1

ד' טבת ע"ט – כפר חב"ד

קרח ויתרו

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

יתרו, קרח והמצרי – נר"נ דקין

[צבי הירש: אחת הדמויות בתורה שהייתי רוצה לפגוש היא קרח. קראתי שהבנים שלו נעשו צדיקים גדולים – הרבה מספר תהלים הוא של הילדים שלו, בני קרח  – ורציתי להבין מי הוא הטיפוס הזה שהוא רשע והילדים שלו נעשו צדיקים הכי גדולים.]

זה ווארט יפה. גם שמואל הנביא, ששקול כנגד משה ואהרן (אלו שקרח חלק עליהם), הוא מזרעו של קרח. קרח הוא למעשה אבי רעיון הדמוקרטיה – הטענה שלו כלפי משה ואהרן היא "כי כל העדה כלם קדֹשים ובתוכם הוי' ומדוע תתנשאו על קהל הוי'"[ב]. בעצם המחלוקת בין קרח למשה רבינו היא מחלוקת פוליטית. היות שזו דמות שאתה מתחבר אליה, סימן שהענין שלך הוא תיקון הפוליטיקה. [אני נמנע מפוליטיקה כל החיים, אבל היא רודפת אחרי...]

[יש עוד דמות שהייתי מעוניין לפגוש – יתרו. זו דמות שאני מאד מעריך. עוד פסוק שתופס אותי – ומעניין אם בו יש קשר לדמויות שהזכרתי – הוא "ויפן כה וכה"[ג], שכתוב כשמשה הרג את המצרי.] יש קשר בין הדמויות – לפי האריז"ל[ד] יתרו הוא נשמת קין וקרח הוא רוח קין (קרח נוטריקון קין-רוח) והמצרי שהכה משה הוא נפש קין. קרח ויתרו ממש קשורים. לפי זה, יש לך קשר לנפש-רוח-נשמה של קין, וממילא לקין עצמו. קין שייך למשיח בן דוד. לעתיד לבוא קין (שרש השמאל) יעלה מעל הבל אחיו (שרש הימין, שממנו נשמת משה רבינו), וגם קרח יעלה מאד – "צדיק כתמר יפרח"[ה], סופי תבות קרח[ו]. כי כאשר משיח יבוא יעלה ניצוץ המשיח שטמון בדמוקרטיה, "כי כל העדה כלם קדשים".

צבי-הירש בפרשת יתרו

נחפש כעת את השמות צבי-הירש גם אצל קרח וגם אצל יתרו. נתחיל מיתרו:

בתחלת פרשת יתרו כתוב: "ויקח יתרו חֹתן משה את צפֹרה אשת משה אחר שלוחיה. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצִלני מחרב פרעה"[ז]. השם צבי רמוז ב"צפרה... בניה... הייתי" בדילוג של 25-25 אותיות (סוד "כה ו-כה" – הפסוק שהזכרת קודם). אחר כך נקח את אותיות ה-י (המקיפות את אות ה-י של צבי) מתוך המלה "הייתי" ובדילוג עולה של 2-5-8 – "הייתי בארץ נכריה. ושם האחד" נקבל את השם השני שלך, הירש!

אם כן, מצאנו את צבי-הירש בתחלת פרשת יתרו (יוצא מצפרה בת יתרו, אותה ואת בניה לקח יתרו אל המדבר לפגוש את משה. נשים לב שאותיות ב-פ מתחלפות מבחינה פונטית, שתיהן מאותיות השפתים בומ"ף, וממילא תחלת צפרה רומזת לצבי, וכן סוף צפרה להירש! צפרה ועוד צבי הירש עולה מלכות מלכות, סוד תיקון המלכות כנ"ל, ודוק).

צבי-הירש בפרשת קרח

בתחלת פרשת קרח כתוב: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ויקֻמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים וגו'"[ח]. רק במלים "בן יצהר" כלולות גם אותיות צבי וגם אותיות הירש (בחילוף ב ב-ש באתב"ש או צ ב-ש באותיות השינים). השם צבי מופיע בדילוג אותיות: "יצהר... בן פלת... מבני ישראל", דילוג של 35-35 (יהודי) אותיות.

יש בפסוק הראשון עשרה שמות – יש לו "מנין" על ההתחלה, כח של "שכינתא שריא", "כי כל העדה כֻלם קדֹשים". אחד מהם אליאב – עולה 44, הגיל בו עשית ברית מילה. קרח עצמו, 308, עולה 7 פעמים אליאב, 7 פעמים 44. יש כאן עשרה נגד אחד – נגד משה (סוד עשר ספירות בלימה, מכתר עד מלכות, בלי דעת, נגד ספירת הדעת, וכידוע שמשה רבינו הוא הדעת של כללות נשמות ישראל, והוא עצמו שקול כנגד "כל עדת ישראל [מה ש'כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי']". ידוע ש"דעת משה" שווה "דעת המכריע [נגד קרח ועדתו]" שעולה אחדות פשוטה וכו'. יש 5 "עדת ישראל" בתורה: "כל עדת ישראל" "כל קהל עדת ישראל" "כל עדת ישראל" "כל עדת ישראל" "עדת ישראל" = 5410 = 10 פעמים ישראל, מנין של ישראל!).

האותיות האמצעיות של קרח-קהת-אליאב-משה הן הירש. הירש הוא הכח לייחד אותם, לעשות ביניהם שלום. קהת, הסבא, ודאי לא כלול בעדת קרח – הוא המשותף לשניהם (וקודם לשניהם, הסבא המשותף של משה וקרח). בסוף, בדורו של משיח, קרח ועדתו מתחברים למשה, ובאותו דור "צדיק כתמר יפרח" – סופי תבות קרח, כנ"ל. זו העבודה של הדור שלנו – היעד של צבי-הירש. צבי-הירש "רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים"[ט] – רץ לחבר את קרח ועדתו עם משה רבינו. זה היעד שלו, ה-הירש.

עיקר הקשר בין צבי-הירש ליתרו וקרח

והנה, יתרו עולה בגימטריא 616, וקרח עולה בגימטריא 308 – יחס של "שלם וחצי" (יתרו, לשון יתרון, "כיתרון האור מן החשך", עולה קרח קרח, קרח לפני התשובה וקרח לאחר התשובה, לרמוז שיתרו הוא הכח שיש לקרח לחזור בתשובה, וכמו שיתבאר בענין "צדיק כתמר יפרח" ס"ת קרח. כל הפסוק, "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" עולה בגימטריא 1848 = 6 פעמים קרח, 6 צירופי השם קרח = 3 פעמים יתרו!). צבי הירש עולה בגימטריא 617 שהוא אחד יותר מיתרו ('יתרון' ביחס ליתרו, יתרו-יתר, יתרו נקרא גם יתר בתורה), יתרו עם הכולל.

מה כל זה אומר בחכמת החשבון? המשמעות של היחסים הנ"ל היא שיתרו במשולש (סכום כל המספרים מ-1 עד 616, יתרו) = קרח פעמים צבי הירש!

אור ל-ה' טבת ע"ט – כפר חב"ד

שיעור לצבי-הירש (2): סוד הזמן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[י]

א. זמן ו"סדר זמנים"

[צבי-הירש: מאד מענין לי מושג הזמן. רואים שהוא מרכזי בדיני קרבנות – לכל קרבן יש זמן מוגבל. בכלל, הזמן שוה לכולם – וכל אחד בוחר למה לנצל אותו. זה כמו המן, שניתן כל יום בשוה לכולם, רק ליום אחד, וכל אחד טעם בו את הטעם שלו. כל יום בן אדם מקבל יום אחד, והוא צריך לנצל את הזמן טוב –  ה' רוצה שנתן לו את הזמן המובחר שלנו, את תחלת היום. אשמח לשמוע מהרב עוד על זמן.]

אדמו"ר הזקן, הרבי הראשון של חסידות חב"ד, אמר שצריך "לחיות עם הזמן"[יא]. היום, ה' טבת, הוא תאריך חשוב בחב"ד. היה משפט מי הבעלים של ספרי הרבי הקודם, הרבי הריי"צ, והנצחון במשפט היה היום – בית המשפט הכריע שהרבי שייך לחסידים, וממילא הספרים שייכים לחסידות. לכן היום נקרא היום של הנצחון – "דידן נצח".

תאריך עברי

הדבר הראשון שה' ברא הוא הזמן. שלש המלים הראשונות של התורה הן "בראשית ברא אלהים". "בראשית", בהתחלה, היינו תחלת הזמן – במלה "בראשית" מתחיל ממד הזמן.

דברנו בפעם הקודמת על חשיבות התיקון במישור הפוליטי – אחד הדברים שצריך לתקן כאן הוא שלנו, היהודים, תהיה מערכת הזמן שלנו. יש לנו "תאריך עברי". כשאתה כותב צ'ק, מה אתה כותב? תאריך גויי. כאן בישראל מדברים עברית – טוב, ב"ה. אבל יש הרבה סממנים גויים כאן, ואחד מהם הוא התאריך – דבר עמוק במודעות. כשאנשים חושבים ומשתמשים בתאריך הגויי – כל מערכת החשיבה היא גויית. אחד הדברים הראשונים שצריכים לתקן כאן הוא להשתמש – מגן הילדים, מתחלת החינוך – בתאריך עברי[יב].

תאריך עברי בגימטריא בראשית. השנה העברית מתחלה ב-א' תשרי, אותיות בראשית. "בראשית" הוא מלשון ראש – ראש יהודי חושב לפי תאריך עברי (ראש יהודי ועוד תאריך עברי = 1449 = 7 פעמים אור, תחלת מעשה בראשית – "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור". 7 פעמים אור רומז ל"אור שבעת הימים")

[שמעתי סיפור על קנטוניסט שבקש מהרב משהו שיזכיר לו שהוא יהודי – והוא אמר לו לזכור תאריך עברי.] סיפור יפה. בתוך המלה "בראשית" נמצאת המלה ראש והוא השרש של המלה "בראשית" כנ"ל – תאריך עברי צריך להיות בראש שלך, במודעות שלך, ואז תשאר יהודי. [לכן הלוח שלנו הוא לפי הירח, יש בו שינוי.] לא רק שינוי (של ירידה ועליה, חסרון ומילוי) אלא התחדשות בעצם (וכמו אומרים בקידוש לבנה, שאנחנו "עתידים להתחדש כמותה", כאשר יתקיים "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים").

הזמן בסדר ההשתלשלות

"בראשית" אומר שהדבר הראשון שנברא הוא הזמן. [מה היה לפני הזמן?] אור אין סוף. "ברא אלהים" בגימטריא 289 = זמן ומקום. מה ה' ברא ראשון? זמן ומקום – אבל "בראשית" מתייחס קודם כל לזמן.

[אנשים לא מדברים על הזמן – מתחמקים מזה.] הספר הכי מפורסם של הוקינג – פיזיקאי גוי לא מאמין, מת לפני כשנה – נקרא 'ההיסטוריה של הזמן'. מהספרים הכי מפורסמים של מדע פופולארי. זה עדיין זמן גויי, זמן פיזי בלבד.

[הזמן שלנו הוא אין סוף... יש לי עוד שאלה: העולם שלנו נברא על ידי צמצום מהאין סוף. הזמן נברא לפני הצמצום?] לפני הצמצום היו מדרגות שונות של גילוי, שנקראו בקבלה וחסידות "סדר זמנים". כשאתה חושב על זמן – אתה חושב על סדר, בלי זמן אין סדר. כתוב שהיה סדר לפני הצמצום, אבל לא זמן במובן המוכר לנו – נקרא "סדר זמנים", ועדיין לא זמן. [אין סוף הוא סדר זמנים?] בתוך אור האין סוף יש סדר זמנים. [ואחרי הצמצום זמן נעשה משהו מוכר לנו?] כן. מה הדבר הראשון שנמשך אחרי הצמצום? קו לתוך החלל. הקו הזה הוא סוד הזמן.

[אחרי הצמצום הזמן שלנו נעשה מוגבל. לחשב זמן אפשר רק בעולם מוגבל.] הצמצום ברא את המקום, והקו שנמשך לחלל הוא הזמן. "ברא" עולה זמן-קו.

הביטוי הוא "סדר זמנים". זמנים עולה 147 – מי חי 147 שנים? יעקב אבינו. סדר זמנים = 411 = תהו. המלה העשירית בתורה היא "תהו". אבל תהו שוה גם "יש מאין". תהו עולה ג פעמים 137 – המספר הכי חשוב היום בפיזיקה. זמן הוא גם קיצור של יש מאין (בחילוף אותיות ש-ז – שתיהן נהגות במוצא השינים בפה).

סוד המן וניצול הזמן

נתייחס למלה זמן: זמן שוה 97. זמן הוא קיצור-נוטריקון של זה-מן[יג] (כמו שהזכרת את המן). למה אתה חשבת על זה? כמה שוה זה-מן? 102, שוה צבי. צבי הוא מהיר, סמל לריצת הזמן.

הרבי הקודם של חב"ד, הרבי הריי"ץ, הסביר על ההבדל בין 'פנימי' ל'חיצון'. בשפה החסידית, אדם שמנצל נכון את הזמן שלו נקרא 'פנימי' ואדם שמבזבז את זמנו נקרא 'חיצון', ההיפך. הרבי הקודם אמר שההגדרה של 'פנימי' – ה'קומפלימנט' הכי גדול לחסיד – הוא אדם שמייקר את הזמן, יודע לנצל את הזמן שלו, לא לבזבז אותו. מה הדבר בעל הכי הרבה ערך שיש לך? הזמן. אדם שיש לו את המנטליות הזו נקרא 'פנימי', כי הוא מנצל כל רגע מהזמן שלו, וזוכה לאריכות ימים. אריכות ימים היא לא רק לחיות מאה ועשרים שנה, אלא שכל יום יהיה ארוך ומלא.

זמן וטבע

[מענין אותי התרגום של "בראשית ברא אלהים". בכל מעשה בראשית מופיע שם אלהים, בגימטריא הטבע, ולא שם הוי'. אין הופעה של שם הוי' לפני בריאת אדם הראשון – אין את הפנים של ה' קודם. נכון?] כן. שם הוי' – השם העיקרי של ה' – מופיע רק בתחלת סיפור הבריאה השני. [אם כן, "בראשית ברא אלהים" אומר ש"בראשית", תאריך עברי, ברא את הטבע? אני חושב ש"בראשית" הוא לא רק בהתחלה, אלא שזה 'משהו'.] זו לא הקריאה הפשוטה, אלא משהו סודי. אתה לא מלמד ילדים ש'בראשית ברא את אלקים', אבל יש בכך משהו, שעל ידי בראשית (סוד ברא-שית, עלית הרצון לברוא את העולם לפני הצמצום הראשון) באה התגלות ("ברא" היינו "יציאה לבר", התגלות כלפי חוץ) של שם אלהים (בגימטריא הטבע).

המושג 'זמן' קשור לשם הוי'. שם הוי' בגימטריא 26. האם יש יחס בין 26 ל-97? 97 הוא מספר ראשוני.

המספרים הראשוניים עד 100 הם: 1, 2, 3, 5, 7, 11, 13, 17, 19, 23, 29, 31, 37, 41, 43, 47, 53, 59, 61, 67, 71, 73, 79, 83, 89, 97. כמה מספרים יש עד 97? [26.] 97 הוא המספר הראשוני ה-26. זהו היחס בין שם הוי' והמלה זמן – יחס מאד חשוב. אם אתה מבין שהזמן הוא בעצם שם הוי' – הוא ברא-גילה את שם אלקים.

[האם יש קשר בין ה' לאין סוף?] המובן הפשוט של הוי' הוא אין סוף, מהוה הכל בתמידות. [פעם קודמת דברנו על המלה "כה" – האם זהו הגבול של החומר? "לך לך" – לך עולה 50 – אומר להגיע ל-25 ולחזור?] כה הוא 5 ברבוע. 26 הוא 5 ברבוע ועוד 1. הצורה שלו היא n ברבוע ועוד 1 – הצורה של עוד שמות של הקב"ה. אנחנו לא קוראים את שם הוי' כמו שכתוב, אלא הוגים אותו כשם א-דני (במובן של אדון, Lord באנגלית). א-דני עולה 65 – 8 ברבוע ועוד 1. הבעל שם טוב, מייסד החסידות, נקרא כך משום שהוא בעל שם ה-טוב – שם אהוה – שהוא 4 ברבוע ועוד 1. זה מה שרצית לומר – שה-1 הוא מעל השלמות של המציאות. רבוע אומר שלמות – שלמות פיזיקאלית – 1 יותר אומר מעל ומעבר לזה. כל השמות האלה של ה' הם 1 מעל הרבוע (אם בונים סדרה רבועית משלשת השמות האלו, אהוה הוי' א-דני, 17 26 65, ומפתחים אותה עד 7 מקומות – "כל השביעין חביבין": 17 26 65 134 233 362 521 = 1358, אלף ועוד משיח = "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" = יד-דוד פעמים זמן).

גם בעבודת ה', כשלומדים משהו, לא להסתפק ב-100 פעמים אלא 101 – 100 הוא 10 ברבוע, שלמות טבעית, וצריך להוסיף עוד 1 ולעבור את הטבע, כמו שמבואר בספר התניא.

[כמה שוה אלהים?] 86. זו צורה אחרת – n ברבוע ועוד 5, 9 ברבוע ועוד 5. טבע הוא 9 ברבוע, 81, ו-הטבע עולה אלהים.

[יש משהו בקשר של קרבנות למושג הזמן? בפשטות לא מביאים פירות עונתיים – לא מביאים ענבים אלא יין, לא זיתים אלא שמן, דברים שנמצאים כל השנה.] אנחנו מביאים ביכורים מהפירות – לכהנים, לא עולה למזבח.

ב. רמזי צבי-הירש (617)

[טוב, דברנו על זמן. אפשר לעבור לשם שלי...]

התבודדות – תפלה, אמונה ושתיקה

צבי הירש עולה 617, בחלוקה ל-102 ו-515. צבי הוא אמונה ו-הירש הוא תפלה – הביטוי של האמונה בה' הוא התפלה[יד]. כשיש לך זמן פנוי, מה אתה עושה? [קורא.] ואם אין לך ספר? [אני לא מתפלל...] אני לא מדבר על תפלה רשמית, אלא תפלה חפשית – יחס חפשי עם הבורא. [יש לי מלחמה בין נפש הבהמית לנפש האלקית – ואני עומד בצד ומסתכל.] "שעת צלותא שעת קרבא"[טו] – התפלה היא מאבק בין הנפשות. אם יש לך אמונה – מנצחים בקרב.

צבי בגימטריא אמונה וראשי תבות "צדיק באמונתו יחיה"[טז]. המלה "באמונתו" רומזת לשני סוגי אמונה, ב אמונות – אמונה בקב"ה ואמונה בצדיק – "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו"[יז].

יש פסוק בספר משלי: "לאדם מערכי לב ומהוי' מענה לשון"[יח] (פסוק שאומרים בימים נוראים, ראש השנה ויום כפור). ופירש רש"י: "'לאדם מערכי לב' – הוא סודר עצתו ודבריו בלבו. 'ומה' מענה לשון' – כשבא להשיב הקב"ה משכילו בדבריו או אם זכה מזמן לו מענה טוב". "מהוי' מענה לשון" עולה צבי-הירש. 617 עולה גם איש-אשה. איש שנשא אשה נקרא גם בעל. אמונה תפלה עולה בעל תפלה. "בעל תפלה" הוא כינוי לדמות שרבי נחמן מקדיש לה סיפור שלם בספר "סיפורי מעשיות" – "מעשה מבעל תפלה". הבעל תפלה ואנשיו היו יוצאים מחוץ לישוב, ושם מתבודדים ועוסקים בתפלה.  היות ש-בעל שוה אמונה, כדי להיות בעל תפלה צריך לחזק מאד את האמונה של האיש. האמונה עושה אותו בעל תפלה, האיש של התפלה. קשור לרמז איש-אשה – התפלה היא האשה והאיש הוא בעל-תפלה.

יש במגלת איכה פסוק שלם ששוה 617 = "ישב בדד וידֹם כי נטל עליו"[יט]. מצד אחד, כל רגע פנוי צריך לנצל בשביל לשוחח עם ה'. מצד שני, צריך ללמוד גם את מלאכת הבדידות – ההתבודדות וה"ידֹם". סוד המלה "בדד" הוא "בכל דרכיך דעהו"[כ]. "בדד וידם" = 70 (יש בביטוי 7 אותיות, ממוצע כל אות = 10 = בדד, הכל בדד!) – "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", זו עבודה של כל החיים. כל תבה בהכאת אותיות: ב פעמים ד פעמים ד = לב; ו פעמים י פעמים ד פעמים ם = 9600 = 300, ש, פעמים לב. נמצא שלפי חשבון זה, "בדד וידם" = לב פעמים אש, על ידי עבודת ההתבודדות הלב בוער כאש להשי"ת ("[ואהבת את הוי' אלהיך] בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" = שלהבת העולה מאליה כנודע), שעולה אלהים (השם של הסיפור הראשון של מעשה בראשית כנ"ל) פעמים הוי' אלהים (שם מלא של הסיפור השני של מעשה בראשית).

תקון הברית

המספר 617 גם שוה הברית – הקשר בין איש לאשה הוא ברית, ובתוספת ה – הברית – עולה איש אשה. צבי הירש צריך לשמור ולתקן את הברית. ההופעה הראשונה של הברית בתורה היא ברית הקשת. [ברית היא כמו ברית מילה?] כן. לפני שברית המילה ניתנה לאברהם אבינו, הברית הראשונה היא ברית הקשת. למה היא נקראת ברית? כי הקשת עצמה היא סמל לברית המילה.

[ברית מילה היא תיקון ספירת היסוד. איך אני קשור ליסוד?] שוב, מה מחבר בין האיש והאשה? היסוד, הברית, שעולה צבי-הירש. בפסוק של ברית הקשת כתוב "זאת אות הברית"[כא]. הברית עולה צבי הירש, כנ"ל, והפלא שחלק המילוי של צבי הירש – צדי בית יוד הא יוד ריש שין – עולה "זאת אות" (815). והוא עולה בעל תשובה – צבי הירש עולה בעל תפלה כנ"ל וחלק המילוי שלו עולה בעל תשובה, רמז לכח המיוחד של הבעל תפלה לעשות בעלי תשובה (כמו בסיפור של רבי נחמן), כאשר הבעל תפלה בעצמו הוא בעל תשובה (בחינת דוד המלך – "ואני תפלה", בעל תפלה – שהוא הבעל תשובה העיקרי בתנ"ך). נמצא ש"זאת אות הברית" עולה צבי הירש במילוי, והוא עולה 1432 שעולה ד פעמים משיח (נמצא שהערך הממוצע של ארבע התבות בעל תפלה בעל תשובה = משיח), משיח ב"רצוא ושוב" (כמו הצבי – "רץ כצבי". י"ל שצבי היינו "רצוא" ואילו הירש, צבי בל"א, היינו "שוב"): מ מש משי משיח שיח יח ח!

"רעוא דרעוין"

מה עוד קשור לצבי-הירש? מה הזמן הכי קדוש בשבוע? [שבת.] בשבת עצמה, מה הזמן הכי קדוש? יש שלש מדרגות של שבת – ליל שבת, יום שבת, וזמן מנחה. הזמן לקראת סיום שבת נקרא "רעוא דרעוין" – שוה 617. המובן של הביטוי – שהוא בארמית – הוא הרצון של כל הרצונות. צבי-הירש רץ – ריצה בעברית קשורה למלה רצון. אם אתה רגיש לזמן, הזמן הכי חשוב בכל השבוע הוא בין מנחה של שבת לערבית של מוצאי שבת, שנקרא "רעוא דרעוין" – שעולה צבי-הירש.

"הליכות עולם" – זמן נצחי

עוד דבר: בכל יום בסוף התפלה אומרים "תנא דבי אליהו [מדרש של אליהו הנביא] כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא [יש מי שכאשר אומרים זאת לומדים הלכה – בעיקר ספרדים] שנאמר 'הליכות עולם לו' אל תקרי 'הליכות' אלא 'הלכות'"[כב]. הפסוק "הליכות עולם לו" הוא מהנביא חבקוק[כג]. כאן מפרשים "הליכות" כמו 'הלכות' ו"עולם" ביחס לעולם הבא. אם אתה לומד כל יום הלכות של התורה – אז "עולם לו", אתה זוכה לעולם הבא. "עולם" בעברית פירושו גם נצחיות – זוכים לעולם נצחי.

הביטוי "הליכות עולם" גם שוה 617. כדי לזכות לזמן נצחי, ושיש בו הליכה – "הליכות", כמו שצבי רץ – הדרך לעשות זאת היא לימוד הלכות התורה, ללמוד כל יום הלכה. כל יום אומר ללמוד בכל רגע אפשרי. זהו ביטוי מאד חשוב ששוה 617.

גבורות – הכח לפעול במציאות

בקבלה יש חמשה חסדים וחמש גבורות. רק המלה גבורות עולה 617. גבור הוא מי שיש לו כח, גבורה. המספר הזה, ששוה כל מה שאמרנו קודם, הוא ביטוי של כח, של גבורה (courage). קודם ירד גשם חזק – איך קוראים לגשם חזק בעברית? "גבורות גשמים"[כד]. מה החשיבות בגבורות גשמים? גשם שיורד חזק חודר לתוך הקרקע. גבורות היינו היכולת להוריד עוצמות ולפעול על המציאות, לחדור לתוך המציאות. גם בין איש ואשה – שיחד שוים גבורות – איש צריך גם גבורה, כח גברא, אחרת הוא לא יכול להפרות את האשה. האיש אוהב את אשתו – אהבה היא חסד – אבל בשביל להפרות צריך גבורה. [איש הוא חסד ואשה היא גבורה.] היא באה מגבורה, אבל הוא צריך גבורה כשי להתחבר אתה ולהפרות אותה.

רק כעת אמרנו בחנוכה "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות" – גבורות שה' עשה אתנו. יש כאן חמשה דברים – נסים, פורקן, גבורות, תשועות, נפלאות. השלישי הוא "גבורות", שעולה צבי-הירש. אתה צריך להיות מסוגל לפעול על המציאות – לגרום לדברים להשתנות. זה בא ממקום נפשי של חסד, אבל צריך לשם כך גבורות – כדי שיפעל על המציאות, שיחדור לתוך המציאות.

[אז השם שלי קשור לזמן, לגבורות ולקרח.] גם יתרו וקרח הם נשמות של קין – נשמות שבאות מגבורה. [למה יתרו הוא גבורה?] הוא צריך גבורה כדי לעזוב את מקומו וללכת למדבר. הוא זה שהיה לו המח-ההבנה איך לבנות את מערכת הדינים – מערכת של גבורה (סוד "אני בינה לי גבורה").

צבי הירש וסוניה

מה שמות הילדים? [ברוך, גרשון חיים, דינה, שמעון אהרן.] ואשתך? [סוניה.] כשאפגוש אותם נדבר על השמות שלהם. צבי = אמונה. הירש = תפלה. סוניה = ענוה (פשוט מחברים את ה-ס וה-י; קשור ל"מענה לשון" – לענות בענוה, ענות חן). הממוצע של צבי-הירש וסוניה הוא "אחישנה"[כה]. על שני דברים חז"ל אומרים "זכו": "איש  ואשה זכו – שכינה ביניהם" [כו]ו"זכו – 'אחישנה'"[כז].

הזכרת פסוקים מפרק קיט – לפי מיקום האות בשם

נאמר עוד משהו על שם, שטוב לכל אחד מאתנו: אם אתה רוצה להתפלל עבור מישהו, אחת הדרכים היא לומר בתהלים את האותיות שלו מפרק קיט. לכל אות יש שמונה פסוקים, ואחת הדרכים להתפלל על מישהו היא לאיית את השם שלו בפסוקי תהלים. הכי קל לקחת את הפסוק הראשון בכל אות, אבל הדרך הנכונה היא כמו שנראה כעת.

הפסוק הראשון של צ, האות הראשונה בשם שלך צבי, הוא "צדיק אתה הוי' וישר משפטיך". אחר כך מחפשים את ב, אבל מכיון שהיא האות השניה בשם, אז לוקחים את הפסוק השני של ב – "בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך". אחר כך מחפשים את הפסוק השלישי של י, האות השלישית בשם – "ידעתי הוי' כי צדק משפטיך ואמונה [= צבי, כנ"ל] עניתני". זהו אחד הפסוקים שאנחנו אומרים בראש השנה ויום כיפור לפני תפלת מוסף. אחר כך הולכים ל-ה, ומחפשים את הפסוק הרביעי – "הט לבי אל עדְוֹתיך ואל אל בצע". ה-י כעת היא האות החמישית – "יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשֻעי". ה-ר היא האות הששית – "ראיתי בֹגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו". ה-ש, האות השביעית, הפסוק השביעי של ש – "שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד". מה עושים כאשר יש יותר מ-8 אותיות בשם, כמו אלכסנדר-אהרן? צריכים לחזור חלילה.

אם כן, הפסוקים שקשורים לשם שלך, צבי-הירש, הם:

"צדיק אתה הוי' וישר משפטיך"

"בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך"

"ידעתי הוי' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני"

"הט לבי אל עדְוֹתיך ואל אל בצע"

"יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי"

"ראיתי בֹגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו"

"שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד"

כח בעלי התשובה

[איך צריך להתבטא התשובה שלנו. מהי השליחות שלנו היום, כתיקון של יתרו וקרח?]

כשיהודה קבל את הסימנים מתמר כלתו, הוא אמר "צדקה ממני"[כח] – היא לא הרה לזנונים, אלא ממני. יהודה הוא הדמות של בעל תשובה. גם כעת, השינוי שאפשר לעשות בישראל הוא לאגד את בעלי התשובה. לפני הרבה שנים דברנו על כך שהכח של בעלי תשובה, אם הם יתאגדו, יהיה מאד חזק – כל המדינה תעשה תשובה. לא רק תשובה פרטית, של בני אדם כל אחד לעצמו ובחיק משפחתו, אלא שהממשלה צריכה לעשות תשובה. זהו הפוטנציאל של בעלי תשובה.

דבר אפשרי פרקטית הוא ליצור תנועה מאורגנת של בעלי תשובה, מכל המגזרים – חב"ד ואחרים. חב"ד היא אחוז קטן מכלל בעלי התשובה. אם בעלי התשובה יתאגדו פוליטית זה יעזור לכל אחד, ולכל המדינה, ולכל העולם. זה שייך ליהודה, אב-טיפוס של יהודה.

[לפני שתמר הולידה את התאומים שלו הוא לא היה צדיק?] הוא בעל תשובה פוטנציאלי. [והמלך דוד, לפי החטא עם בת שבע? הוא נעשה בעל תשובה אחר כך.] הוא עשה תשובה אחר כך, אבל הכח של בעל תשובה הוא חלק מהנשמה שלו. הוא מרגיש רחוק ורוצה להתקרב – הוא נופל וקם. הצדיק לא נופל. [אז בשביל להיות בעל תשובה עליך ליפול?] זה חלק מהחיים, חלק מההשגחה הפרטית. הדור שלנו הוא דור שבעלי תשובה לא צריכים ליפול – הם חוזרים מהמקום הראשון שלהם. פעם בעל תשובה גדל טוב ונפל, והיום אנשים נולדים רחוק.

רמז אחרון חביב על 617: כשהמלאך מבטיח לאברהם אבינו שיפקד בבן, הוא אומר: "שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך"[כט]. "שוב אשוב" שוה 617. לעניננו – זו עבודה של "כל ימיו בתשובה"[ל], ובלשון רבי נחמן "תשובה על תשובתו"[לא], לכך צריך לשאוף צבי-הירש. הצבי כל הזמן רץ – למה רץ? לעשות תשובה, עוד ועוד תשובה, ביתר שאת ויתר עז.