בע"ה

כינוס ילדים ז אלול

ז' אלול סז – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב ילדים. היום נספר סיפורים על צדיק גדול מאד, תלמיד הבעש"ט, שההילולא שלו ביום ששי זה – י אלול – ששמו רבי פינחס מקוריץ. הוא אחד מהגדולים ביותר בין תלמידי הבעל שם טוב.

נספר עליו כמה סיפורים. קודם כל סיפור על מדתו המיוחדת, בה עבד את ה' יתברך – מדת האמת. מאד חשוב אף פעם לא לומר שקר, אסור לשקר. אפשר לחשוב שזה משהו פשוט מאד, לא לשקר אף פעם, אבל באמת צריך הרבה עבודת נפש עד שאדם קונה לעצמו את מדת האמת. יש פסוק במשלי (שכתב שלמה המלך) – "אמת קנה ואל תמכור". צריך לקנות את האמת, אפילו שזה עולה הרבה-הרבה – זה לא הרבה כסף, אלא הרבה מאמץ בנפש, בעבודת ה', וכאשר קונים את האמת צריך לשמור אותה היטב שלא למכור אותה. לגבי שקר, האיסור כתוב בתורה (שנתן לנו משה רבינו) בלשון "מדבר שקר תרחק" – צריך להתרחק ולברוח משקרים. גם אם רואים שמישהו משקר, ח"ו, או שמסבירים לו שאסור לשקר או שבורחים ממנו, כי לשקר זה משהו מאד מסוכן ומאד אסור, ולכן צריך לברוח. כל יהודי, במיוחד יהודי צדיק, ודאי שהוא לא משקר אף פעם, הוא רק מדבר אמת, אבל כמו שאמרנו – שאדם יהיה מאה אחוז אמיתי בלבו, זה לא קל. שיהיה רק אמת, בלי שום שקר בכלל. לכן כתוב שצדיק זה, שהצטיין במדת האמת, עבד על כך עשרים ואחת שנים. כל הילדים כאן רחוקים מגיל 21, וגם אי אפשר להתחיל לעבוד אחרי שאדם נולד – צריך להיות עם דעת, אחרי בר/בת מצוה. 21 שנים לקח לו לעבוד ולהתעצם עם מדת האמת. אם מחלקים 21 לשלוש זה שבע ועוד שבע ועוד שבע. שבע שנים ראשונות הוא עבד קשה מאד לגרש את השקר ולהתרחק ממנו. אדם לא יודע כמה השקר תופס אותו – כל אדם חושב שמדבר אמת, שלא משקר, אבל שקר כל כך קשור לעוה"ז, "עלמא דשקרא", אז כל מי שחי בעולם הזה יש סביבו וגם בתוכו הרבה הרבה שקר שאינו יודע עליו. אז לקח לצדיק הזה שבע שנים תמימות לגרש את השקר ולהתרחק ממנו – בשביל לקיים "מדבר שקר תרחק". אחר כך לקח לו עוד שבע שנים בשביל להכיר באמת מה זו אמת. חושבים שאמת זה לא לשקר, אבל אמת זה משהו מאד פנימי, הרי ה'  נקרא אמת – "הוי' אלהים אמת" – זה להכיר את ה' עצמו, ואמת היא המדה הכי פנימית של ה'. אחרי שלקח לו שבע שנים לגרש את השקר, אחר כך עבד עוד שבע שנים רק בשביל לדעת בראש מה זו אמת, ואחר כך לקח לו עוד שבע שנים להפנים את האמת בתוכו ולהתעצם עמה, להביא את האמת לתוך לבו, עד שהוא יהיה מאה אחוז אמת, שיא ותכלית האמת. כך היה אצל רבי פינחס מקוריץ, וכל אחד צריך ללמוד ממנו כמה צריכים לעבוד על מדת האמת.

עוד הפעם, יש שני פסוקים שכדאי לזכור – שבע שנים הראשונות זה "מדבר שקר תרחק", ואחר כך שבע שנים ועוד שבע שנים בשביל לקיים את הפסוק "אמת קנה ואל תמכור". בשביל לקנות משהו צריך קודם להכיר אותו – קנין זה רק מדעת, אי אפשר לקנות בלי דעת – ואחרי שמכירים את האמת צריך להפנים אותה, ואם זה לגמרי מתעצם אי אפשר למכור את זה, כי התעצם עם זה לגמרי, וכמו שלא ימכור את עצמו לא ימכור את האמת. כך הוא מקיים את שני הפסוקים – גם "מדבר שקר תרחק" וגם "אמת קנה ואל תמכור".

עכשיו נספר עוד סיפור של הצדיק הזה, ר"פ מקוריץ. פעם אחת הוא היה בעיר אחת, והיתה שם עצירת גשמים – בצורת, כשאין גשם אז ח"ו אין גם מה לאכול, משהו מאד חמור. כל העיר היתה בסכנה, זה פקו"נ, אז הם בקשו מאד מר"פ מקוריץ שיתפלל, כי הוא היה ידוע שיש לו כח מאד חזק להתפלל, ומה שהוא מתפלל ה' שומע ומקיים. בקשו שיתפלל שלא ירד גשם, ומה הוא עשה? הוא יצא לרחוב העיר ובאמצע הרחוב התחיל להתפלל שירד גשם, ותוך כדי שהוא התפלל פתאום נפתחו השמים וירד כל כך הרבה גשם עד שהוא עצמו לגמרי התרטב, והיו צריכים בקושי לנגב ממנו את המים. הוא כל כך התרטב שתלמידיו היו צריכים לבוא ולנגב אותו – זה לא יפה שהצדיק רטוב ממים, וגם לא בריא בשבילו, הוא יכול להיות חולה מזה. אחר כך כאשר הוא נכנס לביתו אמר לתלמידיו – למה הייתי צריך לצאת החוצה ולהתפלל, ולהתרטב כל כך, הרי יכולתי לעשות זאת גם בבית, וזה היה פועל, ולא הייתי מתרטב, למה רציתי דווקא לצאת לרחוב? הוא הסביר ואמר שאם הייתי מתפלל בבית אז כל האנשים מסביב לא היו רואים שבאותו רגע ממש שהתפללתי ה' הוריד את הגשם. היו יודעים שהתפללתי ואחר כך ירד גשם, אבל רציתי שכולם יראו שבאותו רגע ממש שאני מתפלל ה' עונה ויורד גשם. ולמה כל כך חשוב שיראו זאת? כדי שיבינו שככה יבוא המשיח, פתאום. הרבי אומר שאם היינו צועקים ומתפללים לה' באמת – הוא היה איש אמת – והיינו צועקים "עד מתי" באמת, אז ממש באותה שניה היה בא משיח. זה מה שרציתי להראות להם. חז"ל אומרים שירידת גשם זה כמו ביאת משיח, כמו שהמשיח בא. רציתי שיראו שכמו שלמישהו יש מדת האמת, ומתפלל  בשביל עמ"י במס"נ, אז מיד יורד גשם – כך לגבי משיח. רק שצריך להתפלל באמת, ככתוב "קרוב הוי' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת", מי שמתפלל מנקודת הלב הפנימית. זה מה שהרבי אמר, שאם היינו מתפללים על משיח באמת, אז "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים". זה סיפור מאד מאד חשוב, בגלל שזה סיפור שמקשר אותנו למשיח, וגם מקשר אותנו למה שהרבי אמר איך צריך לפעול ולהביא משיח.

נספר עוד סיפור אחד, שיהיו שלושה סיפורים על ר"פ מקוריץ זי"ע ועכ"י. היה לו תלמיד אחד שהיה מאד מאד מחמיר בהלכות פסח, והיה עושה כל מיני חומרות שאף אחד מהחסידים ואף אחד מהתלמידים של ר"פ לא היה עושה. למשל – כל שנה לפני פסח היה בונה לעצמו תנור חדש לגמרי. היום זה קצת יותר קל, כי אפשר לצאת לחנות ולקנות כירים לפסח. אז זה היה מאד קשה, לבנות תנור, וגם היום לא כל אחד קונה חדש כל שנה – שומרים את כלי הפסח משנה לשנה. אחר כך הוא עשה עוד דבר, שיש עוד יהודים שעושים זאת – הוא הקפיד מאד מאד שיהיו לו מים מיוחדים שמכין לעצמו בחבית לפני פסח, ובפסח הוא משתמש רק במים אלו ששמר אותם לפני פסח. הוא כל כך היה מחמיר, שאפילו לאכול בפסח אצל הרבי שלו – רבי פינחס מקוריץ – לא היה אוכל. יש דוגמאות כאלה גם מתלמידי הבעל שם טוב, תלמידים צדיקים (לא כמו הסיפור הזה שנספר), שהיו כאלו שגם כל השנה לא אכלו אצלו (ויש אפילו מאמר שלם של אדה"ז למה זה ככה, ואיך יתכן שתלמיד בגלל חומרות לא יאכל גם אצל הרבי שלו). אבל כאן, התלמיד הזה לא היה כל כך צדיק כמו תלמידי הבעש"ט, והוא סתם החמיר בכל מיני חומרות, שבגללן לא היה יכול לאכול אפילו אצל רבו בחג הפסח. פעם אחת בשביעי של פסח, היה מנהג שכל התלמידים באים ואוכלים עם הרבי, אז כל החסידים באו לאכול בביתו של ר"פ מקוריץ – כולם היו שם, ורק מקומו המיוחד נפקד, הוא לא הופיע. רבי פינחס שאל עליו, איפה הוא, ואמרו את האמת – הוא כל כך מחמיר בפסח עד שלא בא לאכול אצל אף אחד. הרבי פתאום נבהל, ואמר – רוצו אליו הביתה ותאמרו לו שיש חמץ בתוך חבית המים שלו. אותו אחד באמת רץ ואמר לו שהרבי אמר שיש לך חמץ בתוך המים, ואז הוא בדק בתוך החבית ובאמת מצא חמץ בתוך המים – ממש איום ונורא. עגמת הנפש שלו היתה עד אין סוף – מה זה, שהוא כל כך שומר ונזהר שנים רבות, ואיך יתכן שהוא נכשל בחמץ ממש בביתו? הוא מיד רץ לרבי ונפל לפניו בוכה, ואמר שיש לו שלוש שאלות לשאול. הרבי אמר – שאל מה שאתה רוצה. הוא שאל, שאלה אחת – אם ידעת שיש לי חמץ בפסח, ואתה גם יודע כמה אני נזהר מזה, למה לא אמרתי לי את זה קודם? היום השביעי הוא סוף החג, וכל החג נכשלתי – למה לא אמרת לי בהתחלה? מי יכול לנחש מה היתה התשובה? בודאי שהוא לא רצה שיכשל בכוונה. הוא ענה שעד שלא הגיעו כל התלמידים וישבו ונפקד מקומך ושאלתי עליך וכו' – עד אותו רגע לא חשבתי עליך, אבל ברגע שחשבתי עליך ראיתי שיש לך חמץ בבית. זו היתה השאלה הראשונה והתשובה הראשונה. אחר כך שאל שאלה שניה, שהיא העיקר שיש ללמוד ממנו – איך יכול להיות שאני, עם כל החומרות והזהירות, נכשלתי בכזה דבר? הרבי ענה לו – אתה חשבת שאתה שומר את עצמך בפסח. יהודים מאחלים זה לזה לפני פסח שה' יתן לנו פסח כשר – פסח כשר זה רק מתנה מהשמים. כשאדם חושב שאני עושה זאת, אז אם ה' אוהב אותו מספיק הוא יראה לו שאתה, עם כל החומרות שבעולם, זה לא בכחך להשמר מחמץ בפסח, זה רק מתנת שמים. נכשלת כדי שתלמד שהשמירה והזהירות היא לא "כחי ועצם ידי". אחר כך הוא שאל אותו שאלה שלישית, שאין בדיוק תשובה שאפשר ללמוד מזה – ומה התשובה שלי? מה אני צריך לעשות? הרבי אמר שלגבי התיקון שלך תכנס אלי אחרי החג, ואז נסדר לך תשובה. כשמישהו בא לרבי ואומר שהוא חטא, עשה משהו לא בסדר, אז הרבי מסדר לאותו אחד תשובה. זה סיפור שלישי.

אם כן, סיפרנו שלושה דברים. כל דבר זה חשוב – הנקודה הראשונה כמה קשה צריך לעבוד על מדת האמת, הדבר השני לדעת שמשיח יבוא פתאום, והדבר השלישי שגם כאשר אדם שומר מצוות לא יחשוב שהוא עושה, כי אז ודאי יכשל. צריך לדעת שכל המצוות, אם אדם זוכה לקיים מצוה כמו שצריך, זה ממש מתנה מן השמים. כנראה שיש גם קשר בין כל הסיפורים האלו. כדאי שביום ששי כל אחד יזכור את הצדיק הזה, רבי פינחס מקוריץ, שגם אדה"ז היה אצלו כמה פעמים, ויש על זה כמה סיפורים שאולי נאמר בהמשך.