נא - קדש, אמת, טוב, אחד

ד. לקו"מ נא: קדש, אמת, טוב, אחד

מושגים מוחלטים – לפני הצמצום

נאמר עוד משהו בענין: אחת התורות החשובות של רבי נחמן מברסלב היא בליקוטי מוהר"ן נא – שכל אחד יסתכל שם. הוא מסביר שיש ארבעה דברים מוחלטים, דהיינו דברים שמכל אחד מהם יש רק אחד בלבד[לב]. כמו שאמרנו קודם, אנחנו מחזיקים שהאמת היא מוחלטת. אם עדיין לא כולם מסכימים שיש אמת מוחלטת – זו בעיה. או שהקב"ה צריך לפתור אותה, או אנחנו, או אולי שנינו ביחד. צריכים ליצור עולם עם הסכמה אוניברסלית ביחס לאמת.

מה רבי נחמן אומר שאמת באופן מוחלט? ארבעה דברים, שכנראה יש יחס ביניהם: קדש, אמת, טוב, אחד. ההסבר שדברים אלה הם אבסולוטיים, בלי דואליות, משייך את כולם למציאות לפני הצמצום הראשון – הכל מתייחס למציאות ה' לפני בריאת העולם, מה שנקרא "לפני הצמצום"[לג]. הוא לא אומר את הגימטריא, אבל יש גימטריא מאד יפה – "לפני הצמצום" שוה בדיוק אמת, אחד מארבעת המושגים של רבי נחמן ואולי החשוב שבהם.

תשובה – חזרה לאמת שלפני הצמצום

מה המשמעות עבורנו? שכדי להגיע לאמת צריך לחזור ללפני הצמצום. יש הרבה הסברים מהו צמצום[לד]. קודם אמרנו שיתכן שהפלורליסטים הם לא מצומצמים, והמוניסטים – אלה שדוגלים בערך אחד (כפי שהוסבר בשיעורי 'מהו טוב?') – הם צרי אופק, מצומצמים. אבל מתברר שבקדושה בדיוק ההיפך הוא הנכון – אם אתה במקום של צמצום, צמצום מוחין, יש לך נטיה לפלורליזם, אבל אם אתה מעל הכל, לפני הצמצום, אצלך הכל אחד – הכל אחד מוחלט, הכל טוב מוחלט, הכל קדש מוחלט והכל אמת מוחלטת. זו המוחלטות שלפני הצמצום.

איך מוסבר הצמצום בחסידות? לוגיקה בינארית. לוגיקה של כן-לא או של אמת-שקר, היא עצמה לוגיקה של הצמצום, צמצום לחשוב ככה. האמת האמתית היא לפני הצמצום, לפני המנטליות של נכון-מוטעה, של טוב-רע או של אמת-שקר – המנטליות הזו היא עצמה הצמצום, ולפני הצמצום יש מדרגה שמעל החלוקה של טוב ורע וכו'.

כעת הזמן לעשות תשובה, לחזור לאן? תשובה היא כמו לחזור הביתה. לאן חוזרים? צריך לחזור למקום בנשמה שהוא לפני הצמצום, לפני שנהיינו מצומצמים וצרי אופק, מעל הצמצום האישי שלנו. מגיעים למקום בו יש רק אחדות אחת, טוב אחד, קדש אחד, ה' אחד. האחד הוא ה', וה' הוא גם אמת, וגם טוב וגם קדש. אלה ארבעה 'טעמים' שונים בה' לפני הצמצום.

ארבעת התארים בסוד הוי' ב"ה

אם יש לנו ארבעה תארים לה' לפני הצמצום – שרש הנשמה, אליו צריכים לחזור – צריך למצוא גם את היחס ביניהם. רבי נחמן לא מסביר כך, אבל יתכן שהתכוון שארבעת הדברים האלה מכוונים כנגד ארבע אותיות שם הוי' שלפני הצמצום, עליו נאמר "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו הגדול בלבד"[לה]. נסביר את ההקבלה בקיצור:

הכי קל להתחיל מה'טוב' המוחלט – טוב שייך ללב, למדות. אפילו שמדברים לפני הצמצום, לפני כל מדידה, אבל גם שם יש כביכול לב – הטוב העצמי של ה' (מה שהוא יתברך "עצם הטוב"), ה-ו שבשם.

'קדש' – שמשמעותו נבדל בעברית, הנבדל המוחלט והשלם – מכוון בזהר ובקבלה לספירת החכמה, "קדש מלה בגרמיה"[לו]. קדש הוא משהו שלעצמו, עומד לבדו, מובדל מכל דבר אחר. זו האות הראשונה של שם הוי' ב"ה, ה-י.

מה עם 'אמת'? כמו שאמרנו קודם, אמת מתחילה באותיות אם – אמא, בינה, ה עילאה שבשם. על כך כתוב "שמע בני מוסר אביך ואל תטֹש תורת אמך"[לז] – "תורת אמך" היא אמת. כתוב ש"משה זכה לבינה"[לח] – ה עילאה שבשם. משה רבינו, שנתן לנו את התורה, הוא גם אמת, "משה אמת ותורתו אמת"[לט] והוא זכה לבינה – זכה מה' בבינה כדי לתת אותה לנו. אם כן, אמת מקבילה ל-ה עילאה שבשמו הגדול שלמעלה מבריאת העולם, שלפני הצמצום, כאשר "הוא ושמו אחד".

נשארה לנו הקבלת ה'אחד' לאות ה תתאה שבשם, המלכות (ביחס אליה צריך לקיים את "בנין המלכות", כנ"ל). מהו "אחד"? התכללות של הכל, כך שהכל אחד. למה 'אחד' קשור למלכות? חכמים אומרים[מ] שב"אחד" של קריאת שמע צריך לכוון שה' ("אלופו של עולם") הוא אחד ב-ז רקיעים וארץ (ח קומות) וב-ד רוחות העולם, זהו כל המרחב. שוב, אחד היינו התאחדות כל המציאות להיות אחת, מבנה אחד.

בראש השנה אומרים עשרה פסוקי מלכויות, פסוקי המלכת ה' בעולם. האחרון שבהם הוא הפסוק הכי מפורסם, ההצהרה של עם ישראל פעמיים בכל יום, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[מא] – האמת היחידה והמוחלטת. כל שאר פסוקי המלכות כוללים את המלה "מלך" או "מלכות" בפירוש, ורק בפסוק הזה, האחרון – החותם את פסוקי מלכויות – לא מופיעה המלה מלך בפירוש (מכאן נשכיל למה מוסיפים ל"שמע ישראל גו'" את הפסוק, שלא כתוב בתורה – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – כדי לגלות את שרש המלכות הכלול ב"אחד"). איפה המלכות בפסוק? כתוב בגמרא[מב] – דעת רבי יוסי – ש"אחד" היינו מלכות. כשאומרים שה' הוא "אחד" הכוונה שהוא מולך על כל הבריאה, על כל המציאות. רוצים שה' יהיה "אחד", שהוא ימלוך והמלכות שלו תתפשט על כל הבריאה. "אחד" הוא מלכות ה' המוחלטת. צריך להתבונן בכך, אך בכל אופן כך מפורש בגמרא בקשר לראש השנה הבא עלינו לטובה ולברכה. כשאומרים עשר מלכויות, תכלית המלכות, המלכת ה' בעולם, היא "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" – "אחד" פירושו שהוא מולך יחידי.

אם כן, יש ארבעה מצבים מוחלטים של הויה וקיום לפני הצמצום  – קדש, אמת, טוב, אחדות – כנגד חכמה-בינה-מדות (רחמים)-מלכות (שהיא אחדות, יש רק מלך אחד, "מלך יחיד חי העולמים"[מג])[מד]:

יקדש

האמת

וטוב

האחד

ברכת סיום

אי"ה נמשיך עוד לדבר על האמת, בשיעור הבא. שלכולם תהיה שנה טובה ומתוקה – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, לנו ולכל עם ישראל, ולכל העולם. שנגיע לקונצנזוס האמתי, שהוא ההסכמה והבנין של המלכות, בסוד "איהי בהוד"[מה]. תיאורית הבנין במלכות ותיאורית הקונצנזוס בהוד, וכתוב בקבלה שהמלכות עולה להוד, הבנין של האמת הופך להיות הקונצנזוס העולמי. כפי שאמרנו, במלכות אמת משתקפת במודלים, ובהוד המבנים האלה הופכים לקונצנזוס שמאחד את כל הנשמות. ההסכמה עצמה היא אמת מטאפיזית שמאחדת את כל הנשמות, שכולנו נסכים להמליך את ה'. שנה טובה ומתוקה.