לשמה – כי הרפואה תבוא מתוך המקום הזה, מתוך 770.

יש לזה רמז מאד יפה בפרשת שבוע. מה הפרשה? פרשת "ויצא". מה קרה בתחלת הפרשה, יעקב חלם חלום, ומה ראה? ראה "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה". מה אומר הסולם הזה? הרבה דברים, אבל כתוב שזה סולם של תפלה – המלאכים העולםיםלוקחים את התפלות שלנו לה' ואחר כך המלאכים היורדים מורידים את השפע, כשה' עונה, דרך הסולם הזה. על זה כתוב בזהר "סלם דא צלותא" – הסולם זה תפלה. כשיעקב התעורר הוא אמר "אכן יש הוי' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". יש בחינה כזו גם ב-770 – איך יודעים? קודם כל, מה הגימטריא הכי חשובה של 770? הרבי אמר "פרצת", והיום יש עיתון "בית משיח". מאותו בית משיח כל הברכות, החל מרפואה שלמה מן השמים, נמשכות. וכתוב "אכן יש הוי' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". נחשב את זה ביחד, מי שיודע לעשות חשבון – נכתוב מקום במילוי: מם קוף וו מם = 358 = משיח. אבל כתוב במקום, ב מלא – בית – משלים ל"בית משיח". "אכן יש הוי' במקום הזה" – ב-770 – אבל לא כולם יודעים, ואפילו יעקב מופתע ואומר "ואנכי לא ידעתי", לא ידעתי שיש המשכה מיוחדת וקדושה מיוחדת וכל הברכות (ובפרט רפואה) נמשך דרך המקום הזה. מאד חשוב שהצדיק לפעמים מתעקש – הרבי היה מתעקש על דברים, וזה דוגמה שהתעקש נגד הרופאים ונגד כולם שלא זז מהמקום – ולמה מתעקש? כי הוא יודע יותר טוב מכולם, יודע שהרפואה תבוא באמצעות הקדושה ושם הוי' שנמצא ומתגלה במקום הזה.

אם כן, למדנו שני לימודים מר"ח כסלו: דבר אחד שזה היום בו באופן ספונטאני – בלי לחשוב על זה (אם אדם חושב שכעת צריך למחוא כפים ולשיר זה לא ספונטאני, וזה גם לא אמת, אפשר לשמוח כמו תוכי שמחקה את כולם, אסור לפרוש מן הציבור) – כל החסידים יצאו במחול, והרבנית הבחינה בזה, וזה היום בו החסידים מגלים בצורה ספונטאנית, באופן אמיתי, כמה אנו אוהבים את הרבי. דבר שני, רואים את הכח והמח – הבעל שם טוב מפרש "כל אשר בכחך עשה" על כח המח והחכמה, ומי שיש לו הכי הרבה כח במח זה הרבי – של הרבי, שמתעקש בידיעה שהרפואה של עצמו תבוא מבית משיח, וככה גם ממשיך רפואה שלמה. זה חג הגאולה, ונזכה במהרה בימינו לראות את הרבי אתנו ביחד, וגם נצא במחול לגמרי ספונטאני – אם נראה את הרבי ברגע הזה, אז בלי לחשוב כולם יצאו במחול וברקודים, והרבי יקח אותנו עם הרקודים עד לקדש הקדשים של בית המקדש, שזה בית חיינו.