להזדהות עם מרדכי היהודי

בע"ה

יא אדר תשס"א – חברון

שיעור לילדי חברון

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשיעור לילדי חברון לקראת פורים הוסבר ענין התחפושות, שמובנו הוא לחפש את עצמי, כהתעצמות וההזדהות בכל חג עם גיבור החג, ולהיות הוא ממש. בפורים הגיבור הוא מרדכי היהודי.

בחלק הראשון של השיעור התייחס הרב ליחס בין "איש יהודי", תנועה של מסירות נפש על ה' יתברך, המאפיינת את עבודת הגלות, אך מקומה יפה לה תמיד, גם כשנמצאים בארץ ישראל, והיא צריכה מקדימה את בחינת "איש ימיני", שהיא התנועה של ההתעצמות עם ארץ ישראל.

בחלק השני של השיעור ישנן התבוננויות בשמו של מרדכי, ובכמה מלים הנגזרות משמו – מרד, דרך, כרם, מיד. אל אלו נוספו גם מֹרֶך ביחד עם כרם, ורָדַם ביחד עם מרד.

ובפרט: יש למרוד בחושך, בעבודה זרה, במוסכמות, ובממסד הרדום ולהעיר אותו; יש להתעצם עם התכונה של מרדכי להיות מצוי בחופשיות בכל הדרכים בבטחון, ולהיות דרוך כמו קשת לירות בכל עת; מן הכרם מפיקים יין, וכשנכנס יין יוצא הסוד, סוד האהבה שלו לכל יהודי וסוד התקיפות שלא לפחד משום דבר בעולם חוץ מה' אחד. סודות אלו מתקנים את מֹרֶך הלב שנמצא בקרבנו, ומפיל את הפחד מאתנו על הגוים; באפשרותנו להתייחס אל מצבנו בגלות כפצע קטן וזמני שתיכף יעבור, לאט לאט, "קמעא קמעא", ויש באפשרותנו להתייחס אליו כאל מצב חירום, בו רצים מיד אל הרופא. אם אפשר היום אין לחכות למחר – יש לבחור במיידיות הנובעת מכאב הגלות ודוחפת אותנו לפעול לתיקון המצב תיכף ומיד ממש.

א. היחס בין מסירות נפש לכניסה לארץ

להזדהות עם הגיבור של החג

[נגנו ויהי בימי אחשורוש, ליהודים היתה אורה (סקולען)]

צהרים טובים לכל הילדים. היום י"א באדר, ולפי המשנה[ב] זה היום הראשון שאפשר לקרוא את המגילה. יש מקומות מסוימים, כמו כפרים, שאין שם בית כנסת ואז מותר – כשנכנסים לעיר – לקרוא את המגילה גם ביום הזה, מי"א עד ט"ו. אז אם כן, היום הזה י"א באדר כבר ממש שייך לחג פורים.

בכל פעם שאנחנו חוגגים-שמחים באיזה חג, וכל שכן בפורים, שהוא החג הכי שמח בכל השנה, צריך חשוב מי הגיבור. בכל חג יש איזה גיבור, כל חג הוא איזה נס שה' עשה לנו, והנס הוא בזכות מישהו גיבור בעם ישראל, שבמסירות נפש מוכן להקריב את עצמו בשביל עם ישראל, בשביל ה', בשביל התורה, בשביל ארץ ישראל, ובזכות אותו צדיק, ולפעמים יש כמה צדיקים ביחד, ה' עושה לנו נס, לכל עם ישראל וגואל אותנו. אז בכל חג יש את הגיבור. בחג פורים יש שני גיבורים, יש איש ויש אשה. האיש הוא מרדכי הצדיק, מרדכי היהודי. האשה זו אסתר המלכה.

מה הכוונה שצריך לחשוב על הגיבור של החג? שלכל אחד מאתנו יש ניצוץ בתוך הלב, של כולם. אז בחג פורים כל יהודי צריך להיות כמו מרדכי היהודי, להזדהות אתו, צריך אפילו להתחפש. יש רק חג אחד שמתחפשים. כלומר, שיש משהו בחג הזה שהוא יותר מכל החגים, שאפשר להזדהות לגמרי עם הגיבור, שאני אהיה ממש כמוהו, בגלל שכל אחד, כל ילד, יכול להתחפש להיות מרדכי היהודי, וכל ילדה יכולה להתחפש להיות אסתר המלכה, וזה לא שקר, לא משחק ילדים להתחפש.

להתחפש – לחפש את עצמי

מה זה להתחפש? מה זה נקרא לחפש? לא להתחפש, רק לחפש. מה פירוש המלה לחפש? משהו שהלך לאיבוד ומחפשים אותו. מה זה להתחפש בעברית? שהאדם מחפש את עצמו. בנין 'התפעל' חוזר על עצמי, אז להתחפש הוא לחפש את עצמי. יש לפעמים שהיהודי, כולנו, אנחנו לא מכירים בדיוק את כל הכחות שיש לנו, את כל מסירות הנפש שיש לנו. באמת מי שגר וחי בתנאים שקצת מסוכן להיות בהם וצריך הרבה מסירות נפש בשביל להיות שם, מגלה יותר את הכחות שלו, את היהודי שבו, אבל כשמתחפשים לצדיקים-לגיבורים, למרדכי הצדיק של החג, מחפשים פנימה בתוך עצמי, בתוך הלב שלי, את מרדכי, בגלל שלכל אחד יש את המרדכי שלו. זה מה שצריך לחשוב היום – על מרדכי היהודי.

איש-ימיני שייך לארץ ישראל

מה כתוב במגילה? "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני"[ג]. קודם כל הוא "איש יהודי", בסוף הוא "איש ימיני". מה הפשט של "איש ימיני"? שהוא משבט בנימין, לכן קוראים לו איש ימיני. אבל למה בנימין עצמו נקרא כך? למה יעקב אבינו קרא לו לבנימין? בגלל שהוא בן ימין. מה זה להיות בן ימין? בן ארץ ישראל.

ימין הוא דרום. מכל הילדים של יעקב אבינו, היחיד שנולד בארץ ישראל הוא רק בנימין. כולם נולדו בבבל, רק בנימין נולד בארץ ישראל. יחסית על המפה, ימין הוא דרום ושמאל הוא צפון. כשמסתכלים כלפי מזרח, כמו כשרוב היהודים בעולם מתפללים כלפי מזרח, הימין הוא צד דרום והשמאל הוא צד צפון. כל מה שקשור לארץ ישראל נקרא ימין, כל ארץ ישראל היא ימין, והיחיד שנולד בארץ ישראל הוא בנימין, לכן קראו לו בנימין, בן ימין, הבן שנולד בצד ימין.

אז גם מרדכי הצדיק, מרדכי היהודי, אם כי היה בשושן הבירה בפרס, אבל הוא "איש ימיני", הוא מזרע בנימין, הוא שייך לארץ ישראל.

איש-יהודי מוסר את הנפש

אבל בכל אופן, הדבר שמייחד אותו בהתחלה, עוד לפני שאומרים שהוא "איש ימיני", הוא שהוא "איש יהודי". מה זה להיות איש יהודי? חז"ל שואלים "מיהו יהודי? זה הכופר בעבודה זרה"[ד]. מי שכופר בעבודה זרה מוכן למסור את נפשו.

מה המן הרשע עשה? הוא עשה את עצמו אלוה, עבודה זרה, הוא עשה את עצמו אלקים, הוא רצה שכולם ישתחוו לו. זה אסור לנו, אנחנו יהודים, אסור להשתחוות, אסור להיכנע-לכרוע לעבודה זרה. מה עשה מרדכי, שהוא דוגמא בשביל כל עם ישראל? "מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"[ה]. זו היתה מסירות נפש, בגלל שהמן יכול להרוג אותו. מה יצא בסוף? שבאמת המן השפיע על אחשורוש לגזור על כל היהודים להרוג אותם, את כולם. בגלל מי? בגלל מרדכי שלא היה מוכן להשתחוות.

חז"ל אומרים שמיהו יהודי? יהודי מלשון הודיה, כמו שכשקמים בבוקר, הדבר הראשון שאומרים הוא "מודה אני לפניך". מודה הוא גם להודות על טובה, כשמישהו עשה לי טובה אני אומר לו תודה רבה, ומודה הוא גם להודות בשכל שזה צודק, אמת. אנחנו, היהודים, יודעים שרק ה' אמת וכל השאר – משהו אחר במקום ה' – הוא שקר ואסור לי להודות לו, אפילו שיהרגו אותי, "יהרג ואל יעבור"[ו].

מרדכי הוא הדוגמא החיה של היהודי האמתי הגאה ביהדותו, שלא מוכן לכרוע ולא להשתחוות אפילו שיהרגו אותו, אפילו שזה מסכן את כל עם ישראל – כך היה, שסיכן את כולם – אף על פי כן הוא לא מוכן לכרוע ולהשתחוות. לכן קוראים לו יהודי.

הקדמת המסירות נפש לכניסה לארץ

מה הפסוק מלמד? שקודם צריך להיות יהודי, "איש יהודי היה בשושן הבירה". זה דבר ראשון, ולהיות יהודי זה גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ. בזכות זה שהוא "איש יהודי" בכל מקום (כמו בסיפור של המגילה, שהוא איש יהודי גם בגלות, בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש) – עכשיו אומרים שהתכלית היא "איש ימיני", שהוא איש ימיני, הוא ימין. כמו היום, הימין, שהוא מאמין חזק. ימיני הוא גם מאמין. להיות שייך לימין, לצד ימין, משמעותו גם להיות שייך לאמונה, שמאמין חזק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וגם על כך הוא מוכן למסור את הנפש.

כתוב[ז] שאחרי שבעים שנות גלות בבל עלה מרדכי לארץ והיה אחד מהסנהדרין, ואחר כך בשביל להציל את היהודים, להיות נציב היהודים, הוא חזר לפרס. בסיפור הזה של אחשורוש, "ויהי בימי אחשורוש"[ח], הוא חזר לפרס ואז קרה כל הסיפור הזה.

בכל אופן, "איש ימיני", שזו תכלית הקשר לארץ ישראל, תלוי קודם כל בלהיות "איש יהודי", אפילו הפשט אומר.

יהודי פרושו גם משבט יהודה. מרדכי לא היה משבט יהודה, אלא משבט בנימין, אז למה יהודי? כתוב שבחוץ לארץ כולם יהודים. יש משהו דוקא בחוץ לארץ, כשיוצאים לגלות, שיש רק תכונה אחת שמאפיינת את כל היהודים. אין יותר שבטים בגלות, או שאתה יהודי, או שאתה חס ושלום גוי. או שאתה מודה שיש רק אלקים אחד, או שחלילה אתה מתערב-מתבולל חס ושלום בתוך הגוים שם, בתוך התרבות הזרה. רק צריך לשמור על נקודת היהדות. זו המעלה, מה שעם ישראל מקבל מהגלות. בגלות מקבלים את החוט שדרה החזק שאנחנו יהודים ויהי מה, אנחנו מאמינים רק בה' ובתורה, וכופרים בכל דבר אחר חוץ מהם. אחר כך בזכות זה זוכים גם לחזור לארץ ישראל להיות "איש ימיני" כאן.

עד כאן הסברנו למה קודם כתוב "איש יהודי... ושמו מרדכי", ובסוף כתוב "איש ימיני".

ב. המרידה בתרדמת הממסד וגילוי הסוד שביהודי

צירופי מלים מתוך מרדכי

עכשיו אני רוצה שנעשה יחד, שנחשוב-שנתבונן במלה מרדכי, השם של הגיבור, כמו שאמרנו קודם, שכולנו צריכים להזדהות אתו. להזדהות זה כמו שאני מרדכי היהודי. אם אני מתחפש למרדכי היהודי אני ממש מרדכי היהודי, אז כל אחד עכשיו צריך למצוא את מרדכי היהודי.

יש חמש אותיות במלה הזאת מ-ר-ד-כ-י. עכשיו אני שואל אתכם, שתאמרו לי, מי שיכול, אני רוצה שנוציא מהאותיות האלו של מרדכי מלים, שבכל מלה שלש אותיות. יש הרבה מלים קצרות של שתי אותיות, אבל אני רוצה מלים יותר ארוכות עם שלוש אותיות, מלה שיש בה פירוש-משמעות. אני רק אומר את המלה הראשונה, ואתם תחשבו על אלו עוד מלים יש בשם מרדכי.

מרד – למרוד בחושך, במוסכמות, בממסד

המלה הראשונה היא פשוט זו שהכי קרובה לפשט של מרדכי – אלו שלוש האותיות הראשונות. איזו מלה מורכבת משלש האותיות הראשונות? מרד. מישהו חשב פעם שמרדכי הוא לשון מרד? למרוד. לפי זה, מרדכי מורד במשהו, מורד במלכות [בעבודה זרה]. נכון, כמו שהוא יהודי וכופר בעבודה זרה כך הוא גם מורד.

יש פסוק בספר איוב "המה היו במֹרדי אור"[ט], שמדבר על דור המבול, שחטאו והשחיתו את דרכם על הארץ ולכן ה' הביא להם עונש, הביא עליהם מבול. כתוב שדור המבול "אין להם חלק לעולם הבא"[י], הם רשעים גמורים, רק נח ניצל, הוא היחידי שניצל עם המשפחה שלו. על הדור הזה כתוב "המה היו במרדי אור", שבאותו דור מרדו באור. מה זה אור? התורה, כך גם התרגום כותב[יא] שאור הוא אורייתא, והם מרדו נגד התורה. למרוד נגד התורה וללכת נגדה זה נקרא "מרדי אור" – הוא מורד נגד אור. כתוב במגילת אסתר "ליהודים היתה אורה"[יב]. מהי אורה? חז"ל אומרים "אורה זו תורה"[יג], אז יש כאלו שמורדים נגד האור. מי זה מרדכי? הוא טיפוס שמורד, והוא מורד נגד מורדי האור, הוא ממורדי חושך. מי מורד נגד האור? החושך מורד נגד האור. מי זה מרדכי? הוא זה שמורד נגד החושך.

נספר סיפור מאוד מענין: יש יהודים היום בארץ ישראל, בגלל שהדורות הקודמים כל כך התרחקו, היהודים הטובים שלנו התרחקו הרבה מאוד מהתורה והמצוות והיהדות, אז נותנים כל מיני שמות, אז יש הרבה ילדים היום בארץ שקוראים להם נמרוד. מן הסתם כאן בחברון אין ילד שקוראים לו נמרוד. למה? למה לא נותנים את השם הזה נמרוד? זה שם נחמד, לא? למה לא נותנים לילד יהודי את השם נמרוד? בגלל שמי היה נמרוד? הוא מרד נגד ה', הוא היה רשע מאוד, מרד נגד ה'. אז אף יהודי, אף הורה, אף אבא ואמא שמאמינים בתורה ורוצים שהילדים שלהם יהיו צדיקים טהורים וקדושים, לא יתן את השם נמרוד לילד [אבל נמרוד גם יכול להיות מרידה ברע?] יפה, בדיוק. אז הנה יש ילדים היום בארץ ישראל, שאולי אתם תכירו, שההורים נתנו להם את השם נמרוד. בדרך כלל הם ילדים שלא גדלו בבית דתי. היה כזה בחור, שקוראים לו נמרוד, והוא חזר בתשובה ונעשה חב"דניק, והוא הלך לרבי, לפני הרבה שנים, והוא שאל את הרבי אם הוא צריך לשנות את השם שלו, בגלל שזהו שם של רשע, אז אולי צריך לשנות את השם, לשם אחר. אז הרבי אמר לא, אתה לא צריך לשנות את השם, נמרוד זה בסדר גמור, אתה רק צריך לדעת איך לפרש את השם, שאם קוראים לך נמרוד אתה צריך למרוד נגד היצר הרע, נגד עבודה זרה, נגד כל מה שרע בעולם שצריך למרוד נגדו, בדיוק מה שאמרת.

כלומר שיש מורד נגד הטוב, שנקרא "המה היו במרדי אור", ויש מי שמורד נגד זה. אם הממסד (כך קוראים לזה) הוא חושך צריך להתקומם ולמרוד וזה מרדכי. אם בממסד יש המן שעושה את עצמו עבודה זרה ורוצה שכולם ישתחוו לו, אז מרדכי מורד נגדו. על זה כתוב "מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה". אלו ממש שלש האותיות הראשונות של מרדכי, אז ודאי שזה שייך לשם שלו.

החג הזה הוא של אחד שמורד נגד המוסכמות. יודעים מה זה מוסכמות? יש בכל תרבות, כמו גם כאן עכשיו בארץ, שיש כל מיני מוסכמות, איך אנשים חושבים, נקרא דפוסי חשיבה, איך אנשים חושבים ומתנהגים, וזה לא על פי תורה. הרי מי שיוצא מכאן, לא רק בחברון בין הגוים, ימח שמם שיגורשו מכאן, אבל גם לדאבוננו כשיוצאים סתם לתרבות של תל אביב או כל מקום רואים כל מיני דברים שלא על פי תורה, רואים שלטים ברחוב לא על פי תורה, כל התקשורת היא לא על פי תורה, קוראים לזה מדיה, הטלויזיה – הכל זה נגד התורה, כל מה שרואים זה לא טוב. מי זה מרדכי? מי שמורד נגד התרבות הזאת, למען ה' יתברך.

דרך – דריכות, וחופשיות בדרכים

[במרדכי יש גם את המלה דָרַך] יפי, יפה מאוד. אז אתה אמרת לי עוד מלה. אני שאלתי כמה מלים של שלש אותיות אפשר להוציא ממרדכי ואמרתי את הראשונה, מרד, מורד, אלה שלש האותיות הראשונות לפי הסדר. אתה אמרת את השני, דרך, או דָרַך, דרך הישרה. בתוך מרדכי, אם ניקח את כל חמש האותיות שלו ונצרף אותן בסידור-בסדר אחר נקבל דרכים – מרדכי אותיות דרכים. יש כמה וכמה דרכים טובות, כל הדרכים הטובות מגיעות לאותו יעד, שהוא הגאולה.

[יכול להיות גם "דָרַך כוכב מיעקב"[יד]] נכון, יפה מאוד, יש במרדכי "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". מה זה דָרַך? חוץ מללכת בדרך. מה פירוש הפסוק? מה זה לדרוך? אתה יודע מה פה חיילים דורכים? מה שאתה אמרת, לדרוך הכוונה לדרוך נשק, לדרוך קשת[טו]. כתוב[טז] ששבט בנימין היו יורים. פעם לא היו רובים כמו היום. פעם היו רק חרבות וקשתות, אז בחרב לא אומרים 'לדרוך' חרב.

אם כן, המלה השניה שיש במרדכי היא דֶרֶך או דָרַך. דָרַך הולך על קשת, לא על חרב. היום, כשאומרים 'דרך' על רובה זה בגלל שרובה הוא כמו קשת, שיורה למרחק. חרב הוא מלחמה קרובה, וקשת היא שיורים חצים. כל הנשק של היום הוא 'קשת', היום לא לוחמים מקרוב, רק בסכינים. יש איזה ימח-שמו, מישהו שהולך עם סכין, זה נקרא 'מלחמת חרב', אבל חוץ מזה כל השאר הוא 'קשת', בגלל שבקשת יורים ועליה אומרים 'דורך'.

מה לומדים מכאן? שמרדכי חזק בדרכים, הוא לא מפחד ללכת בדרך, יש לו דרך בשם שלו, יש לו את כל הדרכים. למה הוא אותיות דרכים? בגלל שהוא הולך בכל הדרכים. אין דרך שהוא לא הולך בה. הוא מסתובב חופשי בכל הדרכים, וגם תמיד דרוך, מוכן לירות. אם צריך לירות הוא מוכן. זה נקרא שהוא דרוך.

אם כן, יש פה שתי מלים שמצאנו כבר במרדכי – מלה אחת היא מרד ומלה שניה היא דֶרֶך, שהיא גם דָרַך, שזו אותה מלה.

מיד – הכאב דוחף לפעולה מיידית

מה עוד? יש מישהו שיכול לחשוב על עוד מלה של שלש אותיות שיש במרדכי? [ביד] טוב, זו אות שימושית, זה לא מדויק. מה אמרת? מיד, כן זה בסדר, מיד זו מלה, "תיכף ומיד ממש". היא מהמלים שהרבי הכי אהב אותן, כל הזמן הוא אמר מיד, שמשיח יבוא "תיכף ומיד ממש", מיד, אין לנו זמן לחכות יותר. גם הוא רצה שהילדים, שכולם יצעקו 'עד מתי', שלא יכולים לסבול יותר את הגלות הזאת, את המצב הקשה, צריך שמשיח יבוא מיד.

יש במרדכי את האותיות מיד, מה זה אומר עליו? שהוא טיפוס של מיד. יש אנשים שיכולים לחכות, נקרא "קמעא-קמעא". בסדר, נחכה, לאט לאט, נפתור את הבעיות, שה' יפתור את הבעיות. אחד שחושב כל הזמן "מיד" צריך עכשיו, תכל'ס, הוא צריך את הגאולה, הפתרון. הביטוי הוא 'תיכף ומיד ממש'. אם כן, אנחנו רואים שמרדכי הוא טיפוס מיידי, הוא לא טיפוס שסתם אוהב לחכות.

למה הוא מיידי? בגלל שהוא כואב את הכאב של עם ישראל. מי שלא כואב לו, למשל ילד שפצע את האצבע, אם לא כואב, בסדר, עד שנגיע לקופת חולים יקח חצי יום, לא נורא, אפשר לסבול את הכאב. אבל אם מאוד כואב, כשיש פצע מסוכן ומאוד כואב אין זמן לחכות, צריך תיכף ומיד לטפל, צריך טיפול מיידי. כך גם אצל מרדכי.

מתי היתה הגזירה של המן? באיזה יום זה היה? בי"ג בניסן, לפני ערב פסח. מתי מרדכי כבר הספיק לומר לאסתר שתלך לאחשורוש לבטל את הגזרה? מיד למחרת התחילו לצום שלשה ימים. מהם שלשת הימים שצמו? י"ד, ט"ו ו-ט"ז. ומתי היתה הגזרה? יום אחד קודם. כלומר, שזה ממש פיקוח נפש. אם צריך לעשות משהו (כאן זה היה לצום, לבקש רחמים מה', "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"[יז], כך מרדכי אומר לאסתר, שבשביל זה הגעת כאן להיות מלכה בכלל) צריך לעשות דברים מיד, לא מחכים למחר. מה שאפשר לעשות היום לא מחכים למחר. למי יש תודעה כזו? מי שמאוד כואב לו, שהמצב מאוד כואב לו.

יפי, אז הנה מצאנו עוד מלה שלישית – מיד.

כֶּרֶם יין – סוד היהודי מתקן את המֹרֶך

יש עוד מלה, יש רק ארבע. [ירד? ירד לגלוּת?] בסדר, יש לשון ירידה אבל לא החשבתי אותה למלה. מחפשים מלה טובה שיש כאן. מה עוד יכול להיות ירד? "רדוּ", לשון רדיה, גם מלכות. ירד פרושו גם למלוך. בעצם הסיבה שלא החשבתי את המלה הזאת היא כי בכל מלה יש תמיד שתי אותיות עיקריות והשתים העיקריות הן רד, וגם במרד שתי האותיות העיקריות הן רד. מרד וירד קרובות מאוד, שתיהן מאותו שער, כך זה נקרא בעברית. אבל המלים מרד, דרך ומיד, כולן שונות אחת מהשניה.

אבל יש עוד מלה לגמרי אחרת, חדשה. [רָם?] רם זה רק שתי אותיות. תיקח רם, ותשים לפניה עוד אות – תשים את האות כ לפני רם. מה יוצא? כרם. [מָכָר?] מכר הוא צירוף, אותן אותיות בצירוף אחר, כמו למכור. לא 'מחר', מחר אתמול והיום, אלא 'מָכָר' למכור משהו.

[כֶּרֶם?] כרם! זה משהו חדש. מה שייך כרם? [כרם ישראל] ישראל נקראו "כרם הוי' צבאות"[יח]. אנחנו הכרם שצריכים לשמור על עצמנו, ושה' צריך לשמור עלינו, בגלל שאנחנו הכרם של הקדוש ברוך הוא. אבל קודם כל, מה יוצא מכרם? מה שייך בכרם לחג פורים? מה עושים מכרם? [ענבים, יין] יין! מה שייך לחג פורים? פורים הוא חג של יין, חג של כרם. ביין כתוב "נכנס יין יצא סוד"[יט].

מֹרֶך

חוץ מכרם וממה שאמרו גם מֶכֶר, למכור, יש עוד מלה: מֹרֶך, פחד, "מֹרֶך בלבם"[כ]. חייל שיוצא לקרב מותר שיפחד? [להכניס פחד בלב האויבים] רגע, שכולם ישמעו. חייל יהודי שיוצא להילחם נגד האויבים שלנו, מותר שיפחד? [לא] יש מצוה בתורה שאסור לו לפחד משום דבר [מי שמפחד שילך הביתה] צריך לחזור מהמערכה, מי שפוחד חוזר. מה כתוב שם[כא]? שאם אחד מפחד הוא מכניס פחד אצל כולם. כשיש למשל הרבה ילדים, אם חס וחלילה חס ושלום רק אחד מפחד זה לא טוב לכולם, בגלל שזה מכניס פחד לכולם. איך קוראים לזה? מֹרֶך... אם לאחד יש מרך לב זה מדבק, כמו מחלה מדבקת.

סוד האהבה וסוד התקיפות

מה קורה כשאדם שותה יין בפורים? [הוא מגלה את כל מה שהוא חושב] יוצא הסוד שלו. כתוב "נכנס יין יצא סוד". מה הסוד של היהודי? [לכל אחד יש סוד אחר. יש צדיק נסתר, אז הוא למשל יכול לומר את כל החידושים שיש לו]. נכון, אבל כתוב שיש סוד ששייך לכל היהודים, שכולם שותים ויוצא אותו סוד, ולסוד הזה יש כמה צורות איך הוא מתבטא.

דבר אחד: לכל יהודי יש אהבה, אהבת ישראל ודאגה לזולת. כל זמן שהיצר הרע שולט באדם, שהאדם לא מרד ביצר הרע שלו לגמרי ולא הרג אותו, לא חיסל אותו, הוא לא יצא ממנו, והוא אגואיסט. אתם יודעים מה זה אגואיסט? הוא חושב על עצמו. אבל ברגע שאדם שותה קצת והסוד שלו יוצא הוא חושב על רק טובת הזולת, אני לא חושב על טובת עצמי, אלא רק על טובת החבר, מה אני יכול לעשות טוב בשבילו. זה נקרא שהסוד של היהודי הוא אהבת ישראל, שהוא אוהב את כולם, רוצה לעשות טוב עם כולם.

עוד דבר: הסוד של יהודי שיוצא הוא כמו מה שאבא של הבעל שם טוב אמר לו, לא לפחד משום דבר בעולם רק מהקדוש ברוך הוא. כתוב[כב] שחודש אדר יש לו מזל בריא, מזל תקיף, זה הסוד. הסוד הוא להיות בריא ותקיף וחזק.

אז מה קורה כששותים יין בפורים? מה צריך לצאת? צריך לצאת הסוד שלנו. לכן באותיות של מרדכי יש כרם, "כרם הוי' צבאות", בגלל ששותים את היין מהכרם, ואז יוצא הסוד שלנו, והסוד שלנו הוא שאני רק חושב על הזולת ואני מוכן למסור את הנפש שלי בשביל החבר שלי, וכן שאני לא פוחד משום דבר בעולם רק מה'. זה הסוד של היהודי וזה מה שיוצא מהכרם.

רדם וכרם מתקנים התרדמה והפחד

כמו שאמרנו שבכרם יש עוד מלה, מֹרֶך (יש כמה אבל דיברנו על מֹרֶך), כך גם במרד יש עוד צירוף. מה קורה אם אני כותב מרד בצורה אחרת? אני כותב רדמ. [רָדַם] מה זה רדם? נרדם! תרדמה. זה הרעיון האחרון שאני רוצה שנחשוב עליו רגע.

מה זה למרוד נגד הדברים הרעים? כל יהודי אומר אני רוצה שיהיה טוב בארץ ישראל, אף אחד לא רוצה מחבלים וירי ופיגועים חס ושלום. אז למה אף אחד לא קם ולא עושה משהו? [כי כולם נרדמו] בגלל שכולם נרדמו, בדיוק ככה. כולם בתרדמה עמוקה. אם יש מצב של תרדמה שכולם נרדמו, צריך למרוד, צריך להתקומם. המרד מתקן את הרדם, את התרדמה והכרם, היין שיוצא ממנו, הוא מתקן את המֹרֶך בלב, שלא יהיה מֹרֶך ללב. כמו שאמרתם, שכל המֹרֶך יפול על הגויים[כג].

סיכום

זה שיעור קצר, עכשיו נעשה סיכום. לארבע המילים האלו יש גם סדר אותו צריך ללמוד יותר בחסידות.

הפירוש הראשון הוא מיד, השני הוא כרם, השלישי הוא דרך והרביעי הוא מרד. הרביעי הוא תמיד כנגד מדת המלכות. צריך למרוד במלכות הרשעה. מהי המלכות? כמו שאמרנו קודם, אם הממסד לא בסדר צריך למרוד נגדו. זה נקרא מורד במלכות חיובי.

אם כן, הענין הוא שכל אחד צריך להזדהות עם מרדכי, שאני מרדכי, שכולם נתחפש למרדכי, נהיה כמו מרדכי, שלא יכרע ולא ישתחוה, שהוא יהודי והוא ימיני, ושנקיים את כל המלים האלו שיש בתוך מרדכי – שנעשה דברים מיד, ושהיין שנשתה בפורים שיוציא מאתנו את הסוד, ממילא הוא יפיל את המֹרֶך עליהם ושנהיה תמיד דרוכים בכל הדרכים, נלך בדרך הטובה, בדרך הישרה. כתוב שדרך בגימטריא ז פעמים לב. בלב יש שבע מדות, כמו אהבה יראה וכו', לכן דרך היא תיקון כל מדות הלב, וגם להיות דרוך להגיב נכון מתי שצריך. הפשט, מבין כולם הכי פשט, הוא מרד, בגלל שהוא לפי הסדר של שלש האותיות הראשונות. אם יש תרדמה, אם רואים שכולם ישנים, צריך להתקומם ולמרוד נגד הממסד הקיים של התרדמה.

שה' ישלח ויתן לנו פורים אמיתי שמח ו"דידן נצח". מה זה "דידן נצח"? 'שלנו הנצחון', המוחץ והמוחלט, ובא לציון גואל. שיהיה חג שמח וכל טוב.